פניית 'דבר ראשון' לפיקוח על הבנקים מעלה כי רק בינואר 2015 החלו הבנקים לדווח על מספר הנכסים שפונו בכל חודש בגין חוב לבנקים. שוק ההלוואות לדיור הינו שוק עצום המוערך בכ-319 מיליארד ש"ח, המחולקים על פני 959,000 הלוואות. לצד פנוי החייבים, 2,784 נכסים נמצאים בשלבי מימוש שונים על ידי הבנקים.
2.6% מהמשכנתאות נמצאת בפיגור של 90 יום ומעלה, בסכום מצטבר של 3 מיליארדי ש"ח – כ1% מכלל המשכנתאות. בפיקוח על הבנקים מדגישים כי מדובר בחלק קטן מאוד משוק המשכנתאות.
כיום כאשר הריביות של הבנקים המרכזיים בכל העולם נמוכות עד אפסיות, הדבר מאזן במקצת את עליית מחירי הדירות, עם ירידת תשלומי המשכנתא. גם אם מצב זה צפוי להימשך עוד מספר שנים, בסופו של דבר, ריביות אלו צפויות לעלות ובהצמדה אליהן, גם החזרי המשכנתא החודשיים. הסיכון שבעליית הריבית מוטל קודם כל על לוקחי המשכנתאות, ובשלב שני גם על הבנקים, שיכולים להפסיד סכומים גדולים אם ככל שיותר לווים לא יעמדו בהחזרים. בתגובה לכך, כבר העלו הבנקים את הריביות על המשכנתאות בשנה האחרונה בהיקף ממוצע של אחוז. עליה זו מרחיקה עוד אוכלוסיות מהיכולת לרכוש דירה ומגדילה את רווחי הבנקים כנגד הסיכון של קשיים בהחזרי הלוואות, בתרחיש של עליית ריבית בנק ישראל בעתיד.
פינוי משפחה מביתה, הוא צעד כואב במיוחד, אך הוא אפשרי בכל משכנתא בה ההלוואה אינה נפרעת. מעבר לטראומה של החייבים, גם הבנק לא תמיד מרוויח מפינוי נכס, מפני שמכירת נכסי נדל"ן אינה ליבת הפעילות של הבנקים והיא מתבצעת בדרך כלל במיקור חוץ. במקרים אלו מרוויחים כונס הנכסים, וגם הרוכשים הזוכים בנכס בהנחה ממחיר השוק, על חשבון החייבים, ולעיתים גם על חשבון הבנק.
כדאי מאוד לחייבים העומדים לפני פינוי, לפנות ליעוץ מקצועי, שיכול במקרים מסויימים למנוע את פינוי הנכס, באם מסתבר שהחוב לבנק נופח שלא על פי תנאי הלוואה.
העובדה כי 2,226 נכסים נמצאים בטיפול של כונס נכסים ועוד 512 בקשות למינוי כונס נכסים הוגשו לעומת פינוי בפועל של 5 נכסים בממוצע לחודש, מלמדת כי הבנקים עצמם משתמשים ב"שוט" של תביעה לפינוי הנכס, כדי ללחוץ על החייבים לשלם את חובם הכספי, כולל ריביות הפיגורים, מבלי לפנות את הבית בפועל.
בחודש האחרון ליווה 'דבר ראשון' את משפחת דווידוב מהעיר שדרות, אשר עמדה בפני פינוי מביתה עקב חוב לבנק טפחות, פינוי שנמנע לעת עתה.