הממשלה מקדמת מהלך למכירת כל החזקות המדינה בקרנות ההשתלמות הענפיות שבבעלותה להסתדרות, המחזיקה היום במחצית מהמניות ומנהלת את הקרנות בפועל. המכירה תלויה באישור ההצעה על ידי ועדת השרים להפרטה וכן באישור וועדת הכספים.
שרי העבודה והאוצר, כמו גם רשות החברות, הבהירו כי אינם מתנגדים למהלך. המהלך יעניק להסתדרות שליטה מלאה בקרנות שהיקף האחזקות בהן כ-8.4 מיליארד שקלים וחברים בהן כ-98 אלף עמיתים.
בטיוטת הצעת החלטה שהגיעה לידי דבר, מבקשת רשות החברות הממשלתיות להפריט את החברות שמנהלות שבע קרנות השתלמות, על ידי מכירת מניות המדינה בהן. במקביל, מוצע לקדם פטור ממכרז להסתדרות על מנת שתוכל לרכוש את כלל החברות כמקשה אחת. זאת, לאחר ביצוע שתי הערכות שווי בלתי תלויות של החזקות המדינה בחברות.
| סכום מנוהל (באלפי שקלים) | מס עמיתים בקופה | |
|---|---|---|
| אקדמאים | 2,424,714 | 21,242 |
| הנדסאים | 1,864,191 | 12,316 |
| עובדי מדינה | 2,677,384 | 45,726 |
| עובדים סוציאליים | 631,108 | 12,491 |
| ביוכימאים | 257,407 | 2,053 |
| משפטנים | 387,193 | 2,534 |
| רוקחים | 112,359 | 1,271 |
לצד זאת, בכוונת שר האוצר לגבש תקנות לפיקוח על הקרנות כך שניתן יהיה להבטיח את שיפור הממשל התאגידי בחברות לאחר הפרטתן, לרבות קביעה כי מספר הדירקטורים החיצוניים בהן לא יפחת משליש מחברי הדירקטוריון (בחברות שהיקף הנכסים שלהן פחות מ-5 מיליארד שקלים – רבע); כי שניים מהדירקטורים לפחות יהיה בעלי מומחיות חשבונאים ופיננסית, דירקטור אחד לפחות בעל מומחיות בניהול השקעות או בניהול סיכונים וכי לפחות בשני שליש מהדירקטורים תתקיים כשירות מקצועית.
כמו כן תידרש ועדת הביקורת לכלול לכל הפחות שני שליש דירקטורים חיצוניים וכל הדירקטורים יהיו קבועים ולא ימונו להם מחליפים. ככל שתיקון תקנות אלו לא יושלם עד למועד ההפרטה, יעוגנו כללים אלו בהסכם המכירה.
חברות הניהול אותן מבקשת המדינה למכור להסתדרות הוקמו בין סוף שנות ה-60 לשנות ה-80 ומנהלות את קרנות ההשתלמות של עובדי המדינה (2.7 מיליארד שקלים ו-45.7 אלף עמיתים), של האקדמאים במדעי החברה והרוח (2.4 מיליארד שקלים ו-21.2 אלף עמיתים), של ההנדסאים והטכנאים (1.9 מיליאד שקלים ו-12.3 אלף עמיתים), הביוכימאים והמיקרוביולוגים (257 מיליון שקלים וכ-2000 עמיתים), המשפטנים (387 מיליון שקלים וכ-2,500 עמיתים), העובדים הסוציאליים (631 מיליון שקלים וכ-12.5 אלף עמיתים) והרוקחים (112 מיליון שקלים וכ-1300 עמיתים).
על אף אחזקות הקרנות, והעובדה שהמדינה מתעתדת לבצע בהן הערכות שווי טרם המכירה – בפועל ככל הנראה שוויין נמוך עד אפסי, שכן מדובר בחברות ללא מטרות רווח, אשר אינן רשאיות (ולא יהיו רשאיות גם לאחר המכירה) לגבות דמי ניהול מעבר לגובה הוצאות ניהול הקופה בפועל (ולא למעלה מ-2% מהסכום הנזקף לטובת העמית) ולפיכך אינן יכולות להניב לבעלי המניות בהן רווחים. ההסתדרות מהווה כבר היום שותפה בחלקן באמצעות איגודיה המקצועיים הרלוונטיים לענפים השונים.
בעבר, קיוותה המדינה להפריט את הקרנות לגורמים פרטיים באופן שיאפשר לה להרוויח מהמכירה. אלא שלאחר מכירת גרעין השליטה על קרן ההשתלמות של המהנדסים לחברת מנורה מבטחים, הגישו חברי הקרן תביעה ייצוגית ודרשו לקבל את כספי המכירה – תביעה שנסתיימה בפשרה לאחר שהממונה על שוק ההון הצטרף בעמדתו לעמיתים.
לפיכך מטרת ההצעה הנוכחית היא בעיקר חיסכון למדינה אשר לא תידרש יותר להעמיד לחברות דירקטוריונים מטעמה ולשלם את שכרם, וכן יציאה מאחזקה שהיא איננה מעוניינת בה. ברשות החברות סבורים כבר כיום מנוהלות הקרנות בפועל על ידי ההסתדרות שכן המדינה מתקשה בשנים האחרונות למנות להן דירקטורים מטעמה בעוד ההסתדרות ממנה את מלוא מכסת הדירקטורים המוקצה לה, זאת בנוסף למינוי מנכ"לי החברות. לפיכך, ההסתדרות מסתמנת כרוכש הסביר ביותר.
