ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לשרי הקבינט המדיני-בטחוני על כך שלא יקיים עוד את ישיבות קבינט המלחמה, בעקבות פרישת שרי המחנה הממלכתי גנץ ואייזנקוט מהממשלה. עם זאת, רה"מ הודיע שיכנס "התייעצויות" עם השרים שנותרו בו – כך דווח הבוקר (שני) ב-ynet. המהלך צפוי לחזק את הקבינט ה'מורחב', מאחר שלא יהיה גוף נוסף שאליו הוא יאציל פורמלית את סמכויותיו.
מאז הודעתו של גנץ בראשון שעבר על פרישה מהממשלה, הקבינט התכנס גם בלעדיו, במה שהוגדר כ"התייעצות ביטחונית". יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פנה לראש הממשלה ודרש לבטל את קבינט המלחמה, או לחלופין להצטרף אליו. הודעת נתניהו מתייחסת לכך ולמעשה קובעת שפורמלית הקבינט לא יכונס.
בפועל, לפי הדיווח ב-ynet, התקיימו בשבוע האחרון מפגשי "התייעצות ביטחונית" בפורום זהה לפורום של קבינט המלחמה מלבד השרים איזנקוט וגנץ שפרשו, וכללו את השרים נתניהו, גלנט ודרמר, יו"ר ש"ס דרעי, בכירי מערכת הביטחון וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי. אך הודעת נתניהו מבהירה שלדיונים כאלה לא יהיה מעמד פורמלי, בניגוד לסמכויות שהואצלו על ידי הקבינט המורחב לקבינט המלחמה.
קבינט המלחמה הוקם ב-11 באוקטובר, היום השישי של מלחמת חרבות ברזל, כחלק מההצטרפות לממשלה של סיעת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ בעקבות המלחמה. לפי ההסכם בין המחנה הממלכתי לליכוד, "תוקם תחת ועדת השרים (הקבינט הביטחוני-מדיני) ועדת משנה מיוחדת לניהול מצב החירום ('קבינט ניהול המלחמה')". בכך הוקם פורום מצומצם, בו לא נכללו שרי סיעת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, במטרה לנהל בפועל את המלחמה, וזאת תחת הקבינט המדיני-ביטחוני, שלפי החוק הוא הפורום המוסמך לקבלת החלטות בנושא מדיניות החוץ והביטחון.
לפי ההסכם, הקבינט ימנה שלושה חברים, ויכלול את רה"מ נתניהו שיעמוד בראשו, שר הביטחון יואב גלנט והשר בני גנץ. עוד סוכם שהשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, והשר גדי אייזנקוט מהמחנה הממלכתי, ישתתפו בישיבות הקבינט כמשקיפים. בהמשך צורף לישיבות כמשקיף גם יו"ר מפלגת ש"ס, אריה דרעי, שאינו שר בממשלה. בהסכם נקבע שאם יש עתיד תצטרף לממשלה, יאיר לפיד העומד בראשה יצורף לקבינט, וכל שינוי אחר במספר שרי הקבינט או בהרכבו יתבצע בהסכמה.
עוד סוכם אז שקבינט המלחמה יוסמך "לממש מבחינה מבצעית" את החלטות הקבינט המורחב. בין היתר, הקבינט הוסמך ל"מתן הנחיות אופרטיביות למערכת הביטחון לנקיטת פעולות הנדרשות להשגתם, בגזרת עזה ובכל יתר הגזרות בעלות השלכות ישירות או עקיפות, לרבות יהודה ושומרון, באישור ועדת השרים לביטחון לאומי (הקבינט), וכן "זיהוי ומתן הוראות ביחס למאמצים נוספים, משלימים למאמץ הצבאי, שעל הדרג המדיני או גורמים ביצועיים נוספים לבצע על מנת להגדיל את הסיכויים להצלחת המבצע, או כדי לסייע להשגת מטרות המלחמה". נוסף לכך נקבע שהקבינט יוסמך להמליץ המלצות למדיניות בנושא ביטחון הפנים, וכן לגבש המלצות ולהנחות להוציא לפועל מדיניות בנושא השבויים והנעדרים.
הקבינט גם הוסמך להציג את התכלית המדינית של המערכה ואת אסטרטגיית היציאה, לגבש את היעדים הנדרשים להגשמת המערכה הצבאית ולהדגיש את האילוצים שיש להתחשב בהם, תוך בחינת חלופות והבאתן לאישור ועדת השרים (הקבינט); גיבוש היעדים הנדרשים להגשמת המערכה הצבאית והדגשת האילוצים שיש להתחשב בהם; וכן "עריכת בחינה מעמיקה שהתכנית האופרטיבית מובילה למימוש התכלית המדינית".
קבינט המלחמה התכנס באופן קבוע במהלך המלחמה, במקביל לכינוס הקבינט המורחב שכלל גם הוא את שרי המחנה הממלכתי. לאורך המלחמה נחשפו מתחים סביב שרי הקבינט המורחב שלא היו חברים בקבינט המלחמה על מידור מההחלטות. כשהשר גדעון סער איים לפרוש מהממשלה, הוא טען שבפועל ההחלטות מתקבלות בקבינט המלחמה ולמעשה אין משמעות לדיוני הקבינט המורחב, וקבע ש"הקבינט הפך לפרלמנט".
