הדיונים במתווה חוק הגיוס נפתחו היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ביום הדיונים הראשון היו אמורים לדבר נציגי צה"ל, אבל הדיון הסתיים לפני שניתנה להם רשות הדיבור.
בשבוע שעבר אושר בכנסת דין הרציפות על מתווה החוק, שעלה בממשלה הקודמת, למרות התנגדות שר הביטחון יואב גלנט. לפיכך, החוק כבר עבר בקריאה ראשונה, וכעת עבר לדיונים בוועדות, שם צפוי לעבור שינויים והתאמות לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין (הליכוד) אמר בפתח הדיון: "אני ארצה לשמוע מנציגי צה"ל מה הצרכים שלהם, אבל גם על איך מאחורי כל מספר יש נתונים ויכולת להיערך וגבות את זה. איך בחור חרדי יכול להישאר כפי שהוא גם אחרי שהוא משתחרר".
טרם הדיון אמר אדלשטיין "אני נחוש להביא חוק מקיף, צודק וערכי שיענה על צורכי הביטחון של המדינה". אדלשטיין הוסיף שקצב החקיקה יהיה לפי התנהלות חברי הכנסת, וכפי הנראה לא בסד זמנים ידוע מראש.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד): "הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים לזכור כשאנחנו יושבים ומדברים פה, הוא שאנחנו במצב חירום. עבר רק שבוע מאז שהחוק עבר בכנסת, ובשבוע הזה היו כבר 16 לוויות של חיילים שנהרגו. דיברתי עם אימא של חייל שנפל, והילד הזה לא אמר 'אני אמות ולא אתגייס', אלא התגייס".
"האויבים שלנו לא מבדילים בין חילונים לחרדים ובין מרכז לפריפריה, הם רוצים להרוג את כולנו, בשבוע האחרון אלפי אנשים קיבלו צו 8 בפעם השנייה והשלישית, הצפון מופצץ ובוער והממשלה לא מצליחה להעניק את הביטחון הנדרש לאזרחיה".
ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): "הצעת החוק באה בעיני לענות על שאלה מרכזית את: האם הוא תורם לצה"ל וההגנה על המדינה. אם הוא יעבור אני רואה שהוא פוגע ביכולת של צהל. נדרש חוק שירות חדש, שירות ישראלי. אנחנו נידרש להגדיל את הסד"כ. היום מתגייסים 67%-68%, ורק 50% מסיימים את השירות, כך שמתוך המתגייסים רק אחוז קטן מגיע למילואים".
"נדרש חוק חדש, ולא החוק הנוכחי שהוא איזשהו אילוץ פוליטי, שעטנז, הדבקה.
ב-2014 הוקמה ועדת לוקר שבו ראש הממשלה ביקש לחתוך את השירות בשליש. אנחנו עמדנו על זה שכפשרה נצמצם את השירות בכמה חודשים. אתם מוזמנים לקרוא את דוח לוקר. צה"ל לא דרש לצמצם את עצמו מעולם, "כל מי שנותן גיבוי לחוק ההשתמטות הזה יתן את קלון על הבית הזה. כל מי שנותן גיבוי לחוק ההשתמטות הזה יתן את קלון על הבית הזה".
ח"כ גדעון סער (תקווה חדשה): "אם אי אפשר לחוקק חוק ראוי, אני בעד לא לחוקק, ובהיעדר חוק יש חובת גיוס כללית וצריך לפעול לפיה, הציבור שמשרת לא יכול להמשיך לסבול את העוול הזה משני טעמים: זה עוול לא צודק, ויש עומס, יש אנשים שנקראו להתגייס בפעם השניה והשלישית".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): בזמן שאנחנו מאריכים את השירות הסדיר והמילואים, אנחנו ניצבים בפני חוק כזה. הרמטכל אמר שעוד גדוד אחד של נצח יהודה יפטור מספר גדודי מילואים, אני מסתכלת על כך שמתוך 64 אלף פטורים, 42 לא לומדים בישיבות. תחשבו על המספר הזה בתור חיילים. 20 שנה אנחנו מתעסקים במכסות ויעדים, צריך לומר שזה לא עובד. צריך לקבוע שבברירת המחדל כולם מתגייסים, ואם צריך התאמות אז נותנים פטורים. יש קשר לוגי בין החוק הזה לבין החוסן של החברה הישראלית".
יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, שהציע את החוק המקורי, סבור שיש לשנות את החוק באופן מהותי ולהגדיל את מספר המתגייסים החרדים באמצעות קביעה של מכסות פטור, ולא מכסות גיוס כפי שהחוק מציע. השינוי בעמדתו נבע מאירועי 7 באוקטובר ומהמלחמה המתמשכת.
היו"ר אדלשטיין התייחס למהות הדיון היום ואמר: "אני מזכיר, אין קשר בין דין הרציפות למהות החוק, אנחנו קיצרנו הליך של חודשיים כדי לקדם חקיקה של חוק מוסכם".
ח"כ עידן רול (יש עתיד): "הסטירה שקיבלנו ב-7 באוקטובר מחייבת את כולנו להגדיל את הסד"כ"
ח"כ עמית הלוי (הליכוד) אמר: "אנחנו עם אחד, האחדות בינינו לא מותנית, מבחינת התורה הערך הכי חשוב זה הגנת המולדת, והמולדת כוללת גם את עזה". לדבריו של הלוי התפרצו חברות 'אימהות בחזית' שקראו: אין אחדות אם אין ערבות"
גיל דיקמן, בן דודה של החטופה כרמל גת, בשם משפחות החטופים: "אנחנו לא רואים דיונים שמגיעים אליהם כ"כ הרבה חכים, בדיונים על 120 גובים כולם סוערים, אבל בדיונים על 120 חטופים אנחנו לא רואים את זה. אתה (הלוי) דיברת על שחרור עזה, ואולי זה לא הדבר הראשון שיסייע להחזרת החטופים, אנחנו לא ניכנס לטקטיקה צבאית, את זה נשאיר למערכת הביטחון.
"איך אני יכול להקים משפחה במדינה שלא מחזירה את החטופים שלה הביתה?
כוחנו התנדבנו למילואים, גם אני, אנשים מוכנים גם להקריב את חייהם כי הם יודעים שהחיים של כלל האזרחים הם הדבר החשוב. אם אנחנו ניכנע לסינוואר ולמטרה שלו ליצור פה לברה שמקריבה את מי שאפשר להציל האמת ממש לא אכפת לי כרגע אם יעבור חוק כזה או אחר, מה שאכפת לי זה שיחזירו את החטופים".
אלי דלל (הליכוד): "אנחנו חייבים לגייס את מי שאפשר גם לשירות לאומי, אנחנו חייבים למצוא נוסח משותף, גם החרדים וגם הערבים. צריך לקחת את החוק הזה ולא לעשות מכסות, אלא 20 אחוז מכל שכבה הם פטורים וכל השאר מתגייסים".
מתוך 18 חברי ועדת החוץ והביטחון, שמונה הם חברי אופוזיציה שהתנגדו לחקיקה וצפויים לנסות להחיל כמה שיותר שינויים בחוק המוצע כך שיחייב גיוס של יותר חרדים. הקואליציה תומכת בחוק בעיקר כדי לשמור על שלמותה. עם זאת, גם חברי קואליציה בוועדה הביעו ספקנות בנוגע לחוק ולאופיו, והוא צפוי לעבור שינויים בדיונים.
חברי קואליציה: "הכיוון הוא שכולם יתגייסו"
חבר הוועדה דני דנון (הליכוד), שכיהן בתפקיד סגן שר הביטחון ב-2014, אמר בשבוע שעבר על החוק: "במתכונת הקיימת שלו, המספרים שם הם נמוכים מדי. אני חושב שלא צריך לזרוק את הכול, צריך לקחת את הבסיס ולראות איך אנחנו משנים את המכסות ומעלים את מספר המתגייסים. זה גם צורך אמיתי של הצבא היום".
חבר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) אמר אתמול לרשת ב' כי החוק "הוא לא כדי לפטור, אלא כדי לגייס כמעט את כולם בטווח הרחוק. אני רוצה את המספר הגדול ביותר", ואף אמר כי החרדים מצדדים בחוק. בשבוע שעבר אמר ביסמוט "אני רוצה כמה שיותר, כשהכיוון הוא שכולם יתגייסו". חבר הוועדה נסים ואטורי (הליכוד) אמר בעבר: "אני חושב שצריך להיות גיוס לכולם, אך אין כרגע מקום בכל היחידות".
חבר הכנסת מהליכוד שלא הביע עמדה חד-משמעית בנוגע לחוק הוא שלום דנינו, שאמר בעבר ביחס לחוק כי "יש להוקיר את לומדי התורה", אך לא התייחס למספר המתגייסים.
חברי הוועדה ממפלגת הציונות הדתית גם הם לא הביעו עמדות חד-משמעיות בנוגע לחוק ולמספר המתגייסים שהם שואפים אליו, למרות הקריאות הרבות שנשמעות בציבור הדתי-לאומי להגדלת השוויון בנטל הגיוס. ח"כ צבי סוכות מיעט להתייחס לנושא אך אמר בעבר: "לא רציני לחשוב שאנחנו יכולים לגייס את החרדים, פשוט לא. לא משנה מה נעשה, מחר לא נראה את כל החרדים בצבא". ח"כ לימור סון הר מלך לא התבטאה ישירות בנושא, אך ביקרה את השר גלנט בהתנהלותו סביב החוק, ואמרה כי "הקואליציה לא רואה בגלנט פרטנר".
ח"כים חרדים: "לא תוציאו תלמידים מהישיבות"
חברי הכנסת החרדים בוועדה, ינון אזולאי (ש"ס) וישראל אייכלר (יהדות התורה), הודיעו שיצביעו לפי החלטת רבותיהם במועצת חכמי התורה ובמועצת הרבנים, אך הביעו התנגדות לאופי הדיון שמבקש לגייס יותר חרדים.
בהצבעה על החוק בממשלה הקודמת אמר אזולאי "גם הרב עובדיה זצ"ל וגם הרב שך אמרו שמי שלא לומד תגייסו אותו, אבל אנחנו לא צריכים מכסות. אנחנו לא פרות ולא עופות, אנחנו בני אדם. לא יכול להיות שתוציאו תלמידים מהישיבות ותגייסו אותם לצבא, אתם יודעים מי לומד ומי לא?"
אייכלר: "אין כאן שום דיון אמיתי על צורכי הצבא, אלא מאבק אנטי-דתי נגד לומדי הדת ושומרי הדת תוך ניצול ציני של המלחמה ושל השכול והדם. לא ככה מנהלים דיון ענייני ורציני. נעשה כמובן את מה שיוחלט בסיעה, אבל יש לדון בתועלת של השתתפותנו בדיונים".
שר החינוך יואב קיש: "זו הזדמנות משמעותית למדינה, גם בחברה החרדית יש את ההבנה. תפקיד הוועדה הוא קודם כול לתת מענה לצורכי הצבא, ותוך כדי לעשות מה שלא עשו 76 שנים, ולמצוא פתרון. לא נצא מהוויכוח של מה עושים עם תלמידי החכמים, אבל יש המון צעירים שלא לומדים, או שלומדים ועובדים, אין יותר דבר כזה לעבוד וללמוד, צריך להתגייס. האמת היא פשוטה: הצבא חייב מגזר חרדי בפנים. זה לא פשוט לו, אבל עכשיו הצבא הולך לעשות את זה. אני ממליץ לוועדה לאמץ את דו"ח שקדי".
אדלשטיין: "אין לי שום בעיה עם חייל מילואים או משפחה של חייל סדיר שאין להם מושג מה זה דין רציפות. יש לי בעיה עם חברי כנסת שיודעים לא פחות טוב ממני מה זה דין רציפות, ועדיין אומרים אמירות כאילו אנחנו שמחנו שחיילים נהרגו. אם אנחנו רוצים להעביר משהו רציני, אנחנו לא יכולים לעמוד פה רק בקווים של קואליציה ואופוזיציה. כולנו נעמוד למבחן".
