הכנסות הריבית של חמשת הבנקים הגדולים זינקו בכ-50% בין 2021 ל-2023, והסיבה המרכזית לכך הייתה העלאת הריבית של בנק ישראל. הריבית הועלתה מ-0.1% באפריל 2022 ל-4.75% בסוף 2023. בתחילת 2024, בעקבות הנזקים הכלכליים של המלחמה, הוריד הבנק את הריבית ל-4.5%.
הבנקים ממשיכים לגרוף רווחי עתק, והצליחו להביא לכך שהממשלה תדחה את פיתוחו של מנגנון למיסוי רווחי יתר. נתוני הרווח של הבנקים הגדולים מראים שהרווחים החריגים בעקבות העלאות הריבית ממשיכות. מוקדם יותר השנה, הממשלה נסוגה מהצעת האוצר להחיל מנגנון מיסוי על רווחי היתר של הבנקים, והתפשרה במקום על תשלום חד-פעמי.
חוקרי מרכז אדוה, תהילה שרעבי וירון הופמן-דישון, פרסמו מאמר ביקורת על הימנעות המדינה מהחלת מנגנון מיסוי על הרווחים החריגים של הבנקים. לפי נתוני בנק ישראל, חמשת הבנקים הגדולים ממשיכים לגרוף רווחי שיא גם במהלך המלחמה. הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים עמדו על 7.5 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2024. זאת לאחר שבשנת 2023 הם רשמו רווח שיא של 25.7 מיליארדי שקלים.
מוקדם יותר השנה, יזם משרד האוצר מיסוי על רווחי היתר של הבנקים בטענה שרווחיהם עלו בזכות מדיניות בנק ישראל ולא בעקבות פעולות עסקיות. לפי נתוני האוצר שהוצגו לוועדת הכספים, שיעור התשואה של הבנקים בישראל, מדד לרמת הרווחיות של הבנקים, הוא השני בגובהו בעולם בעקבות זינוק ב-2022 ו-2023 לנוכח העלאות הריבית. העלאות הריבית הועברו במלואן לריבית על הלווים, אבל הבנקים לא הגדילו בהרבה את תשלומי הריבית למחזיקי פיקדונות, וכך הצליחו להגדיל את הרווחיות.
הגידול ברווחי הבנקים חד במיוחד בישראל, אך בכל העולם רווחיהם עלו בעקבות העלאות הריבית, לנוכח התגברות האינפלציה ב-2021 וב-2022. מדינות רבות נקטו צעדי מיסוי של רווחי היתר של הבנקים כדי לממן את הסיוע לאזרחים ולעסקים בשל עליות המחירים. חוקרים מאוניברסיטת גריניץ' בלונדון הציעו להחיל מנגנון קבוע של מיסוי רווחי יתר שנכנס לפעולה לפי הגדרות רווחיות.
אולם בישראל, בעקבות לחץ של הבנקים ושל המפקח על הבנקים, התפשר האוצר על תשלום חד-פעמי של 6% מהרווחים ובסכום מרבי של 2.5 מיליארד שקלים ל-2024 ו-2025. חוקרי מרכז אדוה מבקרים את פשרת האוצר, וטוענים שיש להחיל מנגנון קבוע למיסוי רווחי יתר לטובת תקציב המדינה.
"ביחס לנתונים האחרונים הקיימים ל-2023, ניתן להניח כי הסכום יסתכם באחוזים ספורים בלבד מהרווח הכולל", כתבו שרעבי והופמן-דישון. "פשרה זו לא רק שמפספסת הזדמנות להגדיל את הכנסות המדינה ולהימנע משימוש במקורות הכנסה אחרים שיפגעו בציבור הרחב, כמו העלאת המע"מ, אלא מחמיצה הזדמנות לפיתוח מנגנון חדש של מיסוי רווחי יתר בישראל, לחיזוק המנגנונים לפיקוח על המערכת הבנקאית ולריסונה, ולחלוקה צודקת יותר של העושר וההון בחברה".
