בעיות בקבלת המענקים, איכות הטיפול במוקדי השירות למפונים וקשיים מול מסגרות החינוך – אלה שלושת הנושאים העומדים בראש רשימת התלונות של מפוני הצפון והדרום בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, כך על פי דו"ח נציבות תלונות הציבור שפורסם אתמול (שני). עוד עולה מהדו"ח כי העיר אשקלון נרשמה כשיאנית הפניות.
בין 7 באוקטובר לסוף שנת 2023 התקבלו בנציבות המדינה 1,627 תלונות הקשורות להתנהלות המדינה במלחמה. סוגיות המענקים והטיפול במוקדי השירות היוו כשליש מסך התלונות. חמישית מהתלונות קשורות בהיבטים שונים של פינוי האוכלוסייה ובעיות מיגון ביישובים המטווחים.
בראש הגופים שכלפיהם הופנו מירב התלונות עומד המוסד לביטוח לאומי, האמון על רוב התשלומים אותם קיבלו המפונים, עם 190 תלונות (11% מסך התלונות). אחריו רשות המיסים עם 144 תלונות, ועיריית אשקלון עם 124 תלונות.
כל תלונה תשיעית לנציבות הגיעה מתושבי אשקלון
מטרת הנציבות הינה להוות מנוף של התושבים אל מול התנהלות לא תקנית של מוסדות המדינה, אך למרות כוחה וחשיבותה, מעטים מכירים בה ככתובת. כדוגמה לכך ניתן לראות שמכלל 130 אלף המפונים, רק 0.5% פנו לנציבות בבקשה לעזרה.
על פי נתוני הנציבות, יותר משליש מהתלונות היו קשורות למצב החירום, ורובן עסקו באי-ודאות לגבי הזכויות של המפונים והפיצויים לנפגעים. התלונות על המוסד לביטוח לאומי נגעו בעיקר לנושא קבלת מידע על מענקי אכלוס, דמי אבטלה ותגמולים לנפגעי פעולות איבה.
לגבי רשות המיסים, התלונות נסובו בעיקר סביב מענקי הפיצוי, ובעיריית אשקלון, שפינתה את התושבים באופן לא רשמי והדרגתי שנמשך על פני שבועות, התלונות עסקו בהעברת המענקים והטיפול במפוני העיר. אשקלון גם רשמה את מספר הפניות הגדול ביותר ליישוב, כאשר כל תלונה תשיעית לנציבות הגיעה מתושבי העיר.
על פי הנציבות, כ-60% מהתלונות טופלו באופן מיידי כשהתקבלו
אחת הבעיות הבולטות אותן זיהתה הנציבות, הייתה בתחום מענק האכלוס העצמי, אותו יכלו מפונים לבחור על פני שהות במלון, והיה זמין להם החל מחודש דצמבר. לדוגמה, הדו"ח מציג מקרה של סטודנט במכללת צפת, שהתלונן כי רשות האוכלוסין דחתה שלוש פעמים את בקשתו לשינוי מען מגוריו לכתובת הדירה בקריית שמונה, בה שילם דמי שכירות וממנה פונה. כמו במקרים רבים של צעירים הגרים בערי הפינוי בהן יש מוסדות אקדמיים – קריית שמונה ושדרות – המדינה טענה שהיא אינה מפצה מפונים ממעונות וישיבות, אך בזכות הנציבות הסטודנט קיבל הכרה לאחר שהוכח שהוא שוכר דירה רגילה בעיר.
דוגמה נוספת הייתה של הורה גרוש שלא מקבל קצבת ילדים עבור ילדיו, ולא הצליח לקבל מענק אכלוס עבורם. מכיוון שאשתו לא גרה ביישוב מפונה, המערכת אפשרה לו להגיש בקשה רק עבורו, ולא עבור שני ילדיו, גם לאחר מספר פניות לביטוח הלאומי והסבר מפורט לפיו בגלל הפינוי מצבו הכלכלי התערער, ועל כן הוא זקוק מאוד למענק עבור ילדיו.
על פי נתוני הנציבות, כ-60% מהתלונות טופלו באופן מיידי כשהתקבלו. מיד לאחר פרסום הדו"ח, בביטוח הלאומי ביקשו לדייק, באומרם שרק 8.7% מהתלונות שהופנו למוסד נמצאו מוצדקות, בעוד ממוצע התלונות המוצדקות בכלל הגופים עמד על 33%.
בתחום זכויות הפרט של המפונים, הנציבות טיפלה במשפחות שלא איפשרו לילדיהן לקבל תור מהיר לטיפול עקב הידרדרות במצבם הנפשי, וכן במקרים של פגיעה בזכויות של ילדים עם צרכים מיוחדים – כמו במקרה בו ההנהלה באחד המלונות סירבה לאפשר לנער עם מוגבלות לקבל חדר משלו עד להתערבות הנציבות בעניין.
תלונה נוספת שהתקבלה בנציבות שופכת אור גם על בעיות שאינן קשורות למערך הפינוי. כך, למשל, כמה הורים בגן חינוך מיוחד בפתח תקווה פנו לנציבות בדרישה לחייב את עיריית פתח תקווה להפעיל את הגנים של ילדיהם שהעירייה סירבה לפתוח, אף שפיקוד העורף התיר לקיים לימודים כרגיל. העירייה טענה שהגנים לא נפתחו עקב מצוקת כוח אדם, אך לבסוף, בלחץ הנציבות, הם נפתחו.
