מספר הסטודנטים להוראה ב-2022 היה הנמוך ביותר מזה עשור. מלבד זאת, 30%-20% מהמורים המתחילים נושרים בשלוש השנים הראשונות שלהם במערכת, ורק כ-30% מבוגרי תואר ראשון בחינוך הזכאים לתעודת הוראה מתחילים ללמד במערכת. נתונים אלו, הלקוחים מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2022, הוצגו ביום עיון של מכון מופ"ת שנערך השבוע.

ביום העיון, שנערך תחת השם 'אקדמיה וחינוך בצל משבר' בהשתתפות מורים ואנשי מקצוע מתחום החינוך, נסקרו מחקרים מהשנים האחרונות על סיבות למחסור במורים, והועלו תוכניות המבקשות להתמודד בדרכים שונות עם מחסור זה.

לפי המחקרים שנסקרו, הסיבות העיקריות למחסור הן השכר הנמוך, תנאי עבודה קשים כמו כיתות צפופות, התנגשות עם הורים ותלמידים, תחרות עם ענף ההיי טק והיעדר מסלולי קידום והתפתחות מקצועית. לצידן הוצגו גורמים התורמים לשימור מורים במערכת, לפי המחקרים: קשר בין ההכשרה באקדמיה לשטח, ליווי בשנה הראשונה והתפתחות מקצועית.

כנס 'חינוך ואקדמיה בצל משבר' (צילום: מיכל מרנץ)

המחסור במורים לא מייחד את ישראל, כך הדגישה החוקרת ד"ר גל בן יהודה. לדבריה, 9 מתוך 10 בתי ספר בארצות הברית טענו שקשה להם למצוא מורים, ובגרמניה המחסור בכוח הוראה מוערך בכ-50% מהנדרש.

אחת מנקודות התורפה של מערכת החינוך היא נשירת מורים בתקופת ההתמחות שלהם, שבה הם נקלטים למערכת. כיום המתמחים זוכים לסדנאות של משרד החינוך, לצד ליווי מאחד המורים מבית הספר. ביום העיון הוצג התפקיד החדש של מדריכות 'יד ביד', שפועלות ברמה המחוזית. מדריכות אלו מנחות את מנהלי בתי הספר והחונכים, לצד סיוע שוטף בבעיותיהם של המתמחים ואיסוף נתונים. לשאלה מהקהל על הצורך בכלי ליווי נוסף ענתה ד"ר רינת ארביב אלישיב ממכון מופ"ת: "לפי ממצאים ראשונים, המתמחים מראים שביעות רצון מהמדריכות, וטוענים שהתוכנית עונה על צורך אחר".

מורים לא מרוצים מתהליכי הפיתוח המקצועי

אחת מנקודות המבט על המשבר מציעה להסתכל על המורים כחלק משוק העבודה, ולהשתמש בכלים שמאפיינים מקומות עבודה באופן כללי בניסיון לשמר עובדים. אירה לפידין, פסיכולוגית ארגונית ותעסוקתית מסמינר הקיבוצים: "אין היום במשרד החינוך גורם אחד המתכלל את העיסוק בהון האנושי. ניסינו לייצר גורם כזה – חיצוני, או פנימי בבתי הספר".

לפידין הציגה פיילוט שנערך בשנה האחרונה בתשעה תיכונים במחוז תל אביב ובפתח תקווה. הפיילוט כלל השתלמות בת שלושים שעות, מפגשי עבודה אחת לשבועיים ומעקב מחקרי תוך שימוש בכלים כמותניים. בחמישה מהתיכונים ניתן ליווי צמוד למנהלת בית הספר.

הפיילוט, שהיה אמור להתחיל באוקטובר אך נדחה לינואר עקב המלחמה, הביא להטמעת העיסוק במשאבי אנוש (HR) בבתי ספר, בצורות שונות שיבואו לידי ביטוי בשנת הלימודים הבאה. בחלק מבתי הספר האחריות על משאבי אנוש נוספה לבעלות תפקיד קיים, כמו סגנית מנהלת או יועצת בית הספר; בחלקם הוקם צוות שיעסוק בכך; ובחלקם הועסקה יועצת ארגונית חיצונית.

המחשבה המועטה על המורים כעובדים משתקפת בתוצאות סקר אנונימי בקרב 82 מורים שהשתתפו בפיילוט. הסקר עסק בתחושות המורים כלפי טיפול בית הספר ברווחתם האישית, ובכניסה לתפקיד ומעבר בין תפקידים. במדרג בין 1 ל-5, התחומים שקיבלו את הדירוג הממוצע הנמוך ביותר היו "בחירת תהליכי פיתוח מקצועי רלוונטיים" (2.86) ו"חשיבה על התפקיד המקצועי הבא" (2.89), ותחום נוסף שדורג נמוך יחסית הוא "טיפול בהיבטי שכר וזכויות תעסוקתיות" (3.1).

בסוף הצגת הפרויקט של לפידין, התפתח דיון ספונטני בקהל על קידום מקצועי של מורים. הועלתה השאלה האם קידום מקצועי משמעותו קידום בתוך מערכת החינוך, או שהוא יכול לבוא לידי ביטוי בכל שדה החינוך – לדוגמא בחינוך הבלתי פורמלי, או בתפקידים בשלטון המקומי.

משתתפים בכנס (צילום: מיכל מרנץ)

"יש עודף מורים ערבים ומחסור במורים יהודים, זה לא עניין של דו קיום"

המחסור במורים בישראל הוא תופעה של בתי הספר היהודיים, ואחד הפתרונות האפשריים לבעיה הוא העסקת מורים ערבים מחוץ למערכת החינוך הערבית. "העובדה היא שיש עודף של מורים ערבים ומחסור של מורים יהודים" אמר כמאל אלגבריה, המרכז את תוכנית 'משלבים ומשתלבים' שמקדמת שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים זה 19 שנים. "זה לא עניין של דו קיום. מנהלים מחפשים מורים מקצועיים."

בשנים האחרונות, אנשי התוכנית עשו מאמצים רבים לשילוב מורים ערבים, ו-525 מורים מלמדים דרכה. אך התמונה השתנתה אחרי 7 באוקטובר. לפי אלגבריה, "מנהלי בתי הספר לא רצו לקלוט מורים שהיו אמורים להיכנס אחרי אוקטובר".

בתוכנית העניקו ליווי צמוד למורים הערבים מאז פרוץ המלחמה. אחת מהמורות, שמלמדת אנגלית בבית ספר יסודי במרכז, העידה כי "אחרי 7 באוקטובר מורים נמנעו ממני. לא הסכימו להיות איתי בהפסקות בבית ספר. זה מעליב במיוחד כי אני שש שנים בבית הספר, בערך מהקמתו".

מנהלת תיכון של מועצה מקומית באזור המרכז סיפרה: "בשיחת עיבוד שנערכה בצוות מתמטיקה סביב 7 באוקטובר, בחרה אחת המורות, שהיא שקטה מטבעה, שלא לשתף את רגשותיה. אי השיתוף, או ליתר דיוק אי ההוקעה שאולי נדרשה ממנה, גרמו לעוינות בצוות. אחרי תקופה מתוחה בצוות, לכאורה ללא קשר, שיקפתי למורה את הרגשות שעלו בצוות, והיא נעלבה. נדרשו כמה שיחות בצוות כדי לעבור את המשוכה הזאת".

"אצלי בבית ספר יש שתי מורות ובשנה הבאה אני קולטת עוד אחת" הוסיפה המנהלת, "אני קולטת אותן מתוך האמונה ברב תרבותיות בבית הספר, בעיקר כי האוכלוסייה שלומדת בבית הספר היא הומוגנית. וגם מתוך הצורך שיש לי במורות".