עד היום הכרנו את הכלכלה היפנית בעיקר דרך הרכבים ומוצרי האלקטרוניקה היפנים, אך ייתכן שבקרוב נכיר את היפנים גם כמשקיעים בחברות ישראליות. לאחר כשנה וחצי של דיונים ומשא ומתן חתמו אתמול בטוקיו שר האוצר משה כחלון ושר החוץ היפני פומיו קישידה, על הסכם לעידוד והגנה על השקעות בין המדינות. במשרד האוצר מקווים שההסכם יפתח את המשק הישראלי בפני משקיעים יפנים, המגיעים מהכלכלה הרביעית בגודלה בעולם.
ההסכם שנחתם אתמול נועד ליצור תנאים טובים והדדיים להשקעה יפנית בישראל ולהשקעה ישראלית ביפן, זאת על ידי סל של כלים והתחייבות שכל אחת מהמדינות תיתן למשקיעים מהמדינה השניה. ההתחייבויות שנותנת מדינת ישראל למשקיעים היפנים צפויה להפוך את ישראל ליעד בטוח ונוח יותר למשקיעים יפנים.
שר האוצר משה כחלון אמר על ההסכם כי הוא "מסמל את היחסים הכלכליים המתעצמים בין ישראל ויפן והוא מציין אבן דרך משמעותית בתהליך הליברליזציה שעוברת ישראל בתחום ההשקעות הזרות. באמצעות ההסכם הזה, הסכמים נוספים עליהם חתמנו ומדיניות מס מהטובות בעולם ישראל ממתגת את עצמה כיעד אטרקטיבי למשקיעים זרים. ההישגים של הכלכלה שלנו בשנתיים האחרונות לא נעלמים מעיני העולם. אני גאה להיות שר האוצר של מדינת ישראל".
יפן, המחזיקה בכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, שהיקף התוצר שלה עומד על 4.1 טריליון דולרים, היא שותפה חשובה ביותר לכלכלה הישראלית. ביפן רמת חיים גבוהה מאוד המבוססת על תוצר לאומי גולמי של כ-38,840 דולר לנפש בשנה (נתוני 2015 באתר הבנק העולמי, לעומת 35,770 דולר לנפש בישראל באותה שנה).
במובנים רבים הכלכלה, החברה והתרבות היפנית הם תמונת מראה לזו הישראלית. הילודה ביפן היא מהנמכות בעולם, היפנים ידועים בחריצותם ודייקנותם לעומת הישראלים המצטיינים דווקא בחשיבה יצירתית ותעוזה עסקית. ליפן מסורת של מדיניות כלכלית מרחיבה מאוד והיא הגדילה את יחס החוב תוצר שלה לרמה הגבוהה בעולם. בישראל, תחת הנהגתו של בנימין נתניהו, נבחרה מדיניות מצמצמת ושמרנית מאוד שבמרכזה הורדת יחס החוב תוצר ככל הניתן, על חשבון השקעה ממשלתית במשק. ביפן מעריכים מאוד את היצירתיות הישראלית, אך מרבית הציבור כמעט ולא יודע על מדינת ישראל דבר. ניתן רק לקוות כי החתימה על ההסכם תביא לישראל משקיעים חדשים ותלמד אותנו הישראלים להיות גם קצת יפנים.
