חוקרים של האו"ם אמרו הבוקר (שני) כי יש להעמיד לדין מפקדים בצבא מיאנמר באשמת רצח עם כנגד בני הרוהינגיה במדינה. בצעד יוצא דופן, נקבו החוקרים בשמותיהם של שישה קצינים האחראים לפשעים קטלניים ושיטתיים כנגד המיעוט המוסלמי.
ההודעה התלוותה לפרסומו של של הדוח הראשון שחיברו החוקרים בנושא, שנוקט במונחים הקשים ביותר מצד גרומים רשמיים באו"ם, שגינו בעבר את ההפרות לכאורה של זכויות אדם שביצעה ממשלת מיאנמר מאז אוגוסט בשנה שעברה.
שלושת החוקרים, שעמדו בראש צוות "בדיקת עובדות" מטעם מועצת האו"ם לזכויות אדם, אספו לצורך חיבור הדוח מאות עדויות מבני הרוהינגיה שגלו ממיאנמר, כמו גם צילומי לוויין ומידע נוסף.
"הזלזול שהפגין הצבא כלפי חייהם, כבודם וחירותם של בני אדם – וכלפי החוק הבינלאומי – צריך להוות סיבה לדאגה עבור כל אוכלוסיית מיאנמר, ולקהילה הבינלאומית בכללותה" אמר ראש צוות החוקרים מארקוזי דארוסמן, לשעבר התובע הכללי של אינדונזיה, במסיבת עיתונאים שערך היום.
מועצת זכויות האדם הודיעה על הקמת צוות החקירה בחודש מרץ 2017, כשישה חודשים לפני ששורת מתקפות קטלניות של מורדים רוהינגים על עמדות של כוחות הביטחון במיאנמר שהביאה לתגובה חריפה של השלטונות ודחפה את בני המיעוט להימלט לבנגלדש הסמוכה. על פי הערכות האו"ם, יותר מ-700 אלף בני אדם נמלטו מהמדינה.
צוות החוקרים אסף עדויות, בין השאר, על מעשי אונס קבוצתי, הצתתם של מאות כפרים, שעבוד ורצח ילדים – בחלק מהמקרים לעיני הוריהם. לחוקרים לא ניתנה האפשרות להיכנס למיאנמר עצמה, והם הביעו תרעומת על העדר שיתוף הפעולה, או אפילו תגובה, מצד הממשלה, שקיבלה עותק מוקדם מהדוח שחיברו.
החוקרים ציטטו אומדן "שמרני" של ארגון הסיוע "עיתונאים ללא גבולות", לפיו נהרגו כאלף בני אדם באירועי האלימות. העובדה שחוקרים חיצוניים לא הורשו להגיע לאזורים בהם התרחשה האלימות הופכת את האפשרות לקביעת מניין מדויק יותר של נפגעים לקשה אם לא בלתי אפשרית.
מעל הכל, אמרו החוקרים כי מצב במיאנמר צריך לעבור לטיפולי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, או לחלופין לבית דין מיוחד לנושא. בשבוע שעבר, הודיעה ממשלת מיאנמר כי היא דוחה כל אפשרות של שיתוף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, בו היא לא חברה. בית הדין מוסמך לדון אך ורק בעניינים שאירעו בשטחן של המדינות החברות בו או על ידי אזרחי המדינות החברות בו. בית הדין יכול לדון במדינות שאינן חברות בו רק עם הן הסכימו לכך באופן מפורש או אם מועצת הביטחון של האו"ם דורשת זאת. סין, חברה קבועה במועצת הביטחון עם זכות וטו, הראתה בעבר איפוק בכל הקשור לגינוי ממשלת מיאנמר, כך שהסיכוי שהמדינה תואשם בבית הדין הבינלאומי לא גבוה.
בכירים באו"ם, גורמים רשמיים בממשלות זרות וארגוני זכויות אדם מציגים מזה חודשים עדויות לרצח עם במיאנמר,ארה"ב אף הצהירה בשנה שעברה כי מתבצע "טיהור אתני" במדינה. עם זאת, מעט מאוד חוקרים בדקו את הסוגיה לעומק בצורה דומה לזו של צוות החוקרים הנוכחי, וגם לא באופן רשמי כל כך.
האו"ם, יש לציין, לא נוהג להשתמש בביטוי "רצח עם". הערכת צוות החקירה מרמזת שהפשעים שבוצעו כנגד בני הרוהינגיה עומדים בהגדרה המשפטית המחמירה, שהפעם האחרונה שנעשה בה שימוש היה בפשעים שבוצעו בבוסניה וברואנדה לפני למעלה מ-25 שנה.
לטענת ארגוני זכויות אדם, הקביעה של "כוונה לביצוע רצח עם" היא כנראה הקשה ביותר להוכחה. שכם מדובר בהערכה של דפוסי החשיבה של מבצעי הפשע כדי לקבוע אם סוגיות של קבוצה אתנית, גזע, דת או כל מאפיין אנושי אחר הניעו אותם לעשות זאת.
"הפשעים שבוצעו במדינת ראקין והאופן בו הם בוצעו דומים בטבעם, בהיקפם ובחומרתם לפשעים שבעבר הוכחה בהם הכוונה לבצע רצח עם בהקשרים אחרים", נכתב בדוח שפורסם היום. מדינת ראקין היא האזור במיאנמר בו הייתה אוכלוסייה גדולה של בני הרוהינגיה.
עוד הוסיפו החוקרים כי הכוונה לבצע רצח עם ניכרת גם בברוטליות הקיצונית של הפשעים, "רטוריקת השנאה", מדיניות של הדרה כנגד בני הרוהינגיה, "ההקשר הדכאני", ו"רמת הארגון המעידה על תוכנית להמטת חורבן".
החוקרים ציינו שישה בכירים בצבא מיאנמר כ"יעדים בולטים" לתביעה אפשרית, כולל המפקד העליון מין אאונג הלאנג. רשימה ארוכה יותר של שמות תשימר במשרדו של נציב זכויות האדם של האו"ם לצורף שימוש בתביעות נוספות שייתכן שיוגשו בעתיד. ארה"ב והאיחוד האירופי כבר הטילו בעבר סנקציות על בכירים בצבא מיאנמר, אך מין אאונג הלאנג לא היה אחד מהם.
"הפושע העיקרי, האנשים שאנחנו רוצים להפנות אליהם את הזרקורים, הם הטטמדאו (השם הרשמי של צבא מיאנמר, המערכת)" אמרה ראדיקה קומרסוואמי, לשעבר סגנית למזכ"ל האו"ם מסרי לנקה, שהייתה חברה בצוות המחקר.
כריסטופר סידוטי, מומחה אוסטרלי לזכויות אדם, הכיר בעובדה שאין "אקדח מעשן" הקושר באופן ישיר בין ששת הקצינים הבכירים לפקודות לבצע רצח עם, אך הצביע על הקשר הנסיבתי מתוקף תפקידם ועל בסיס שרשרת הפיקוד הנוקשה בצבא מיאנמר.
מחברי הדוח קראו גם להקמתו של גוף מיוחד, או "מנגנון" מיוחד, שיעקוב אחרי המצב במיאנמר שממשיך להתפתח. עוד טענו כי יש לבדוק את התפקיד של האו"ם עצמו במדינה מאז 2011, כדי לבחון אם עשה את כל הניתן כדי למנוע את המשבר.
החוקרים הטילו אשמה גם על אונג סן סו צ'י שלא השתמשה בכוחה כראשת ממשלת מיאנמר או ב"סמכותה המוסרית" כזוכת פרס נובל לשלום, כדי לעצור את האלימות במדינת ראקין.
ח״כ עפר שלח (יש עתיד), חבר ועדת חוץ וביטחון, אמר כי "האו"ם הודיע שמיאנמר ביצעה פשע נגד האנושית בטבח בני הרוהינגיה. מזה זמן אני תובע שגורמים ישראלים לא ימכרו למיאנמר נשק. אם סחר כזה עדיין קיים, שיופסק מיד. אם לא, חשוב שיובהר שאין. מוסר הוא כוח, גם בבית וגם בחוץ".
יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה כי "החלטת האו"ם מציבה תמרור אדום בפנינו, ובעקבותיה ישראל צריכה להגביר את הפיקוח על ייצוא נשק למשטרים דיקטטורים, שטובחים בבני עמם. עם שעבר רדיפות וטרגדיות לא יכול להרשות לעצמו לסחור בנשק עם מיאנמר, דרום סודאן ומדינות שבהן הנשק לא מגן על התושבים אלא משמש לשחיטתם. ייצוא ביטחוני לא יכול להתחשב רק בכסף בלי להציב קווים אדומים. החלטת האו"ם היא צריכה לגרום לנו לשנות כיוון – ומיד".
