ועדת העבודה והרווחה תתכנס הבוקר (חמישי) לדיון מיוחד בפגרה על משבר הבטיחות בענף הבניה. בחודש אוגוסט האחרון נהרגו שישה עובדים ונפצעו באורח קשה תשעה. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע לראש הממשלה נתניהו כי במידה והמדינה לא תנקוט באמצעים מיידיים לבלימת התופעה, יוכרז בנושא סכסוך עבודה כללי במשק לאחר החגים. לאורך השנה האחרונה נהרגו 30 עובדים, עליה של כ-30% לעומת תקופה זו בשנה שעברה. בנוסף, נהרגו שני עוברי אורח.

"צריך לתת למפקחים סנקציות אפקטיביות ביד. מאחר ואנחנו רואים שהעיצומים לפי שעה נכשלו. הכריזו שהטילו אלפי עיצומים ובפועל פורסמו עשרות, ואנחנו רואים עליה במספרי ההרוגים. צריך משהו אחר והוא סגירת אתרי בניה לזמנים ממושכים בעקבות הפרות בטיחות. צריך לקדם בנושא חקיקה מהירה" קראה עו"ד הדס תגרי, רכזת הקבוצה למאבק בתאונות בניה שגם דחפה לקביעת הדיון. גם ארגון 'קו לעובד' הצטרף בקריאה דומה. "לזכות המשרד אציין שמאז תחילת 2017 התחילו לפרסם את צווי הבטיחות באופן אוטומטי אחת לכמה ימים. אני עוקבת, ובכל שבוע אני רואה את אותן החברות ואותם האתרים שכבר נהרגו בהם עובדים פעם, פעמיים ושלוש" הוסיפה תגרי. "זה מלמד שאין הרתעה. צריך לסגור לחודש אתרי בניה מסכני חיים". יש לציין כי צווים אלו נשלחים גם לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון שאינו נוקט אף הוא סנקציות כנגד החברות הרשלניות.

הדס תגרי, יו״ר הקואליציה למאבק בתאונות הבניין (תמונה באידיבות המצולמת).

"צריך להגדיל משמעותית את כוח האדם המוקצה לאכיפה להכפיל אותו ואפילו יותר". אמרה תגרי. לצד זאת, על פי תשובת המדינה לבג"ץ שהגישו ארגון 'קו לעובד' ו'מען' מתוך 27 תקנים לענף הבניה במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, רק 21 מאויישים, מתוכם שלושה הופנו להיות 'ממוני עיצומים'. מלבדם הוסטו תשעה מפקחים נוספים מענף התעשייה לטיפול חלקי בענף הבניה. גם באגף החקירות מאויישים על פי תגובת המדינה חמישה מתוך תשעה תקנים בלבד, ומהם שלושה הוסטו לתפקיד 'ממוני עיצומים'.

תגרי סבורה כי לצורך מענה מיידי למצוקת כוח האדם במינהל הבטיחות, יש לעשות שימוש בכוח האדם במוסד לבטיחות וגיהות, ואף ב'קו לעובד' ממליצים על הקמת 'רשות בטיחות' שתאחד את שני הגופים. בישראל נהוגה כיום ההפרדה בין גוף האכיפה וההסדרה – מינהל הבטיחות במשרד העבודה, לבין גוף ההסברה וההדרכה – המוסד לבטיחות וגיהות. הפרדה כזו נהוגה במדינות רבות וכן בארגון העבודה העולמי. כיום מעסיק המוסד לבטיחות וגיהות כ-108 עובדים, מתוכם כשמונה בתפקיד של מדריכי בניה. עובדים אלו מועסקים תחת הסכם קיבוצי, וממוקצעים בתחומים שונים, ביניהם הדרכה והיבטים שונים של בדיקת בטיחות בענפים מגוונים במשק. הסתתם מתפקידיהם הנוכחיים עשויה להיתקל בהתנגדות.

ח"כ אלי אלאלוף הגיב הבוקר למספר ההרוגים בתוכנית סדר יום ב'כאן' רשת ב' ואמר: "אני לא רוצה להתווכח עם סטטיסטיקה. היא תמיד מעוותת. כמובן שכל הרוג הוא מיותר, הבעיה היא שכמות אתרי הבניה הלכה וגדלה. אל תשתמשו בסטטיסטיקה כבסיס לכל הידע. מבחן התוצאה הוא תהליך, המשרדים השונים צריכים לפעול כדי להוריד את מספר ההרוגים לאפס". אולם נתוני למ"ס מעידים כי לאורך שנת 2017 ירד דווקא היקף התחלות הבניה, דבר המנבא ירדה גם בהיקף הבניה הפעילה בשנת 2018. נכון לרבעון הראשון של 2018 נמשכה מגמה זו בירידת התחלות הבניה. בין שנת 2016 ל-2017 חלה דווקא עליה מתונה בהיקף הבניה הפעילה, אך זו לוותה דווקא בירידה במספר ההרוגים בענף הבניה.

ח״כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ארכיון. צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

"הבעיה היא לא משרד העבודה שקובע כללי עבודה אלא משרד השיכון שנותן לקבלנים להשתולל ולבנות ללא שום השגחה נכונה" הוסיף אלאלוף. "הבעיה היא גם של המשטרה והפרקליטות שלא עושים את העבודה במהירות הנדרשת. הוספנו על פי בקשתם הקמת יחידה משולבת של המשטרה והפרקליטות עם תוספת תקציב מיוחד לנושא. סגירת האתרים היא עד חמישה ימים וזו עלות כספית אדירה. כשסוגרים אתר משלמים לעובדים את הימים שבהם הם סגורים. הזלזול בקנסות ובעלויות הוא דמגוגי".

היבטים נוספים המופיעים בהמלצות הארגונים הפועלים לצמצום תופעת התאונות בענף הבניה הם הקמת 'קו חם' לדיווח של עובדים ועוברי אורח על ליקויי בטיחות בענף הבניין, קידום הצעת חוק עוזרי בטיחות באתרי הבניה, האצת הקמתה של יחידת החקירות המשותפת של המשטרה והפרקליטות לתאונות בניה וקידום הפיכת התקינה האירופית בנושא פיגומים למחייבת ולחיוב התקנת רשתות בטיחות באתרים – נושא שנראה שעומד גם במרכז דרישותיה של ההסתדרות.

משרד העבודה והרווחה צפוי להציג בפני הועדה את הפעולות שנעשו בהנחיית השר חיים כץ, מאז קיבל את תיק העבודה לידיו, לשיפור מצב הבטיחות בענף הבניה. מלבד תוכנית הדגל של העיצומים, שלחו במשרד מסרונים לאלפי קבלנים עם תזכורת להוראות בטיחות ותקנות חדשות, חלקו ספרי בטיחות ומאות אפודי מגן לעובדים, ביצעו קמפיין פרסומי עם מידע אינפורמטיבי על התקנות החדשות ביצוע הדרכות בשפות שונות באתרי הבניה עצמם על ידי המוסד לבטיחות וגיהות, מבצעי אכיפה משותפים עם המשטרה והפרקליטות באתרי הבניה וביצוע פיילוטים לשימוש באמצעים טכנולוגיים דוגמאת רחפנים לשיפור הפיקוח. לדבריהם פעולות אלו הביאו לעלייה במספר צווי הבטיחות הניתנים לקבלנים בגין אי עמידה בהוראות והתקנות: "לשם השוואה – בכל 2017 הוצאנו כ- 1000 צווי בטיחות לאתרי בנייה שלא שמרו על הוראות הבטיחות, ואילו עד אוגוסט 2018 – הוצאנו יותר מ – 800 צווים סה"כ. הגידול במספר צווי הבטיחות מוכיח שאנו נמצאים יותר בשטח. כל צו בטיחות עובר באופן אוטומטי לרשם הקבלנים במשרד השיכון להמשך טיפולו. לאחרונה אף רשם הקבלנים קיבל גישה מלאה לנתוני מינהל הבטיחות".

כמו כן ציינו במשרד כי בשבועיים האחרונים פורסמו 12 מכרזים נוספים במינהל הבטיחות והבריאות בתקווה לאיישם בקרוב, וכי השר פעל לשיפור שכרם של מפקחי הבניה בכ-3,500 ש"ח, ומתן רכבים צמודים, על מנת להפוך את התפקיד לאטרקטיבי יותר וסייע בגיוס. "אנו מודעים לכך כי יש צורך להרחיב את מספר המפקחים ופועלים מול האוצר והנציבות להגדלת התקנים למפקחי בטיחות ולשיפור תנאי עבודתם" מסרו במשרד, והוסיפו כי בכוונת השר לקדם את הפיכת התקן האירופי לפיגומים למחייב בישראל.

"לצערנו הרב, על פי הממצאים בשטח, הקבלנים והיזמים, בחלק מאתרי הבנייה, לא ממשים את הוראות הבטיחות בעבודה" ציינו. "חלק מהקבלנים בונים במהירות על חשבון בטיחות ואינם נדרשים לתת על כך דין וחשבון לציבור ומתנערים מאחריותם הבסיסית לשמירה על חיי העובדים שלהם – פועלי הבניין". לדבריהם חלק מהקבלנים במקום להשקיע בבטיחות החליטו 'להכריז מלחמה' על מערך העיצומים והחליטו 'לתקוע את המערכת' באמצעות ערעור על כל קנס שהוטל עליהם. הערעורים לטענת המשרד נידונים בקצב משביע רצון.

במשרד העבודה הפנו אצבע מאשימה לגורמים נוספים שלטענתם אינם מסייעים מספיק למיגור התופעה: "נדרש שיתוף פעולה מלא מכלל הגורמים האחראים על מנת להגיע לתוצאות המיוחלות" מסרו. "רשם הקבלנים במשרד השיכון קיבל גישה מלאה לנתוני מינהל הבטיחות ויכול לראות בזמן אמת מי מהקבלנים קיבל צו בטיחות באתרו, לזמנו לשימוע ולמצות את כלל הכלים העומדים לרשותו כנגד הקבלן הרשלן. גם הרשויות המקומיות שמאשרות היתרי בנייה ומפעילות פקחים,  תפקידן לסייע במקרה של הפרות בטיחותיות שמפריעות לתושבים בשטחן. פנינו אליהם מספר פעמים לקבלת שיתוף פעולה אולם נענו בסירוב. אנו תקווה שנצליח להביא את כלל הגורמים לידי שיתוף פעולה פורה למען השגת המטרות המשותפות של כולנו – הגברת הבטיחות באתרי הבנייה ושמירה על חיי אדם".