ביום הראשון לשנת הלימודים האקדמית, בחר שר החינוך נפתלי בנט לצאת במתקפה חריפה נגד ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). "לאחר עשרות שנים שבהן שלט הקרטל האוניברסיטאי באקדמיה, אפשר לומר היום בבירור – שברנו את קרטל האוניברסיטאות", אמר הבוקר (ראשון) בנט, המכהן גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בישיבת הממשלה השבועית.
"אל מול ניסיונות בלימה בלתי הוגנים, אישרנו למרכז הבינתחומי בהרצליה להעניק תארי דוקטורט, בדרך להפיכתו לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל" הוסיף, "לאחר שנות דור, ביטלנו בחקיקה את מל"ג יו"ש והפסקנו את ההתייחסות המפלה כלפי מוסדות ביהודה ושומרון. אל מול כוחות פוליטיים גדולים אישרנו את הקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. למרות מתקפות, גינויים ותחזיות קודרות – לא התקפלנו".
בתגובה להודעת שר החינוך נפתלי בנט, אומר פרופ' יוסי קלפטר, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות: "מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נפתחה שנת לימודים אקדמית בהודעה הכוללת דברים כה בוטים ומתלהמים של שר חינוך כלפי אוניברסיטאות המחקר של ישראל שתרמו ותורמות כה רבות לחוסנה ועתידה של המדינה. השר בנט בוחר לייצר סכסוך פנימי מול המוסדות ומול העם למטרות פוליטיות".
דבריו של השר בנט נאמרו לאחר שיו"ר ור"ה, נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסי קלפטר, פרסם הבוקר איגרת לסטודנטים לרגל פתיחת שנת הלימודים, ובה ביקורת חריפה על התערבות פוליטית מצד גורמי ממשל בנעשה במערכת. "בתקופה האחרונה האקדמיה הישראלית נאבקת על עצמאותה ועתידה. אנו נתקלים בימים אלו בתופעה גוברת ומדאיגה אשר מרחפת מעל ראשינו ומפרה עיקרון בסיסי ביותר בעולם האקדמי – החופש לחקור ולהביע עמדות וטענות ללא חשש".
לטענת קלפטר, "נבחרי ציבור, חברי כנסת ושרים, אשר פועלים חדשות לבקרים מטעמים פוליטיים, מנסים להתערב בנעשה באקדמיה, ולהכניס את הפוליטיקה לאקדמיה, תוך ניסיון לחוקק חוקים פוגעניים כדוגמת הקוד האתי, הפרדה מגדרית בלימודים הפחתת תקצוב למוסד אקדמאי עקב התבטאויות שנויות במחלוקת של עובד ועוד איסורים והגבלות. גם המקרה האחרון, בו דחה שר המדע את מינוייה של חוקרת בכירה בתחומה רק בשל דעותיה הפוליטיות אשר אינן עולות בקנה אחד עם השקפותיו שלו ושל בוחריו, מהווה דוגמה לדריסת הרגל של הפוליטיקה בתוך האקדמיה. החוקים והמעשים הללו פוגעים בעצמאותה של האקדמיה ומסכנים את המשך התנהלותה התקינה".
קלפטר מסכם באיגרת כי "המועצה להשכלה גבוהה נוסדה על מנת לשמש חוצץ בין הפוליטיקה לאקדמיה ולפיכך משמשת כרגולטור האחראי על הנושאים האקדמיים והמנהלתיים. חוק המל"ג, המבטיח את עצמאותה של אקדמיה במערכת ההשכלה הגבוהה, מהווה עוגן עיקרי השומר על החופש ועל עצמאותה של האקדמיה – וכך צריך להישאר. אך לצערנו אנו עדים לסדקים הולכים וגדלים בחומה זו שעד כה הפרידה בין הפוליטיקה למוסדות המחקר בישראל".
בדבריו בנט בחר שלא להתייחס לטענות הספציפיות שהעלה פרופ' קלפטר, וכן להתעלם מכך שכבר 25 שנה עברו מאז שלכאורה נשבר אותו קרטל שהוא מדבר עליו, עם צמיחתן של המכללות האקדמיות הפועלות לצד האוניברסיטאות. הוא גם לא התייחס לכך שלפי נתוני המל"ג שבראשו הוא עומד, ולמרות ששיעור האקדמאים בישראל הוא בין הגבוהים בין מדינות ה-OECD, נרשמת בשנים האחרונות מגמה של התייצבות במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים. זאת למרות פריחת המכללות הרבות לצד האוניברסיטאות הוותיקות.
מנתוני המועצה להשכלה גבוהה שהתפרסמו בשבוע שעבר לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, עולה כי 306,600 אלף סטודנטים יתחילו ללמוד השנה בשלל הרמות. בשנה שקדמה לה נרשמו 306,440 סטודנטים. במלים אחרות, כמות הסטודנטים הנרשמים הפסיקה לנסוק, וזאת בשונה מהמגמה שאפיינה את המערכת עד לפני כשלוש שנים. לכך יש להוסיף את הגידול הטבעי באוכלוסייה שמשוקלל במדדים בינלאומיים כגון זה של ה-OECD.
