אחרי לילה ללא שינה רשמתי שלשום (שישי) פוסט מהנשמה. רשמתי בו את תחושותיי ואת רחשי ליבי. כתבתי כמה עצוב לי לראות את הגן בו אני עובדת נעול ועד כמה אני כואבת שכבר כמה ימים אני לא רואה את ילדיי הקטנים. הפוסט תפס תאוצה גדולה ממנה אפילו קצת נבהלתי. קיבלתי מאות שיחות ולייקים מסייעות ועובדות חינוך ואנשים שונים שאיני מכירה.
חוויתי דבר עצום: ראיתי כמה יש בעולם אנשים שמבינים ותומכים אם רק מסבירים להם את הצד שלך, אם רק כותבים מהלב ומשקפים להם שבעצם את רוצה לעבוד בכבוד, רוצה את הפרנסה שלך, את השקט שלך ובעיקר את השגרה שלך. היו גם כאלה שבחרו להעליב ולומר שאני מגמתית ובכלל הכתיבו לי את הפוסט. אחרים טענו שיש לי משפחה בעירייה ובטוח שאני מרוויחה משהו מהפוסט. והיו כאלה ששאלו ואמרו שאין להם מושג על מה ולמה אנחנו שובתים. השתדלתי לענות לכולם ובכנות. בין כל התגובות והטלפונים פנה אלי אדם נחמד בשם צחי וביקש ממני לספר את עמדותיי ולמה אנו שובתים.
בוקר טוב ושבת שלום…אני אילנה אזולאי סייעת גאה!!! עובדת כ-26 שנה בעיריית חיפה!!!רוצה לשתף אתכם ברגשותיי אולי זה…
Posted by העובדים השקופים של עיריית חיפה on Saturday, February 9, 2019
אז בשביל כל אלה שאינם מבינים למה הילד שלהם לא הולך לגן ובשביל אלה שפותחים את הדלת וערימות אשפה גולשות עד למפתן הבית בשביל אלו שכותבים שאנו שובתים ובכלל כולנו מושחתים ובריונים – רוצה להסביר ולומר שהשביתה מוצדקת! השביתה היא למען הבית שלי והיא בשביל שאני ארגיש בטוחה ובריאה להגיע בוקר בוקר לגן. הוועד יצא לשביתה לאחר חודש של תחנונים ליחס מצד ראש העיר. מי מכם היה מוכן לעבוד במקום שבו הבוס שלך לא מדבר איתך? הוועד יצא לשביתה אחרי הבטחות חוזרות ונשנות ש-24 עובדי התברואה שפוטרו יוחזרו לעבודתם ולאחר שקליש-רותם חזרה בה מההסכם שהם יוחזרו לעבודה. הוועד יצא לשביתה לאחר ימים של בקשות לאשר גיוס של סייעות מחליפות לגנים.
מי מבין התושבים היה רוצה שהילד/ה שלו/ה יהיה עם סייעת חולה ועם חום רועדת שתעבוד בקושי עם הילדים? מי מכם תושבים יקרים מוכן לקחת אחריות כשיש סייעת אחת כשלפי החוק מחוייבות שתיים? מי אחראי על ילדכם אם חלילה יקרה משהו? על מי תכעסו אם הילד יחזור הביתה עם לכלוך בטוסיק (במקרה הטוב) כשלא פעם, מחוסר מחליפות, תישאר רק סייעת אחת כיוון שמוציאים את אחת הסייעות לגן אחר להחליף את חברתה שחולה. לא סתם חוקק החוק שתעבודנה שתי בנות בגן.
דבר נוסף תגידו לי בבקשה, מי מבין הקוראים הנכבדים היה מוכן לעבוד שנים במקום העבודה שהוא חולם על קביעות וביטחון כלכלי (רוב משכורת העובדים הן שכר יסוד) ופתאום בגלל החלפת השלטון הוחלט שאין קביעויות? אתם מבינים את הפחד להגיע לעבודה בתחושה שחרב מונחת על צווארך? באיזה מקום עבודה שעובד לפי חוקי העבודה יבוא אדם ויחליט לעשות שינוי וסדר (שדרך אגב, הוועד לא מתנגד לשנויים וייעול המערכת) מבלי לשתף את ארגון העובדים אלא רק להורות ולעשות כפי העולה על דעת ה"בוס"?
תגידו לי אתם, כשגברת קליש-רותם, ראש העיר שלנו שבאה עם דעות והצהרות מרקע סוציליסטי, דווקא היא מתנהגת כדיקטטור שמבטיחה להוריד ארנונה על חשבון העובד הפשוט ובמקביל מכניסה יועצים וסגנים בשכר שווה ערך לעשר משכורות של פועל שפיטרה.
חישבו טוב טוב תושבים יקרים, למה פתאום מצייצת בפייסבוק כבוד ראש העיר (זו הדרך היחידה שלה ליצור קשר אתכם ואיתנו…) שכמה: רקובים, עצלנים, מיותרים ומושחתים אנחנו? אולי יש דברים נסתרים שבגללם היא מסיתה אתכם נגדנו?
תבינו אנשים עברתי שבוע לא קל ויש מצב שבגלל שהסכמתי לשביתה. גם את ימי העבודה האלה אני לא אקבל אבל כל זה שווה ולו רק כדי שתבינו אתם, תושבים יקרים, שאנחנו רוצים לעבוד בכבוד!!
פיתחו את ליבכם וראשכם. תמכו ועזרו לנו.
עמדו אתם במקום הזה ודעו שהעבודה היא חיינו.
ומה בסך הכל בקשתי!? לפתוח מחר שוב את הגן ולפגוש את חבריי הקטנים…
*
אילנה אזולאי היא סייעת בגן ילדים עירוני בחיפה.
הערת המערכת: דבריה של אילנה אזולאי נכתבו בטרם הסיכום בין ועד עובדי עיריית חיפה לראש העיר על כניסה למשא ומתן והפסקת השביתה במוצ"ש ה-10 בפברואר 2019.
