במבחן הציבורי בנימין נתניהו הוא כבר עבריין מורשע. גם בהנחה הסבירה שיורשע בתיקיו הפליליים בבית המשפט המחוזי בירושלים, ושערעוריו יידחו בחלקם או במלואם בבית המשפט העליון, יהיה ראוי לזכור אותו קודם כל כמי שתרבות השקר שלו השחיתה באופן עמוק כמעט מחצית מהישראלים המשתייכים למחנה תומכיו. זוהי מורשתו החשובה ביותר, שלעומתה מעשיו הפליליים הם לא יותר מאפיזודות שוליות, שפגיעתן בציבור קטנה ומוגבלת.
ההשחתה שגרם נתניהו מגולמת יותר מכל בניכור עמוק ובחוסר אמון קיצוני שטיפח אצל תומכיו ביחס למוסדות ולערכים הדמוקרטיים, ובביזוי של נורמות בסיסיות כמו מחויבות לאמת, עידון, כבוד למיעוטים, סובלנות כלפי יריבים פוליטיים, ועידוד ביקורת ובחינה עצמית. זו אינה רק התרשמות כללית – סדרת סקרים שערך בשנה האחרונה חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות, מגלה עד כמה מסע הדה-לגיטימציה של ראש הממשלה נגד הממלכתיות הישראלית ונגד יריביו הפוליטיים הצליח לחלחל לתודעתם של תומכיו. נאומו אמש, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה, היווה המשך ישיר לקמפיין פירוק הדמוקרטיה שלו.
הסקרים של נבות, המתקיימים כחלק ממחקר תקדימי בהיקפו על תפיסת השחיתות בישראל, מגלים שחיקה עמוקה באמון במוסדות הדמוקרטיים בקרב קהל תומכיו של נתניהו. מתברר מהם שהוא הצליח לשכנע את רובם בקיומה של קונספירציית ענק נגדו, ביוזמת "השמאל" ובהשתתפות מאות עובדי מדינה, המקדמים במתואם שקרים בוטים: שוטרים וקציני משטרה, אנשי רשות ניירות ערך, אנשי הפרקליטות, ואנשי לשכת היועץ המשפטי לממשלה. על פי התיאור של נתניהו, ישראל היא כבר רפובליקת בננות אפלה.
נבות ממתין עם פרסום ממצאיו המלאים עד לסיום עבודת הכתיבה האקדמית, אך נתן ל"הארץ" גישה לחלקם. על פי הממצאים, כ-75% מהחרדים ו-65% ממצביעי הליכוד חושבים שמוסדות האכיפה שותפים לניסיון להדיח את ראש הממשלה. יותר מ-80% ממצביעי ש"ס ויהדות התורה ויותר מ-60% ממצביעי הליכוד לא מאמינים במשטרה. היחס לתקשורת גרוע עוד יותר. כמעט 100% מהחרדים אינם מאמינים לה בכל הקשור לחקירות נתניהו, ועם גישה זאת מזדהים כ-90% מכלל הדתיים, 88% ממצביעי הימין החדש ו-77% ממצביעי הליכוד. במרכז-שמאל הנתונים הפוכים, ונעים בין 80% ל-90% אמון בתקשורת.
פער מטריד בין המחנות מתקיים גם ביחס לתפיסת השחיתות עצמה. רק 46% מתומכי הליכוד סבורים שקידום אינטרסים של בעל הון על ידי ראש ממשלה בתמורה לסיקור חיובי הוא מעשה שחיתות. בקרב החרדים סבורים כך 50% ובקרב מצביעי הבית היהודי 55%. מנגד, 91% ממצביעי כחול לבן חושבים שמדובר במעשה מושחת וכמוהם 100% ממצביעי מרצ. לדברי נבות, ככל שהתקדמו ההליכים נגד נתניהו גדל שיעור הימנים והדתיים שהשיבו כי לא מדובר בשחיתות, מה שמלמד כמה אפקטיבי קמפיין "התיקים התפורים" של ראש הממשלה.
התפלגות העמדות בנוגע לאמון ביועץ המשפטי לממשלה לא התפרסמה, וניתן להעריך שחוסר האמון באביחי מנדלבליט מתקיים בהיקף משמעותי גם בקרב אנשי מרכז-שמאל, הסבורים שהוא העניק הקלות לנתניהו. רק 9% מהישראלים נותנים במנדלבליט אמון "במידה רבה" ו-32% "במידה די רבה", כשמנגד, 14% כלל לא נותנים בו אמון ו31% נותנים בו אמון "במידה מועטה". גם כאן תרם נתניהו להשחתה בהחלטתו להעדיף מינוי מקורב לתפקיד, במקום למנות משפטן בעל שיעור קומה, שאין ספקות לגבי עצמאותו.
האתגרים של "כחול-לבן"
הערכים שהנחיל נתניהו לתומכיו בשנים האחרונות תואמים במדויק את אלה המאפיינים מדינות נחשלות. במדינות האלה השחיתות היא נורמה, העיתונות החופשית היא אויב, שומרי הסף אף פעם לא ממרים את פי השליט, וביקורת היא ערך מגונה ואף מסוכן. במדינות הללו אין מקום לעיתונאים כמו רביב דרוקר, גידי וייץ ומוטי גילת; שופטים ליברלים וחזקים כמו אהרן ברק, מישאל חשין ודורית דורנר לא קיימים; מפכ"ל משטרה עצמאי כמו רוני אלשייך הוא שמועה רחוקה; והיועצים המשפטיים מתפקדים כקונסיליירים.
החדשות הטובות הן שרוב קטן מקרב הישראלים, אנשי ימין ממלכתי, מרכז ושמאל, מסתייגים מנתניהו ולא קונים את הסחורה הרעילה שלו. על פי המחקר של נבות, 30% מכלל הישראלים סבורים שנתניהו "מושחת מאוד" ו-25% סבורים שהוא "די מושחת". מנגד, 20% מהישראלים מאמינים שהוא כלל אינו מושחת ו-25% חושבים שהוא "לא כל כך מושחת". זהו הקהל שנותן יד למימוש חזון הבלהות של ראש הממשלה.
מכיוון שנתניהו מצוי במסע הישרדות והימלטות מהכלא, המשך שלטונו הוא סכנה מוחשית לעצם קיומה של הדמוקרטיה. אם יזכה בבחירות וישיג בקואליציה הבאה שליטה כמו שהיתה לו בקואליציה הנוכחית, עיקר מרצו יופנה להמשך פירוק שלטון החוק, תחילה בהעברת חוק המעניק חסינות למנהיג, ולאחר מכן בפירוק שומרי הסף מיכולתם לרסן את שלטון היחיד שלו. לכן הטרוניות על כך שהבחירות הללו ממוקדות כמעט אך ורק בשאלת המשך מנהיגותו אינן מוצדקות.
תמונת המציאות הזאת מחייבת את "כחול לבן" לפרט במצעה שיתפרסם בשבועיים הקרובים, מה היא מתכוונת לעשות כדי לחזק את המוסדות שנתניהו פעל להחליש, ואיך היא מתכוונת להתמודד עם ציבור כה רחב שהתודעה הדמוקרטית שלו כה חלשה. על "כחול לבן" מוטל לשקם הנורמות הציבוריות, תוך מתן דוגמה אישית בתחום אמירת האמת, לעגן בחוק יסוד את סמכות הביקורת השיפוטית של בג"ץ, לחזק יועצים משפטיים, מבקרי פנים וחושפי שחיתויות, ולפעול אקטיבית לחיזוק התודעה הדמוקרטית של האזרחים, הן בקמפיינים המופנים לאזרחים הבוגרים והן באמצעות מערכת החינוך.
וישנה עוד נקודה אחת: למרות ש"כחול לבן" בורחת מהתייחסות לשיתוף המפלגות הערביות בשלטון, גם אם לא במסגרת הממשלה, זהו המעשה הראוי והנכון, וכדאי שהוא ייעשה על חשבון צירוף הליכוד לממשלה. לא רק שכך יתוקנו מעט נזקי הדה-לגיטימציה שעשה נתניהו לחמישית מהאזרחים, אלא יועבר מסר מדויק וחשוב לכל הגמדים משתפי הפעולה עם נתניהו, שבשתיקתם ולעתים בהשתתפותם הפעילה לקחו חלק במחנה פירוק הדמוקרטיה. לא מגיע להם לכהן בממשלה הבאה.
