ברוב המקרים, אדם המעוניין בהכרה בזכאויותיו לפי חוק הביטוח הלאומי, נדרש לנקוט פעולה אקטיבית של פניה לביטוח הלאומי, בדרך של הגשת תביעה, עבור הקצבה לה זכאי. לעתים נדחות התביעות ואדם, המעוניין במימוש זכויותיו, נדרש לפנות להליך של ערר או ערעור על מנת לעמוד על זכותו לקבלת קצבה זו או אחרת.

אנשים רבים, הנדחים בהליך הראשוני על ידי הביטוח הלאומי, חוששים מהליכי הערר והערעור, ולעתים מוותרים על זכאותם. אחרים, פונים לקבלת עזרה, לצורך הצגת טיעונים מתאימים בפני הועדות השונות בכדי שיקבלו את בקשתם.

למוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש תביעות לקצבאות או מענקים משני סוגים: האחד – תביעות שאינן דורשות בדיקות רפואיות, והשני – תביעות זכויות רפואיות הדורשות התייצבות בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

הטור השבועי שלנו עוסק הפעם בתחום הזכויות הרפואיות ובמסגרתו נסביר מהם הכללים לפיהם רשאים גופים פרטיים שונים ובהם עורכי דין, לגבות שכר טרחה עבור הכנת החומרים וליווי האזרחים בניסיונם לממש את זכויותיהם הרפואיות וכיצד ניתן לפעול גם בלעדיהם.

מעורכי דין פרטיים ל'יד מכוונת'

עד לפני מספר שנים פעלו בשוק שני גורמים מרכזיים שסייעו לאזרחים להגיש בקשות להכרה במצבם הרפואי וקביעת אחוזי נכות רפואית  (שאינם מעניקים קצבה ) ו/או אבדן כושר עבודה (המעניק מעל אחוז מסוים קצבת נכות זו או אחרת): עורכי דין המתמחים בחוקי הביטוח הלאומי ומשפט העבודה, וחברות פרטיות למימוש זכויות כדוגמת לבנת פורן, זכותי, המרכז למימוש זכויות רפואיות וכד'.

בעקבות תלונות רבות של אזרחים שטענו כי עורכי הדין והחברות הפרטיות גובים מהם שכר טרחה גבוה ביותר, החליטו במוסד לביטוח לאומי לקחת על עצמם את האחריות לסייע לאזרחים לממש את זכותם בוועדות הרפואיות ולהקים בעצמם גוף שיסייע לאזרחים להכין את עצמם להופעה בפני הועדות הרפואיות. לגוף זה קוראים "יד מכוונת"  ומרכזים שלו פועלים היום בחיפה, בפתח תקוה ובבאר שבע.

ל"יד מכוונת"  ניתן להגיע בפנייה ישירה לפי הפרטים המופיעים באתר הביטוח הלאומי (יד מכוונת).  הגופים הפרטיים ועורכי הדין מפרסמים את עצמם באמצעי פרסום ושיווק שונים.

לפני כארבע שנים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (יוזמת ח"כ מיקי רוזנטל) שבאה להסדיר את גובה שכר הטרחה אותו יכולים עורכי דין או מייצגים פרטיים לגבות ממי שמבקש מהם סיוע במימוש זכויותיו הרפואיות מול ועדות הביטוח הלאומי.

לאחר כשנתיים עברה הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית והפכה לחוק בספר החוקים של מדינת ישראל. בהוראות חוק זה נעסוק בטור זה.

שכר הטרחה של עורכי הדין והחברות הפרטיות

החוק עושה הבחנה מהותית בין שכר הטרחה שיכולים לגבות עורכי דין שמייצגים בוועדות או בבית הדין לבין זה שיכולות לגבות החברות למימוש זכויות חברתיות. בנוסף, החוק הקטין בצורה משמעותית את דמי פתיחת התיק שנוהגים עורכי הדין והחברות השונות לגבות מכל לקוח, וזאת ללא קשר לשכר הטרחה המהווה אחוז מסוים מגובה הקצבה שבסופו של דבר מצליח האזרח לקבל.

החוק מסדיר את מערכת היחסים עם הגופים הפרטיים ועורכי הדין וקובע מספר כללים לעניין ההסכם עם הגופים, הטיפול בתביעות ושכר הטרחה. ההסדר בחוק חל רק על תביעות שהוגשו ע"י הגופים הפרטיים או עורכי דין לאחר תאריך ה-5 לדצמבר 2015, מועד כניסת החוק לתוקף.

גוף פרטי, עו"ד או מרכזי יד מכוונת?

החוק מגביל את הנושאים בהם יכולים לטפל גופים פרטיים, והם יכולים לייצג רק בנושאי תביעות לקצבאות נכות כללית, תאונות עבודה, שירותים מיוחדים, ניידות, ילד נכה, תגמול למתנדבים, שיקום, גזזת, פוליו. כאן המקום להבהיר שוב- שמרכזי "יד מכוונת", הפועלים בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי, מאפשרים קבלת סיוע ללא תשלום בתביעות אלו.

עם זאת, יש דברים שעדיין דורשים עזרת עו"ד: יש לשים לב שרק עורכי דין יכולים לספק ייעוץ משפטי להופיע ולייצג מבוטחים בעררים בפני ועדות הרפואיות ובפני בתי הדין לעבודה.

החוק גם מבהיר מהו סוג הטיפול עבורו ניתן לגבות שכר טרחה: סיוע בהגשת התביעות וטיפול במה שנובע מהן, חוות דעת רפואיות או מקצועיות, ייצוג בפני ועדות הביטוח הלאומי או ועדות משרד הבריאות, בדיקה מחדש בתום תקופת הזכאות, ערעור על החלטת ועדות רפואיות, ייצוג בבית הדין לעבודה, היוון קצבת נכות מעבודה, תביעה לקצבאות נכות בשל החמרה במצב רפואי (תחשב כתביעה חדשה). בתביעת מעבר בין קצבאות מקצבת ילד נכה לקצבת נכות כללית (תחשב לתביעה חדשה).

איך יחושב שכר הטרחה?

החוק מגדיר מהי "תביעה אחת" שלגביה יחושב אחוז שכר הטרחה: תביעות הנובעות מאותו "אירוע" ייחשבו כתביעה אחת לצורך שכר הטרחה.

בנוסף, מגביל החוק את הסכום המקסימלי שהגופים הפרטיים יכולים לגבות כשכר טרחה ומחלק את התשלום לשלושה רכיבים:

א. דמי פתיחת תיק – עד 812 ש"ח (נכון לתאריך 1.1.19) שישולמו לאחר הסכם ההתקשרות (פירוט בהמשך)

ב. שכר טרחה – לפי אחוזים מהקצבה כפי שנקבעו בחוק, ישולם רק לאחר קבלת הקצבה. קישור לטבלה מעודכנת באתר הביטוח הלאומי, המפרטת את גובה שכר הטרחה לפי סוגי התביעות.

ג. תוספת תשלום- עד 812 ש"ח (נכון לתאריך 1.1.19) למקבלי קצבה נמוכה מ- 1,218 ש"ח (החל מתאריך 1.1.19), המשלמים שכר טרחה מופחת. התוספת תשולם לאחר קבלת הקצבה.

בתביעות שבעקבותיהן התרחש מעבר בין קצבאות או תביעות שהעלו את סכום הקצבה הנוכחית, שכר הטרחה יחושב מההפרש בין התשלום החדש לתשלום הקודם. החוק קובע כי ניתן לבצע הסדר תשלומים: תשלום של עד 60% מהתשלום הרטרואקטיבי והיתרה בתשלום של עד 25% מהקצבה החודשית.

במקרה פטירה יופסק תשלום שכר הטרחה. אולם במקרים בהם נפגע עבודה נפטר כתוצאה מהפגיעה בשנה הראשונה לקבלת הקצבה, ובן הזוג שהתאלמן חתם על כך מראש בעת ההתקשרות, ניתן יהא לגבות שכר טרחה.

החוק מפרט מקרים בהם לא ניתן לגבות שכר טרחה: ערעור על החלטת מומחים בגזזת, ייצוג בבית הדין לעבודה לקבלת קצבה רטרואקטיבית מעל לשנה, ייצוג בבית הדין לעבודה לשם הכרה בפגיעה כתאונת עבודה. כן, לא ייגבה שכ"ט במקרים שביטוח לאומי דחה תביעה עקב טעמים טכנים (כגון: פרטים חסרים, אי התייצבות לדיון).

החוק קובע חובה לבצע הסכם התקשרות בין גוף פרטי ללקוח במקרים הכוללים ייצוג והופעה בוועדה ו/או בביה"ד. בנוסף, הוא מסביר כי לצורך ייצוג ייחתם הסכם ההתקשרות בין הגופים הפרטיים ללקוח: ההסכם צריך להיעשות בכתב ולפרט אילו גמלאות נתבעות, שלבי הטיפול ואת שכר הטרחה שישולם עבור הטיפול.

לפני החתימה על ההסכם על הגופים הפרטיים לתת ללקוח דף מידע המפרט את ההגבלות בחוק.  באם לא יימסר דף מידע, יהיה ניתן לגבות מהלקוח רק עד 85% מהסכום המירבי לשכר טרחה באותה תביעה. ניתן לבטל את הסכם, הנוגע לתביעות אשר חלות עליהן הגבלות, תוך 7 ימי עבודה ללא תשלום, ובלבד שלא הוגשה תביעה שלא ניתן היה להשתהות בהגשתה.

החוק מעניק עזרה במקרים בהם ללקוח יש טענות בנושא שכר הטרחה בעניינים שהביטוח הלאומי הגביל את הטיפול בהם (כאמור לעיל). הטענות יכולות להיות, למשל, במקרים בהם שילם ביתר או נתבע על ידי הגוף הפרטי שייצג בנושא שכר טרחה. במקרים כאלה ניתן לפנות לאגף לסיוע המשפטי של משרד המשפטים ללא תשלום.

במידה ומבוטח התקשר עם עורך דין ויש לו השגות על שכר הטרחה הרי שהשגות אלה יכולות להתברר בבית המשפט המתאים או במקביל גם על ידי הגשת תלונה לבית הדין של לשכת עורכי הדין.

רשימת הגופים המעניקים סיוע חינם בנושאי ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי:

מרכזי יד מכוונת, עזרה בהגשת עררים וערעורים.

האגף לסיוע משפטי, עזרה בנושאי ערעורים על המוסד לביטוח לאומי לבית הדין לעבודה וכן בנושא תביעות הנובעות ממחלוקות לעניין שכר טרחה בין לקוח לגוף פרטי בנושאי הביטוח הלאומי

————

ענבר מנחם הר-אדיר היא עו"ד במחלקה המשפטית של עמותת "ידיד"

לקבלת סיוע בפנייה למעסיק ו/או תביעת זכויות או בכל נושא אחר הנוגע לזכויותיכם הכלכליות אתם מוזמנים להתקשר לקו החם של עמותת "ידיד" 1-700-500-313 ואנחנו נשמח לסייע לכם.