אחרי יום ארוך בעבודה, אניקטרין פיסינגר בת ה-34 עייפה מדי בשביל לשקול את האפשרות של הכנת ארוחת ערב בבית. במקום זה, היא משתמשת בטלפון החכם שלה כדי לבדוק מסעדות, מלונות או מאפיות בקרבת מקום מגוריה בברלין, המוכרות מזון בהנחה בסוף היום.

פיסינגר עובדת בבית קפה במשרה חלקית, ובמקביל לומדת לתואר במדעי הסביבה. היא חלק מתנועה הולכת וגדלה של אנשים בעלי מודעות סביבתית בגרמניה וברחבי העולם, המשתמשים ביישומונים (אפליקציות) כדי להפחית את בזבוז המזון, ולנסות לצמצם את פליטות הפחמן ההרסניות לאקלים העולם. למרות שלא ברור עדיין עד כמה מאמצים אלו משפיעים בפועל על פליטת הפחמן, הם משקפים כיצד העיסוק בסוגיות סביבתיות הולך וגדל, ומעצב מחדש את התנהגותם של צרכנים ועסקים כאחד.

אפליקציית שיתוף אוכל "Too Good to Go", אפליקציה בניסיון לצמצם את בזבוז המזון וזריקת אוכל טוב. (AP Photo/Markus Schreiber)

פיסינגר משתמשת ב-"Too Good To Go" (טוב מדי מכדי לזרוק), היישומון הפופולרי ביותר באירופה לאיתור מזון שלא נמכר במחירים מוזלים. היישומון משתמש ב-GPS (מאתר מיקום) של הטלפון שלה כדי לספר לה באילו עסקים קרובים המחוברים אף הם ליישומון יש עודפי מזון למכירה, ומה הם מציעים. "עבורי, איכות הסביבה זה כל העניין", אומרת פיסינגר, "אנחנו לא יכולים להמשיך עם כל הבזבוז הזה".

"זה סופר-קל: רק תוריד את היישומון, ובדרכך הביתה אסוף את מה שאתה הכי אוהב", היא מסבירה כשהיא גוללת רשימה ארוכה של צילומים המפרסמים ארוחות צמחוניות, מאפים וארחות צהריים.

היישומון הוא חלק ממספר הולך וגדל של שירותים המשתמשים בטכנולוגיה כדי לצמצם את בזבוז המזון. פעילי סביבה בנו קהילות וירטואליות, שחבריהן חולקים מזון עם שכניהם לפני שהם זורקים אותו. חברות הזנק (סטארט-אפ) שיתפו פעולה עם סופרמרקטים ויצרו יישומונים המתריאים ללקוחות כשמוצרים שתוקפם עומד לפוג יורדים מהמדף. אפילו ממשלת גרמניה יצרה יישומון המציע מתכונים ששפים מפורסמים יצרו במיוחד עבור שאריות מזון שבדרך כלל נזרקות.

לפי נתוני ממשלת גרמניה, כל גרמני משליך לאשפה כ-55 קילוגרמים של מזון. אלו מצטברים יחד ל-11 מיליון טון מזון מדי שנה, היוצרים שש מיליון טונות של פחמן דו חמצני התורם להתחממות הגלובלית. ברמה העולמית, כשליש מכלל המזון המיוצר ברחבי כדור הארץ מושלך לפח.

פליטת הפחמן הדו-חמצני נגרמת משריפת המזון המבוזבז, אך גם מייצור המזון מלכתחילה. הפרות, אותן מגדל האדם לשחיטה או לחליבה, הן החיה שאחראית להכי הרבה פליטות מכלל בעלי החיים – כ-65% לפי נתוני האו"ם.

מדענים טוענים שהדרך האפשרית היחידה להאט את ההתחממות הגלובלית היא על ידי הפחתה דרסטית של פליטות גזי החממה דוגמת פחמן דו חמצני בעשורים הקרובים. המשמעות של מהלך זה היא לסיים את השימוש בדלקים מאובנים – פחם, נפט וגז טבעי, ולהפחית את השימוש במקורות אחרים של פליטות גזי חממה, כגון שימוש אינטנסיבי בקרקע לצרכים חקלאיים.

ממשלת גרמניה הצהירה שבכוונתה לצמצם במחצית את בזבוז המזון עד 2030, והקנצלרית אנגלה מרקל קראה לכלל האזרחים לתמוך ביוזמות שיסייעו להימנע מבזבוז מזון. "אני חושבת שכל אדם יכול לסייע למטרה הגדולה הזו", אמרה מרקל בפודקאסט השבועי שלה בפברואר, "דיגיטציה יכולה לעזור לאריזה אינטליגנטית, וכך גם פלטפורמות אינטרנטיות דרכן כל אחד יכול לחלוק מזון".

היישומון 'Too Good To Go' נוצר על ידי זוג יזמים דנים ב-2015, ומספר המשתמשים שלו גדל במהירות. מעל 5,000 בני אדם בגרמניה מורידים אותו לטלפון שלהם מדי יום, אומרת דוברת החברה פרנציסקה לינרט. הוא זמין גם בעשר מדינות אירופיות אחרות, ובכללן דנמרק, צרפת, בריטניה ופולין. "עד כה הצלנו 14 מיליון ארוחות באירופה מלהיזרק לפח, שמשמעותן חסכון של 35 אלף טונות פחמן דו חמצני", הוסיפה לינרט.

הערכת ההשפעה הממשית של אותן ארוחות שהוצלו מזריקה לפח יכולה להיות מטעה, מכיוון שהצרכנים יכלו באותה מידה לקנות מזון ממקום אחר במקום הארוחה ש'הצילו' באמצעות היישומון. אך תכניות ויישומונים לשיתוף מזון יכולות לסייע להתאמה טובה יותר בין ביקוש לארוחות לאספקתן, ולהגביר את היעילות בענף כולו.

עשרה מיליון בני אדם משתמשים ב'Too Good To Go", וכ-23 אלף בתי עסק בתחום המזון שותפים בה, אומרת לינרט. זהו היישומון הפופולרי ביותר, אך יישומונים אחרים כגון FoodCloud, Karma ו- Olioזמינים במאות ערים בארצות הברית. כמו פיסינגר, מרבית משתמשי היישומון הם סטודנטים וצעירים, מקצוענים בשימוש בטכנולוגיה.

כדי להרוויח, "Too Good To Go" גובה 1.09 יורו (כ-4.5 ₪) על כל ארוחה שנמכרת באמצעות היישומון. בדרך כלל, המזון נמכר בכ-50% ממחירו המקורי.

לצד מספר הולך וגדל של עסקים המשתתפים בתכניות הצלת מזון המבוססות על יישומונים, רבים אחרים נותנים אותו בחינם למוסדות צדקה, ואלו מחלקים אותו לחסרי בית או אנשים אחרים שנזקקים לו.

בעוד מזון שלא נמכר בגרמניה מסיים בדרך כלל בפח האשפה, צרפת וצ'כיה חוקקו בשנים האחרונות חוקים האוסרים על סופרמרקטים לזרוק מזון, ומורים להם לתרום אותו למוסדות צדקה ו'בנקי מזון' (הערת מערכת 'דבר': בישראל נחקק באוקטובר 2018 חוק לעידוד תרומות מזון, הפוטר מאחריות פלילית או אזרחית את תורם המזון לנזק שייגרם למזון בעקבות התרומה, כל עוד פעל כחוק ולא התרשל. החוק אינו מחייב תרומות מזון).

ובינתיים, בברלין, פיסינגר בודקת את הטלפון שלה כדי למצוא אוכל שמוצע בשכונה שלה. היא בוחרת בארוחת צהריים ממסעדת 'אנכן פון טורגאו' על גדת נהר השְׁפְּרֵה. היא מקליקה על אחת מארבע מנות פסטה שלא נמכרו, מזמינה אותן ומשלמת באופן אוטומטי. "בברלין זה ממש קל למצוא משהו, יש משהו שמחכה לך בכל פינה", היא אומרת בדרכה לאסוף את הארוחה שהזמינה.

ארמין דוטש, בעל מסעדה בברלין שמשתתפת בפרוייקט של אפליקציית 'Too Good To Go' (צילום: AP Photo/Markus Schreiber).

ארמין דואץ', בעל המסעדה, אומר שהוא משתתף ביישומון בעיקר מסיבות סביבתיות. "יש לנו בדרך כלל שאריות מארוחות הצהריים", אומר דואץ', "במקום לזרוק אותן אנחנו מעדיפים לתת אותן, גם אם זה בשביל מעט כסף".

דואץ' מעביר מנה של פסטת 'שפצלה' (אטריות בצק) עם פטריות, שתימכר ב-3.80 יורו במקום 6.50 יורו לקופסה שפיסינגר הביאה, ומגיש לה אותה בחיוך. "אנחנו רוצים להימנע גם מבזבוז של כלי אריזה", אומר דואץ', "כל מי שמביא בעצמו את קופסת הטאפרוור שלו מקבל פרס – גלידה בחינם".