כ-2.5 מיליון שוויצרים, פחות מחצי מבעלי זכות הבחירה, הצביעו אתמול במשאל העם על האפשרות לקבל שכר קיום – כלומר שכר ללא עבודה. על אף ששליש מהמצביעים בערים הגדולות כמו באזל וג'נבה הצביעו בעד, בסופו של יום השוויצרים הכריעו נגד. רק 570 אלף שהם 23% הצביעו בעד שכר קיום. סקוט סאנטנס, מתומכי השיטה, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "היום זה היום בכדור הארץ שבו מיליונים למדו אודות הרעיון של שכר קיום. זה ניצחון."
במשאל העם הקודם, תמכו 40% בשכר קיום והוחלט על משאל עם נוסף. שכר קיום שכזה יינתן לכל אזרח ללא כל קשר למצבו הכלכלי וללא קשר להיותו עובד או לא. שכר מינימום וביטוח לאומי נהוגים במדינות רווחה קפיטליסטיות כמו גם במדינות קומוניסטיות, אך שכר קיום שיאפשר מענה לכל צורכי החיים הבסיסיים טרם יושם באף מדינה. בעולם שבו רובוטים מחליפים עובדים בתעשייה, ברפואה, במכירות, בנהיגה ובעוד שלל תחומים, המסקנה המתבקשת היא כי העבודה אוזלת, אך עדיין יש צורך מצד אחד להמשיך ולהתקיים ומצד אחר להמשיך ולהניע את גלגלי הצריכה והביקושים. הרעיון של שכר קיום שהיה בעבר רק נחלתם של סוציאליסטים, חוצה כיום את הקשת הפוליטית מקצה לקצה, מהקומוניסטים והירוקים ועד למפלגות לאומיות. שווייץ אינה הראשונה הניצבת בדילמה כזו –הגרדיאן מפרסם כי גם מפלגת הירוקים מהשמאל הבריטי תומכת בהצעה זו שנים, כמו גם המפלגה הלאומית בסקוטלנד או העיר אוטרכט שבהולנד שבה יתקיים ניסוי שכזה.
היום זה היום בכדור הארץ שבו מיליונים למדו אודות הרעיון של שכר קיום. זה ניצחון
מנגד, המבקרים טוענים לפגיעה בצמצום החופש הכלכלי עקב צמצום התחרות במשק, מה שעלול לפגוע בחדשנות ובפיתוח תהליכי ייצור וטכנולוגיה, כמו גם לסכנה שאנשים ינצלו את המצב החדש כדי שלא לעבוד כלל.
על פי סקר של ארגון Bien "שכר בסיס עולמי", 64% מהאירופים תומכים בשכר קיום .סקר עדכני מינואר השנה שנערך בשווייץ על ידי חברתDemoscope , לקראת משאל העם בשווייץ, חושף כי רק 2% יפסיקו לעבוד אם יקבלו שכר קיום. עוד עולה מהסקר כי 67% מאמינים (רובם צעירים) כי שכר קיום ישחרר אנשים מחרדות קיומיות. עם זאת, רוב הנשאלים 56% אינם מאמינים ששכר קיום יקרה אי פעם.
יאניס וארופאקיס, פרופסור לכלכלה, שר האוצר היווני לשעבר טוען: "אנו ניצבים בצומת, לראשונה מאז המאה ה- 18, שבו הטכנולוגיה מאיימת על משרותיו של מעמד הביניים, ומחסלת משרות יותר משהיא מייצרת. זה שם אותנו בדילמה, יהיה צומת שבו נצטרך לבחור פוליטית ודמוקרטית, בין עולם עם ריכוזיות גבוהה בבעלויות על אמצעי הייצור אשר "יקפיא" את הקפיטליזם, יגרום לאי-שוויון עצום ולשכר עצום לשכבה הולכת ומתכווצת באוכלוסייה שתחיה מאחורי מחסומים וגדרות חשמליות עם משטרה פרטית. והשאר יחיו בביב שופכין חסר יציבות וביטחון ואומללות חברתית". לדבריו, השאלה לאיזה עתיד נתקדם, היא החלטה פוליטית. בעולם שבו מעמד הביניים כבר אינו יכול להבטיח את עתידו על ידי המסים שהוא יכול לשלם, על הדמוקרטיה לבנות מודל חדש שישמור עליה. וארופאקיס ממליץ לאזרחי שווייץ לתמוך בהצעה לשכר קיום, שכן זו מדינה עשירה אשר ביכולתה לאפשר זאת.
גם רוברט רייך, שר העבודה בממשל ביל קלינטון, התבטא בזכות הרעיון לשכר קיום: "אנחנו צריכים לחשוב ברצינות כיצד להרחיב את מעגל השגשוג, כיצד לחלק את העושר. אחרת, מי יהיו הצרכנים? ושכר קיום בהתייחס לשכר מעבודה, נראה לי כפתרון בלתי נמנע ביחס לשינויים המבניים שהכלכלה לוקחת אותנו אליהם."
זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2015, אנגוס דיטון, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון, שזכה בפרס הנכסף על ניתוחיו בתחום הצריכה והרווחה, תמך במתן שכר קיום, בנאום בוועידת טאי-פי לעסקים: "ככל שההלם גדול יותר" בחוויית העוני, "כך העולם נעשה מסוכן יותר וכך הסיכון לאי-שוויון גדל."
