הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים מהסקר החברתי לשנת 2018: מהנתונים עולה שכמעט שליש מבני ה-20 ומעלה חשו אפליה בשנה האחרונה. תחושת האפליה בולטת בקרב יוצאי אתיופיה שכמעט חצי (48%) מהם דיווחו על תחושת אפליה על רקע מוצאם. מחצית מהציבור מאמינים שהמצב הכלכלי של אדם הוא הגורם המשפיע על מעמדו בחברה הישראלית.
על-פי הסקר, יותר מאחד מכל ארבעה אנשים (27%, כמיליון וחצי איש) חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה, על רקע אחת מהסיבות האלה: גיל, לאום, מוצא-עדה, צבע עור, דת-אמונה, מין, נטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית. תחושת אפליה כלשהי בולטת בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה (53%), חרדים (40%), ערבים (37%), בעלי הכנסה ממוצעת-נמוכה, עד 2,000 ש"ח לנפש במשק בית (36%) ובקרב רווקים (34%).
![הפגנות חרדים בבני ברק.1 בנובמבר 2018 (צילום: יהודה חיים/ פלאש90) הפגנות חרדים בבני ברק.1 בנובמבר 2018 (צילום: יהודה חיים/ פלאש90)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/11/011118_police5.jpg)
מבין הממצאים הנוספים העולים מתוך הסקר ניתן לראות כי:
- 11% מבני 20 מעלה (כ-626 אלף איש) הרגישו מופלים על רקע המוצא או העדה שלהם.
- 10% (530 אלף איש) חשו מופלים על רקע דתם-אמונתם: 19% מהמוסלמים, ו-8% מהיהודים.
- 33% מהחרדים חשו מופלים על רקע דתם-אמונתם.
- 18% מבנות 29-20 חשו מופלות על רקע היותן נשים.
גילנוּת, סקסיזם ואפליית אנשים עם מוגבלויות
8% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה (כ-430 אלף איש) חשו מופלים על רקע גילם. שיעורים גבוהים יחסית נצפו בגילים הצעירים 24-20: 11% חשו מופלים על רקע גיל, ובקרב המבוגרים בני 50 ומעלה 10% חשו מופלים על רקע גילם. בגילי הביניים 49-25 השיעור נמוך יותר: 5% חשו מופלים על רקע גיל.
11% מהנשים חשו מופלות על רקע מינן. השיעור גבוה יותר בקרב נשים צעירות: 18% מבנות 29-20 חשו מופלות על רקע היותן נשים, ו-16% מבנות 39-30. בקרב בנות 40 ומעלה, השיעור נמוך יותר ועומד על 7%.
3% חשו אפליה על רקע מוגבלות פיזית או נפשית (כ-190 אלף איש). בקרב אנשים שדיווחו על מוגבלות תפקודית חמורה, 12% הרגישו מופלים על רקע מוגבלותם (כ-95 אלף איש). עוד עולה כי 89% מהציבור חושב כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לאנשים עם מוגבלויות ונכים.
![נכה מפגינה בהפגנת הנכים והקשישים על כביש האיילון במחלף השלום. 28 ביוני (צילום: הנכים הופכים לפנתרים נאור לביא) נכה מפגינה בהפגנת הנכים והקשישים על כביש האיילון במחלף השלום. 28 ביוני (צילום: הנכים הופכים לפנתרים נאור לביא)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/06/280618_protest.jpg)
העדפה מתקנת
איזו קבוצה היא הראויה ביותר להעדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים? על-פי נתונים הסקר, יש עדיפות בולטת לאנשים עם מוגבלויות ונכים: 89% מהציבור תופשים קבוצה זו כקבוצה ראויה להעדפה מתקנת. 77% ציינו כי יש לתת למבוגרים העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים. 69% מהציבור חושב כי יש לתת לחיילים או חיילים משוחררים העדפה מתקנת. 62% מהציבור חושב כי יש לתת לעולים חדשים העדפה מתקנת. 57% חושבים כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לנשים: 50% מהגברים ו-64% מהנשים ציינו קבוצה זו כראויה להעדפה מתקנת. 74% מהערבים חושבים כך. כמחצית מהאוכלוסייה (54%) חושבים כי לבני העדה האתיופית מגיעה העדפה מתקנת בקבלה ללימודים או לעבודה. 81% מיוצאי אתיופיה חושבים כך ו-54% משאר האוכלוסייה. 38% חושבים כי יש לתת העדפה מתקנת לערבים: 29% מהיהודים ו-82% מהערבים חושבים כך.
מבחן בוזגלו
הגורם העדתי נתפס כפחות חשוב ורק שליש (33%) רואים בעדות המזרח כקבוצה ראויה להעדפה מתקנת. 54% מילידי אסיה-אפריקה חושבים כי עדות המזרח ראויים להעדפה מתקנת, וכך גם 47% מילידי ישראל ששני הוריהם ילידי אסיה-אפריקה, ו-27% משאר האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית. 30% בלבד חושבים כי יש לתת לחרדים העדפה מתקנת: 75% מהחרדים חושבים כך, לעומת 20% מהחילונים.
לא רק פרוטקציה
מה הציבור חושב לגבי הגורמים המשפיעים על מעמדו של אדם בחברה הישראלית? מה משפיע על המעמד של אדם בחברה הישראלית מבין הגורמים האלה: גיל, מין, מוצא, מקום מגורים, קשרים אישיים, הופעה חיצונית, השגחה עליונה, השכלה, כישורים ויכולות, מזל, מצב כלכלי, לאום או מקצוע?
![עובדות המקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן מפגינות ברחבת עיריית באר שבע במחאה על אלימות כלפי נשים (צילום: עמותת יחדיו) עובדות המקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן מפגינות ברחבת עיריית באר שבע במחאה על אלימות כלפי נשים (צילום: עמותת יחדיו)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/12/041218_work2.jpg)
מבין הגורמים הללו, הגורם שהציבור תופש כהכי משפיע על מעמדו של אדם בחברה הישראלית הוא מצבו הכלכלי. מחצית מהציבור חושבים כך (50%), ערבים בשיעור גבוה יותר מיהודים: 64% לעומת 47%, בהתאמה. הגורם השני שקיבל אחוז גבוה (44%) הוא השכלה, הגורם השלישי הוא כישורים ויכולות (37%) והרביעי – קשרים אישיים (31%).
איך מתקנים?
השקעה בחינוך נתפשת כדרך הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט על מנת לצמצם את הפערים בחברה. העלאת מיסים לשכבות החזקות מקבלת תמיכה מזערית כפתרון לבעיה זו. 42% מהיהודים ו-18% מהערבים תומכים בהשקעה בחינוך כדרך פעולה עיקרית כדי לצמצם את הפערים בחברה. 27% מהנשים תומכות בהגדלת קצבאות ותמיכות ו-21% מהגברים. 36% מהחרדים תומכים בהגדלת קצבאות ותמיכות לעומת 16% מהחילונים. נמצאו הבדלים בעמדות בין מועסקים לאלה שאינם מועסקים: מועסקים תומכים בעיקר בהשקעה בחינוך לצמצום הפערים – 40% מהם סבורים כי יש להשקיע בחינוך לעומת כשליש (32%) מאלו שאינם מועסקים. אלו שאינם מועסקים תומכים יותר בעידוד תעסוקה (32%), לעומת 21% מהמועסקים.