מדענים בכירים במערכת הביטחון הישראלית פתחו בקמפיין נגד הכוונה להגביל את זכות השביתה של עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית וגופים שונים המספקים לה שירותים. "אנחנו נלחמים על שימור חופש המחשבה והיצירה וכנגד כל ניסיון להשתיקנו. אנו נלחמים על שמירת עליונותה המדעית-ביטחונית של ישראל גם בעתיד. מדענים טובים לא יגיעו למערכת המתנהלת בכוחניות" מסרו.
בדצמבר 2018, הוגשה על ידי משרד ראש הממשלה הצעה על פיה ועדת שרים תוכל לאסור על נקיטת צעדים ארגוניים בתחומים שיוגדרו על ידיה 'כחיוניים', הן בוועדה לאנרגיה אטומית עצמה והן בקרב מקומות עבודה המספקים לה שירותים. ועדת השרים תכלול את ראש הממשלה ושני שרים נוספים, ותוכל להטיל צווים על העובדים למשך שישה חודשים, ולאחר מכן תידרש לאישור הכנסת להארכתם.
את הצעת החוק קידם זאב שניר, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, איש צבא בעברו. היא קובעת כי העונש על הפרת צו ריתוק שכזה יהיה עד שנה מאסר בפועל, וכן קנס כספי. הצעת החוק אף תקדימית בכך שהיא מחריגה את הצווים מתחום יחסי העבודה, וקובעת כי לא ניתן יהיה לערער על צווי הריתוק בבתי הדין לעבודה או בבתי משפט אחרים – למעט באמצעות הגשת בג"ץ.
המדענים שיושפעו מהצעת החוק מנועים כמובן מלהזדהות, להפגין ואף להתראיין בנושא. עם זאת, פתחו באמצעות ארגון סגל המחקר בקמפיין תקשורתי באמצעות מודעות בעיתונות וברדיו. בקמפיין הם טוענים כי מדובר בחקיקה דרקונית ותקדימית ביחסי העבודה בישראל. עוד הדגישו כי במסגרת עבודתם אינם מפעילים כל מערכת, וכי הם אינם נדרשים להתייצב לתפעל אף מערכת גם בשעת חירום, ועל כן המדינה איננה תלויה בהם באופן ספציפי במצבי חירום.
לדבריהם, תפקידם הוא פיתוח המערכות העתידיות, ובכך גם כישרונם. צווי ריתוק מהסוג שהצעת החוק מכוונת אליו, לדבריהם, מהווים עבודה כפויה המנוגדת לעקרונות חופש היצירה וחופש המחשבה – שהם אלו שהובילו את מדינת ישראל לעליונותה המדעית בעולם כולו. חקיקה מסוג זה, הם מזהירים, עשויה גם להוביל לבריחת מוחות של מדענים מוכשרים משירות המדינה.
ארגון סגל המחקר מייצג את המדענים והחוקרים בשירות המדינה במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון ולעניין מחאה זו גם את מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית. רק לאחרונה חתם הארגון על הסכם עבודה בגין השנים 2010- 2019, זאת לאחר שתשע שנים נמנעה המדינה מלחתום הסכם חדש עם העובדים. עלות ההסכם הייתה 1% נוסף על שינויים בטבלת השכר המתעדכנת אוטומטית בהתאם לשכר הסגל האקדמי באוניברסיטאות.
הארגון הדגיש כי גם כיום על פי רוב אינו נוקט צעדים ארגוניים אלא מעביר את הדיונים על הפרות מצד המדינה לבתי הדין לעבודה. "בדרך כלל עמדתנו גם מתקבלת על-ידי המערכת המשפטית. במקרים נדירים מפעיל הארגון עיצומים שהציבור לא ער להם ובוודאי לא נפגע מהם. אלה הוכרו על-ידי מערכת המשפט כחוקיים. גם כאשר טענה המדינה שהארגון אחראי לסיכון סביבתי עקב העיצומים התברר שמדובר בעלילת שווא – בית הדין בדק את טענות המדינה ודחה אותן על הסף". לאורך השנים אף עשתה המדינה שימוש במנגנון 'תקנות לשעת חירום' המוחלות בישראל מאז הקמתה, לצורך הוצאת צווי ריתוק לעובדים, אך אלו עמדו בכל פעם לביקורת שיפוטית, ובתי הדין לעבודה נטו לצמצם ולבטל את רובם.
