חיה׳לה בנו | 59 | חיפה | חיה׳לה פרחים, שוק תלפיות
"אני לא מאמינה שאני פה 19 שנה. הבת שלי למדה באוניברסיטה מנהל עסקים ופתאום נתנו לה שאלה במבחן על חיה׳לה פרחים. אבל כרגע שורדים. הכמה שנים האחרונות הן קשות. בכלל, הכלכלה עכשיו בארץ קשה, לא?
"לבעלי יש חנות שם ממול, מכולת כזו, פה בדיוק בפינה ממול. החנות היתה של אבא שלו, זה עובר בירושה. אני הלכתי ללמוד פרחים. גמרתי לגדל את הילדים, וזהו, הלכתי יותר בשביל משהו לנפש. משם זה התגלגל.
"נולדתי וגדלתי בקיבוץ חניתה. אולי משם החיבור לטבע. החיבור שלי לטבע הוא מאז שאני ילדה. באמת, לגדול בקיבוץ זה 90% מהזמן להיות בחוץ בטבע, וכנראה שזה מה שמשך אותי לזה. זה מצחיק, כשהגננת שלי מהקיבוץ גם עברה לחיפה היא באה לפה, ואמרה לי שבקיבוץ אתה כל בוקר בטיול בטבע, דבר ראשון לפני שמתחילים ללמוד, איך קוראים לפרח הזה ואיך קוראים לפרח הזה, וזה כנראה נכנס לך לדי.אנ.איי בסוף.
"חיה׳לה זה מוסד בחיפה. האוכלוסייה דוברת הרוסית – זה באמת מוסד אצלם. זו החנות שלהם. אני לא אוהבת הגדרות אבל זה ככה. לא למדתי פרפקט את השפה הרוסית, אבל לתקשר אני יכולה.
"אני נוסעת פעם בשבוע להביא פרחים. אני מביאה לבד, שזה קצת חוסך לי עלויות. וזהו. אני אוהבת את העבודה. זה נותן לי שקט נפשי. הרוגע הזה. למרות שזו עבודה קשה, זו לא עבודה קלה, אבל לא הייתי בוחרת משהו אחר. אני מאוד משתדלת שזה יראה כמו פינת טבע באמצע העיר, גם הבחוץ, כן.
"בעלי לא שאל אותי על שם החנות, הוא פשוט הזמין שלט. אני לא רציתי. אני קיבוצניקית ביישנית. אבל היום זה בסדר, חיה׳לה פרחים."