בעלי מניות במאגר תמר פנו אתמול (רביעי) לממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, במכתב על מנת שתפעיל את סמכותה ותמנע מבעלות מונופול הגז "נובל" ו"דלק" לסכל תיקון להסכם חברת החשמל ומאגר תמר. לטענתן של שותפות הגז "ישראמקו", "תמר פטרוליום", "אלון גז" ו"אוורסט", המחזיקות במשותף 53% מהמאגר, בעלות מונופול הגז מעדיפות את מאגר לוויתן וגוררות את ייקור עלויות הגז לציבור ב-250 מיליון שקלים.

השותפות טוענות כי נובל ודלק מתחמקות מאישור התיקון להסכם מסיבות לא ענייניות, כאשר הסיבה האמתית היא העובדה שהאחזקות במאגר לוויתן יותר מהותיות להן. עוד הן טוענות כי תיקון ההסכם הנוכחי יחזיר רכש גז למאגר תמר על חשבון מאגר לוויתן, כמו גם יחסוך כסף לציבור הרחב. השותפות מסתמכות על הוראות במתווה הגז וב"איסורי וטו" שהוטלו לפני 13 שנה כתקדים שמונע מדלק ונובל למנוע תחרות. פיצול בעמדה של בעלי מאגר תמר נוצר בשל התקרבות מועד הפקת הגז ממאגר לוויתן, והבדלים באחזקות בשני המאגרים היוצרים ניגוד אינטרסים.

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, בוועדת החקירה לבדיקת האשראי ללווים הגדולים (צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי)

מצד שני, טוענות בעלות המונופול כי המו"מ לתיקון ההסכם נעשה שלא בסמכות וכי הפרשנות ל"איסורי הוטו" לא נכונה. הן מזכירות כי מאגר לוויתן זכה בהליך תחרותי שקיימה חברת החשמל, ובית המשפט המחוזי דחה את עתירת השותפות להחליף את הזכייה הזו בחלוקה שווה בין שני המאגרים.

כל המספרים בדרך להוזלת רכש הגז

ברקע הדברים, התקיימו מספר מהלכים להוזלה שיזמה חברת החשמל. כל הוזלה כזו מתורגמת ישירות להורדת תעריף החשמל. החוזה הבסיסי של החברה הוא החוזה היקר במשק, במחיר שמגיע כיום לכ-6.3 דולר ליחידת אנרגיה. חברת החשמל קיימה מו"מ של שנתיים, במהלכו התפרסם דו"ח מבקר המדינה, המעריך את העלויות העודפות בהסכם ב8.3 מיליארד שקלים לאורך 15 שנה.

הדבר שעמד לזכות חברת החשמל הוא היכולת להפחית את רכש הגז לכמות מינימום, ולכן שותפות תמר הסכימו להקפיא את המחיר לכשלוש שנים, דבר ששיקף חיסכון של כ-350 מיליון שקלים במצטבר לציבור תמורת הפחתת כמות הגז שמשוריינת לחברת החשמל. ברשות החשמל לא אהבו את הפחתת השריון ושלחו את חברת החשמל מחדש למשא ומתן.

חברת החשמל קיימה אז הליך תחרותי לרכש גז ללא התחייבות לכמות מינימלית שתירכש בפועל (TOP). נציגי נובל ודלק כתבו הצעה זהה מטעם שני המאגרים, לפי המחיר המקובל במשק לכל לקוח אחר – 4.8 דולר ליחידת אנרגיה. להערכת חברת החשמל, תמחור כזה משקף חיסכון גדול עוד יותר של כ-150 מיליון דולר בסך הכל, או כ-520 מיליון שקלים. למרות ההצעות הזהות, בחברת החשמל העדיפו להעניק את כל הרכש ללוויתן, משיקולי גיוון ספקים.

לאחר שביקשו מחברת החשמל להקפיא את הזכיה ולאחר שנדחו גם בבית הדין, עתרו שותפות הרוב בתמר לבית המשפט העליון. בינתיים, חוזה לוויתן עומד להתממש ולכן מצאו השותפות רעיון עוקף. מבלי לבטל את הזכיה של לוויתן, מאגר תמר יכול לתקן את ההסכם הקיים, ובכך להחזיר את חברת החשמל לרכוש גז מתמר, על בסיס העובדה שבזכיה של לוויתן אין אף כמות רכש מובטחת. התיקון כולל עוד הנחה קטנה, שהשותפות מעריכות ב-250 מיליון שקלים נוספים שיכולים להיחסך לציבור הרחב. לשותפות משתלם להעניק הנחה נוספת, לעומת האפשרות של אבדן רכש גז בהיקף של מעל 2 מיליארד שקלים.

האינטרס הציבורי

תיקון הסכם תמר יכול למקסם את ההנחה במחיר החשמל לכלל הציבור. עם זאת, הציבור מושקע בשני המאגרים דרך משקיעים מוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור, אם כי לא באותו מתווה. במאגר תמר מושקעים גופים מוסדיים באופן ישיר, אך ההשקעה במאגר לוויתן היא כמלווים.

יצחק תשובה. ארכיון (צילום: משה שי / פלאש 90).

ההשקעה בתמר הניבה עד כה הפסדים לגופים המוסדיים, אך החזרת רכש הגז לתמר יכולה לפגוע במאגר לוויתן, אשר כמעט כל החוזים שהוא חתום עליהם סובלים מסיכוני מימוש שונים. היצוא למצרים בסיכון הן בשל מגבלות קיבולת במערכת ההולכה בישראל, והן בשל האפשרות של המצרים לרכוש גז מקומי שתפוקתו בעליה חדה. היצוא לירדן נמצא בסיכון פוליטי, בשל התנגדות ציבורית להסכם, ובשל האפשרות של ירדן לרכוש גז גם ממצרים. סיכון החוזה הזמני לשנתיים מול חברת החשמל, יכול לערער עוד יותר את מצבו הפיננסי של לוויתן, למרות שכמות הגז בו גדולה הרבה יותר. לגז יש ערך מסחרי רק כאשר יש למי למכור אותו. לבעלי לוויתן קיימת עוד אפשרות להתבסס בעזרת בחוזי גז מקומיים. הדרך לשם עוברת דרך הורדה משמעותית במחיר, אך הורדה כזו עשויה להוריד את הערך ניירות הערך בשוק ההון המושקעות בגז, בשל ירידה ברווחיות העתידית בתחום.

גז כגשר לעתיד או לעבר?

אינטרס ציבורי נוסף הוא אסטרטגי. עד לפני כמה שנים תואר הגז כדלק מגשר, בין דלקים יקרים ועתירי זיהום כמו פחם וסולר, ועתיד אנרגטי נקי וזול של אנרגיות מתחדשות. לאחרונה, יותר ויותר גופי מחקר כלכלי מטילים ספק בצורך בגשר כזה, בשל ירידת המחיר המהירה של אנרגיות מתחדשות ומתקני אגירת אנרגיה. השקעות חדשות בגז עלולות להפוך ל'נכסים מתים', שאין איך להרוויח מהם ואין למי למכור אותם. חלק מבנקי ההשקעות הבינלאומיים כבר החליטו עכשיו למנוע מימון מהשקעות חדשות בדלקים פוסיליים כמו גז. לכן, מנקודת מבט אסטרטגית, בדגש על ראיה סביבתית, גז זול יותר הוא לא בהכרח עדיף. מדיניות סביבתית יותר עשויה להיות הטלת מס על גז בשל הפליטות המזהמות לאוויר ובשל תרומתו לאפקט החממה. כיום קיים בישראל מס אחיד (בלו) על דלקים נוזליים ופחם, אך המיסוי על גז אינו כולל מרכיב כזה.