סתיו מאיר בן ה-13, תושב קיסריה, יצא לפני שבוע עם אביו זוהר, אחיו ובני דודיו, לחפש פטריות באזור מגוריו לאחר הגשמים. לפתע, זיהה לוח אבן מבצבץ מן האדמה. הוא מיהר לקרוא לאביו והראה לו את החפץ המסקרן, שעליו הופיעה כתובת ביוונית. "מיד זיהיתי שמדובר במשהו עתיק", מספר סתיו. "בבית הספר 'יסודי קיסריה' למדתי ארכיאולוגיה עם רשות העתיקות, כך שאני יודע לזהות עתיקות בקלות כשאני רואה אותן". הנער הנרגש, שהבין את חשיבות הדיווח, מיהר לעדכן את רשות העתיקות במציאת הכתובת, וארכיאולוג הגיע לאסוף אותה לטובת מחקר.
לדברי הארכיאולוג ד"ר פטר גנדלמן, חוקר קיסריה ברשות העתיקות: "מדובר בכתובת קבורה – לוח שיש שעליו כתובת חקוקה ביוונית ובראשה מופיע צלב. על הלוח, אשר ציין, ככל הנראה, את מיקום הקבר בבית הקברות ואת זהותו של הנפטר". לדברי ד"ר גנדלמן, "כבר בעת העתיקה הייתה קיסריה מוקד משיכה לאוכלוסיה חזקה. השימוש בשיש מיובא על מנת ליצור את מצבת הקבר שגילה סתיו מעיד על מעמדו האמיד של הנקבר, ובכלל – על מנהגיהם, אמונתם ועושרם של אנשי קיסריה התקופה הביזנטית. כתובת זו מצטרפת לאוסף גדול של כתובות קבורה, שהתגלו בעבר סביב קיסריה העתיקה".
בתקופה הביזנטית בנו עשירי העיר קיסריה בתי אחוזה מפוארים בפרברי העיר. מבנים אלה, הקנו לבעליהם איכות חיים, כך שהם נהנו מאופיו הכפרי של האזור מחד, ומהקירבה לליבה של העיר מאידך. עד היום נתגלו באזור קטעים של חמישה בתי אחוזה מפוארים שהשתרעו על שטח נרחב, שהמוכר בהם הוא מבנה 'פסיפס הציפורים', ששטחו נאמד כדונם וחצי. רוב הרצפות בחלקי המתחם, אשר נחפר וחלקו פתוח היום לציבור, היו עשויות פסיפסים צבעוניים.
לדברי כארם סעיד, ארכיאולוג מחוז חיפה ברשות העתיקות: "סערות הגשמים שפקדו את הארץ לאחרונה מעלות על פני השטח ממצאים ארכיאולוגים שהיו קבורים באדמה. רשות העתיקות שמחה וגאה בסתיו על אזרחותו הטובה, ועל יישום בפועל של התוכן שהוא – וגם שני אחיו – לומדים איתנו בכיתה ובשטח. מציאת הכתובת מעשירה את הידע הארכיאולוגי ואת ההבנה של קיסריה העתיקה. אנו הענקנו לסתיו תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה, ונגיע לכיתה שלו לשיעור מיוחד שיעסוק בכתובת שמצא. אנו קוראים לאזרחים להיות שותפים בשמירה על אוצרות הארץ – דווחו לנו באם נתקלו בממצאים ארכיאולוגיים שעלו על פני השטח בגשמים".
