במהלך 2019 התרחשו 833 העברות בינלאומיות בכדורגל הנשים בסך כולל של כ-652 אלף דולר, כך עולה עולה מסיכום ההעברות שפרסמה פיפ"א. למרות העלייה בשיעור של 19.7% במספר ההעברות, ו-16.3% בדמי ההעברה, הנתונים מתגמדים לעומת אלה של כדורגל הגברים – שסך ההעברות בו עמד ב-2019 על 7.3 מיליארד דולר. זאת הפעם השנייה בלבד שהתאחדות הכדורגל העולמית מפרסמת דו"ח לסיכום העברות בכדורגל הנשים וחושפת טיפה מהמתרחש מאחורי הקלעים של הענף.

על פי נתוני פיפ"א, 96.3% מהעברות בכדורגל הנשים היו ללא תשלום ו-86.3% היו של שחקניות שסיימו חוזה בקבוצה אחת וחתמו בקבוצה אחרת. וילי קירק, מאמן אברטון מהליגה האנגלית הבכירה, טוען שמה שעומד מאחורי הנתונים הללו היא העובדה ש"תשלומי העברות יחסים נמוכים, כי עדיין רוב החוזים הם לטווחי זמן קצרים. שחקניות רבות חתומות לחוזים של 12 חודשים, אז המועדון יודע שאם לא תקבל את השחקנית הזאת, תקבל שווה בערכה עם סיום החוזה שלה."

החוזים הקצרים יחסית בענף, עוזרים לקבוצות להשיג את השחקניות הרצויות בקלות יותר. לפי הדו"ח, ממוצע החוזים בכדורגל הנשים העולמי עמד ב-2019 על 12.1 חודשים בלבד. חוזים קצרים כל כך מייצרים חוסר ודאות כלכלי ובעיקר משקפים את האופי החובבני של רוב השחקניות בעולם.

הליגה הבכירה באנגליה הפכה למקצוענית באופן מלא לפני כשנה וחצי,  אך לטענת סוכן השחקניות ריס לאנד, עבור שחקניות רבות הבחירה בקריירה ספורטיבית עדיין כרורכה בסיכון כלכלי. "העובדה שהחוזה הממוצע הוא רק לשנה, היא די מפחידה עבור השחקניות" אמר בראיון ל-BBC, "זה תמיד סיכון גדול שהשחקניות צריכות לקחת. אין שום ביטחון כלכלי לאלו שעוזבות את העבודה שלהן מחוץ לענף וחותמות לחוזה לעונה אחת". לדבריו, "85% מהחוזים שאנו רואים בבריטניה הם לעונה או שתיים בלבד."

תמונת המצב שעולה מהדו"ח של פיפ"א היא שענף כדורגל הנשים עדיין חסר את האמצעים הכלכליים ואת הפרסום הגלובלי הדרושים כדי לעשות את הצעד הנדרש קדימה. המחסור הכספי מתבטא לאורך כל השדרה הארגונית של הענף, שעדיין חובבני בחלקו הגדול. ביום בו יזכו השחקניות לביטחון כלכלי מהמעסיקים שלהן, תגבר התחרות על השחקניות הטובות בעולם, ונראה גם עלייה בסכומי ההעברות הבינלאומיות.