שר האוצר בגרמניה מקדם הצעה שבה הממשל הפדרלי, בעל העודף התקציבי, ייקח על עצמו חובות של אלפי עיירות וערים בגרמניה, בכדי לאפשר להן להשקיע יותר בתשתיות. ההצעה שנויה במחלוקת בין המפלגות המרכיבות את הממשלה, אך עצם הדיון בה מהווה שינוי כיוון.
שר האוצר הגרמני אולף שולץ מקדם הצעה לפיה הממשל הפדרלי במדינה יישא בתשלומי החובות של מעל ל-2,500 עיירות וערים השקועות בחובות, על מנת שיוכלו להשקיע כספים בתשתיות, כך לפי דיווח הפיננשייל טיימס. לפי הדיווח, הקריאות לגרמניה 'לשחרר את החגורה' התקציבית ולהגדיל את ההשקעה הציבורית הולכות וגדלות, ככל שהתחזיות לכלכלת גוש האירו הולכות והופכות פחות ופחות ורודות. מניע נוסף לטובת הגדלת ההשקעה הוא הריבית השלילית בה נסחרות אגרות החוב של ממשלת גרמניה. לפי אתרDW הגרמני, גרמניה שילמה תשלומי ריבית על חוב בגובה 12 מיליארד אירו בשנה האחרונה בלבד, בעיקר בשל אגרות חוב ותיקות, שהונפקו בריבית חיובית. מנגד, המדינה סיימה את שנת 2019 בעודף תקציבי של 13.5 מיליארד אירו, או אף 19 מיליארד, אם מחשיבים את הכספים הבלתי מנוצלים בקרן המוקדשת לצרכי פליטים. גרמניה יכולה ללוות הלוואות חדשות בריבית שלילית או אפסית, ובעזרתן להגדיל השקעות ללא עלויות מימון כלשהן.
בעשור האחרון צידדה ממשלות גרמניה בריסון תקציבי הדוק בגרמניה עצמה ובגוש האירו כולו. היא כפתה על יוון, דרך מוסדות גוש האירו, סדרת החלטות של צנע תקציבי והפרטות שפגעו פגיעה קשה בשכר, בפנסיות ובשירותים שמקבלים היוונים מן המדינה. במובן מסויים, הלחץ הגרמני שיחק לטובת הכלכלה הגרמנית – הריביות על אגרות החוב צנחו והבנקים זכו להחזרים על הלוואות מסוכנות למדינות אחרות, בזכות העובדה שהסדרי החילוץ של יוון חייבו אותה לתעדף תשלומי חובות על פני שיקום הכלכלה היוונית. אף על פי כן, לגרמניה אין רק אינטרסים פיננסיים, אלא גם תעשייתיים, ומצב התעשייה בגרמניה הופך מעורער יותר ככל שמצב הכלכלה בשאר מדינות אירופה מתערער, מה שפוגע ביכולתן לרכוש סחורות ומוצרים מגרמניה.
ההצעה הנוכחית טובה למגזר היצרני בגרמניה. אמנם, היא לא מקדמת שינוי כולל באיחוד האירופי מצנע להרחבה תקציבית, אלא ממוקדת בהגדלת ההשקעות המוניציפליות בגרמניה בלבד, אבל אם היא תתבצע, הרי שהיא תגדיל את הפעילות הכלכלית ושיפור התשתיות במדינה יכול לסייע לתפוקות במגזר היצרני כולו.
לפי הפיננשייל טיימס, כריסטין לגארד, ראש הבנק האירופי (ECB) תומכת בתכנית, אלא שיישום ההצעה לא אפשרי מבלי להעביר תיקון בחוקה הגרמנית. שינוי כזה יכול לעבור רק ברוב של שני שליש בשני בתי הפרלמנט הגרמני. שר האוצר שולץ חבר במפלגה הסוציאל דמוקרטית, אך התנגדות להצעה מגיעה מכיוון האיחוד הנוצרי-דמוקרטי, מפלגתה של אנגלה מרקל, שותפתה לקואליציה. בהערכה השנתית לכלכלת גרמניה שפרסמה הנציבות האירופית נכתב כי "הגדלת ההשקעה הציבורית תגדיל את התוצר והתעסוקה גם בגרמניה וגם בשאר ארצות השוק האירופי". למרות הישימות המוטלת בספק, עצם העלאת ההצעה להרחבה תקציבית יוצרת סדק מחשבתי לעומת ההסכמה ששררה בגרמניה עד לאחרונה, שתמכה בצנע, קיצוצים ועודף תקציבי.
