מחקר חדש שנערך בנורבגיה מצא – ככל ששיעורי העובדים המאוגדים בחברה גבוהים יותר, הפריון בחברה עולה ואיתו עולה גם שכר העובדים. במחקר שערכו ד"ר ארלינג בארת' מאוניברסיטת אוסלו, אלכס ברייסון מיוניברסיטי קולג' בלונדון והראלד דייל-אולסן מהמכון למחקר חברתי באוסלו, נמצא קשר חיובי בין הגדלת שיעור הסבסוד של דמי החברות באיגוד עובדים להגדלת הפריון של מקום העבודה.
המחקר שפורסם לפני שבועיים ב- Economic Journal, כתב העת הכלכלי של אוניברסיטת אוקספורד, בחן את ההשפעה של אחוז המאוגדים על מקום העבודה. החוקרים הצליחו להוכיח כי סבסוד דמי החבר שניתנו לאיגודים נורווגיים הובילו לעלייה ניכרת בפריון ובשכר העובדים. עוד התגלה כי יש קשר בין העלייה במדדי הפריון לעלייה בכוח המיקוח של האיגוד המקצועי.
בנורבגיה חלק מדמי חבר באיגוד מסובסדים מהמס שמשלם העובד, כחלק ממדיניות ממשלתית של עידוד חברות באיגודים. משנת 2001 עד 2012, גדל שיעור הסבסוד מ-7% ל-21% מדמי החברות באיגוד, כך שהחברות באיגוד מקצועי בנורבגיה נהייתה זולה יותר.
תחילה בדקו החוקרים כיצד הסבסוד השפיע על החברות באיגוד. לטובת העניין בנו החוקרים מסד נתונים של כלל העובדים ומקומות העבודה בנורבגיה משנת 2001 עד 2012 המבוסס על נתוני רשויות המס והשירותים החברתיים הנורבגיים. כדי לחשב את רמת הפריון בכל מקום עבודה, הסתמכו החוקרים על מערך נתוני הסטטיסטיקה של ההון בנורווגיה המספק נתונים על רווח מהכנסה של עובד ושל חברה לצד מדדי פרודוקטיביות נוספים כמו תשומות ייצור, השקעות ומחיר.
החוקרים הצליחו לבסס קשר בין סבסוד דמי החבר, לעליה בשיעור המאוגדים במקום עבודה. ובשלב השני גם לקשור בין העליה בשיעור המאוגדים לעליה בשכר הממוצע ששולם באותן החברות ולעליה בפריון שלהן. הם גילו שככל ששיעור הסבסוד גבוה יותר, כך שיעור ההתאגדות גבוה יותר ובכך אחוז המאוגדים במקום עבודה.
החוקרים הגיעו למסקנה שאם שיעור הסבסוד היה נשאר באותה הרמה שבה היה ב-2001, מספר חברי האיגודים היה יורד בכ 3% והפריון של החברות היה יורד בכ 6% עד 2012.
החוקרים מדגישים כמה סיבות אפשריות לקשר בין שיעור מאוגדים גבוה לגידול בתפוקה. הראשונה היא שהאיגודים מספקים "קול" לעובדים, מה שמביא לתפקידים קבועים יותר, מנגנוני משוב טובים יותר, ותמריץ לחברות להשקיע יותר בעובדים.
אפשרות נוספת שהועלתה היא שסבסוד דמי החבר מצליח להעלות את שיעור העובדים המאוגדים דווקא בחברות קטנות. כתוצאה מכך, הסבסוד אפקטיבי בהעלאת שיעור העובדים המאוגדים בחברה אל מעבר לסף המאפשר לדרוש הסכם קיבוצי בנורבגיה (10 עד 25 אחוזים). להסכמים הקיבוציים שנחתמים, השפעה עמוקה על מדיניות החברה וארגון העבודה בדרכים המשפרות את הפרודוקטיביות. בנוסף, הסכמים אלו משפרים את תנאי השכר של העובדים.