לקט נתונים שפרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אמון הציבור במוסדות, גופים וארגונים שונים נחשף כי צה"ל הוא הגוף שקיבל את אמון הציבור בשיעור הגבוה ביותר, 82%. הגופים בהם מאמין הציבור במידה המועטה ביותר הן המפלגות – רק 22% מהציבור מביעים בהן אמון, 24% מהיהודים ו-15% מהערבים.
הנתונים שהוצגו הם חלק מהסקר החברתי לשנת 2015, במסגרתו רואיינו כ-7,100 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-5.2 מיליון איש בגילים האלה. נתוניו נאספו בחודשים מאי עד דצמבר 2015.
![גרפיקה: דבר ראשון גרפיקה: דבר ראשון](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/07/emon-01.png)
פחות ממחצית מהאוכלוסייה, 40%, מביעים אמון בממשלת ישראל, 42% מהיהודים ו-28% מהערבים. מבוגרים מביעים אמון יותר מצעירים: 36% מבני 44-20 ו-44% מבני 45 ומעלה. 27% מהאוכלוסייה אינם נותנים בכלל אמון בממשלה. בקרב היהודים, אלה שמגדירים את עצמם כדתיים או כמסורתיים-דתיים מביעים אמון בממשלה בשיעור גבוה יחסית – 60%, לעומת 29% מהחרדים ו-32% מהחילונים. 39% מהחרדים ו-32% מהחילוניים "בכלל לא" נותנים אמון בממשלה, לעומת 13% מהדתיים.
נתונים נמוכים אף יותר נחשפו בנוגע לאמון הציבור בכנסת ישראל: 38% מביעים אמון בכנסת ישראל, 40% מהיהודים ו-25% מהערבים. גם במקרה הזה, מבוגרים מביעים אמון יותר מצעירים: 34% מבני 44-20 ו-42% מבני 45 ומעלה. בקרב היהודים: 24% מהחרדים מביעים אמון בכנסת.
![גרפיקה: דבר ראשון גרפיקה: דבר ראשון](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/07/emon-02.png)
58% מהנשאלים בסקר מביעים אמון במערכת המשפט: 60% מהיהודים ו-50% מהערבים. מבין החרדים, כמעט מחצית – 47% – "בכלל לא" נותנים אמון במערכת המשפט (בהשוואה ל-18% מהדתיים ו-7% מהחילוניים). שיעור האמון במערכת המשפט בקרב יוצאי אתיופיה נמוך גם כן, 43%.
![גרפיקה: דבר ראשון גרפיקה: דבר ראשון](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/07/emon-05.png)
הסקר חושף כי ישנו פער גדול בין אמון הציבור בצה"ל (82%) לאמון הציבור במשטרת ישראל, (53%). יהודים נותנים את אמונם במשטרה יותר מאשר ערבים (57% ו-34% בהתאמה), בקרב העולים מבריה"מ (לשעבר) ב-1990 ואילך, 60% מביעים אמון במשטרה. בקרב יוצאי אתיופיה, 70% אינם נותנים אמון.
![גרפיקה: דבר ראשון גרפיקה: דבר ראשון](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/07/emon-04.png)
עוד נחשף בסקר הלמ"ס כי 60% מהציבור מביעים אמון במוסד מבקר המדינה, 64% מהיהודים ו-41% מהערבים.
61% מהציבור נותנים אמון ברשות המקומית של יישוב מגוריהם. השיעור משתנה בקרב קבוצות האוכלוסייה, 66% מהיהודים ו-35% מהערבים נותנים אמון ברשות המקומית. מבין הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ומעלה, שיעור האוכלוסייה אשר נותנת אמון ברשות המקומית נע בין 40% בירושלים לבין 75% בבאר שבע.
![גרפיקה: דבר ראשון גרפיקה: דבר ראשון](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/07/emon-03.png)
גם האמון של הנשאלים באמצעי התקשורת הוא נמוך באופן יחסי, יותר מחצי מהנשאלים (57%) אינם מביעים אמון באמצעי התקשורת – 63% מהחרדים ו-40% מהדתיים מסרו שהם "בכלל לא" מאמינים באמצעי התקשורת, בהשוואה ל-17% מהחילוניים. שיעור העולים מבריה"מ (לשעבר) ב-1990 ואילך אשר נותנים אמון באמצעי התקשורת גבוה מהממוצע, 49%, לעומת 36% בקרב יוצאי אתיופיה.
85% סבורים כי אין ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה
חמש שנים לאחר המחאה החברתית, חושף הסקר נתונים מדאיגים בכל הנוגע לאמון הציבור ביכולתו להשפיע על אותם גופים ציבוריים: מרבית הישראלים (85%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה. 63% מהיהודים ו-82% מהערבים מעריכים כי הם "בכלל לא" יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה.
גם בשאלת יכולת ההשפעה על מדיניות הרשויות המקומיות מרבית הישראלים (75%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הרשות המקומית של יישוב מגוריהם. 50% מהיהודים ו-73% מהערבים מעריכים כי הם "בכלל לא" יכולים להשפיע על מדיניות הרשות המקומית.
![הבאר שבעים דווקא יחסית מרוצים. חוגגים אליפות בבאר שבע. צילום: דבר ראשון הבאר שבעים דווקא יחסית מרוצים. חוגגים אליפות בבאר שבע. צילום: דבר ראשון](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/05/bsh1.jpg)
בערים המונות 200 אלף תושבים ומעלה, שיעור הסבורים כי הם יכולים להשפיע ("במידה רבה" או "במידה מסוימת") על מדיניות הרשות המקומית נע בין 15% בירושלים ובאשדוד לבין 27% מתושבי תל אביב-יפו.
15% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה דיווחו כי היו פעילים בשנה האחרונה בקבוצות ובארגונים ללא תמורה כספית. בקרב היהודים 17% היו פעילים: 24% מהדתיים, 21% מהחרדים ו-16% מיתר היהודים (מסורתיים וחילוניים).
1.6 מליון אנשים הרגישו מופלים בשנת 2015
31% מהאוכלוסייה (כ-1.6 מיליון איש) בגיל 20 ומעלה בישראל חשו מופלים בשנת 2015 על רקע גיל, לאום, מוצא-עדה, דת-אמונה, מין, נטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית.
15% מבני 20 מעלה (כ-780 אלף איש) שמהווים 10% מהיהודים ו-30% מאלה שאינם יהודים, הרגישו מופלים על רקע מוצא ועדה: 18% מילידי ברית המועצות לשעבר שעלו ב-1990 ואילך חשו אפליה, ובקרב יוצאי אתיופיה שיעור המדווחים על תחושת אפליה מגיע ל-70%.
![מחאת העדה האתיופית כנגד אלימות וגזענות, עזריאלי יולי 2016. ארכיון. צילום:דבר ראשון מחאת העדה האתיופית כנגד אלימות וגזענות, עזריאלי יולי 2016. ארכיון. צילום:דבר ראשון](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/07/030716_salamsa4.jpg)
13% (680 אלף איש) חשו מופלים על רקע דתם ואמונתם: 27% מהמוסלמים, 19% מהנוצרים, 20% מהדרוזים ו-10% מהיהודים. בקרב היהודים, תחושת האפליה מתחזקת ככל שעולה רמת הדתיות: 41% מהחרדים; 16% מהדתיים; 8% מהמסורתיים-דתיים; 5% מהמסורתיים לא דתיים ומהחילוניים חשו אפליה.
12% מהאוכלוסייה (כ-600 אלף איש) חשו מופלים על רקע לאום. השיעור הגבוה ביותר נמצא בקרב המוסלמים, 41%. בקרב יתר הדתות: 28% מהנוצרים ומהדרוזים ו-5% מהיהודים חשו מופלים על רקע לאום.
10% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה (כ-520 אלף איש) הרגישו מופלים על רקע גילם. שיעורים גבוהים יחסית נצפו בגיל 24-20 (14% חשו מופלים), בגיל 59-50 (13%) ובגיל 75 ומעלה (13%). בגיל 44-25, 7% חשו מופלים על רקע גילם.
7% חשו אפליה על רקע מינם. נשים חשות מופלות על רקע מינן יותר מגברים (11% מהנשים לעומת 3% מהגברים). כאחוז אחד מבני 20 ומעלה חשו אפליה על רקע נטייתם המינית.
4% חשו אפליה על רקע מוגבלות פיזית או נפשית. בקרב אלה שדווחו על בעיה אשר מפריעה להם בתפקוד יומיומי – 12% דיווחו כי הופלו על רקע זה, כ-123 אלף איש.