היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים מאיר בכפר סבא, שבה עובדת סיון שלמה כאחות, הפכה לפני חודש ליחידת קורונה. לשלמה בקושי יצא לטפל בחולים מאז, מכיוון שהיא נמצאת כרגע בבידוד, בפעם השנייה בתוך חודש. כמו 837 אחיות נוספות, שלמה נחשפה במהלך עבודתה לחולה קורונה. מעבר לסכנת הידבקות משמעותית (בישראל יש כבר 100 אחיות חולות קורונה), היעדרותה מגבירה את העומס הגבוה גם כך במחלקה. למרות שהיא נשלחה לבידוד כתוצאה מעבודתה, שכרה בימי הבידוד משולם באמצעות ימי המחלה שלה, שעומדים להיגמר.

המקרה של שלמה הוא דוגמה אחת למצב הבלתי אפשרי של האחים והאחיות בישראל בתקופת הקורונה. דרישות הסתדרות האחיות ממשרד האוצר לתוספת תקנים ולהסדרים שיגנו על האחיות נתקלו עד כה בסירוב, ואתמול (רביעי) הן הודיעו על שביתה ומעבר לעבודה במתכונת חירום החל משני הקרוב.

"אחים ואחיות נאלצו להישאר עם החולים מעל הזמן המותר, כי לא היה מי שיחליף אותם"

שלמה מתארת את העבודה בטיפול נמרץ קורונה כ"משוגעת לגמרי". לדבריה, "טיפול נמרץ זה טיפול קרוב וצמוד, ואנחנו חייבים שיהיה מישהו תמיד בפנים ממוגן עם החולים". העבודה עם מיגון פגעה בבריאותה. "לעבוד במיגון זה איום ונורא. בקושי נושמים, בקושי רואים, חם. אני סיימתי עם כאבי ראש תמידיים ופיתחתי סינוסיטיס."

סיון שלמה (משמאל) וצוות האחיות במחלקת הקורונה, בית חולים מאיר (צילום: אלבום פרטי)

ההנחיות מאפשרות לצוות הרפואי לשהות שעתיים בלבד עם חולי קורונה במיגון מלא, שגם איתו יש סיכון להדבקה. אבל לפי שלמה, עקב העומס במחלקות נאלצו אחים ואחיות להישאר עם החולים גם יותר משעתיים ולסכן את עצמם, מכיוון שלא היה מי שיחליף אותם. "נוצר מצב שאני צריכה לבחור בין הבריאות שלי לבין החיים של החולה. ממש משאירים בידיים שלי את ההחלטה המטורפת הזאת, וזה לא פייר בעיני. אחיות לא צריכות לבחור בין החיים שלהן לבין החיים של החולים."

"כל מכשיר הנשמה דורש גם הפעלה על ידי אחות מוכשרת – ואין מספיק אחיות"

שלמה מזכירה שבכל יחידות הטיפול הנמרץ בישראל חסרות אחיות שמוכשרות לכך. כשמספר החולים שנזקקים להנשמה יעלה, לא יהיה מי שיטפל בהם. "אנשים חושבים שאם נביא מכונות הנשמה, נפתור את עניין מוכנות בתי החולים לקורונה. אבל כל מכשיר כזה דורש גם הפעלה על ידי אחות מוכשרת. מדינת ישראל לא הבינה שכדי להתמודד עם הקורונה, צריך להביא כמות מספקת של אנשי טיפול נמרץ".

בתחילת התפרצות המגפה תגברו בתי החולים את המחלקות הפנימיות ויחידות הטיפול הנמרץ באחיות ממחלקות אחרות, אבל המענה, לדברי שלמה, היה חלקי בלבד. "הן ניסו לעזור כמה שהן יכלו, אבל הידע שלהן בחולים קריטיים ומורכבים מוגבל. הן לא יכולות להפעיל מכונת הנשמה, להשתמש בתרופות הטיפול הנמרץ המסוכנות, או להעריך את מצבו של חולה קריטי. כך שאת רוב העבודה שלנו הן לא יכולות לעשות. כמובן שכשאחיות ממחלקות אחרות נשלחות לסייע לנו, המחלקות שלהן נשארות עם צוות מצומצם מדי, וקורסות".

"נחשפתי בעבודה, ובכל זאת אני משלמת את המחיר הכלכלי"

ביחידה של שלמה חסרות עכשיו שלוש אחיות שנשלחו לבידוד, והיא ביניהן. ביום שלישי שעבר, הצוות חשש שאחד המטופלים חולה קורונה על אף שתוצאות בדיקה שנערכה לו היו תקינות. בבדיקה השנייה התגלה שהוא חיובי. "זו לא סיטואציה קלה לאף אדם לצאת לבידוד, אבל אנחנו, אנשי הרפואה, בסיכון תמידי לצאת שוב ושוב. אני לא היחידה שיצאה כבר פעמיים, ויש כאלה שיצאו לבידוד כבר שלוש פעמים. זה מטורף, ואז הטירוף היותר גדול זה לגלות שהבידוד הזה הוא על ימי המחלה שלי."

"אני נחשפתי בעבודה, ובכל זאת אני משלמת את המחיר הכלכלי, מעבר למחיר הפיזי והנפשי שאני עדיין משלמת על העבודה עם חולי קורונה כבר מהגל הראשון. זה כואב לי, כי אנחנו עובדות מתחושת שליחות. כשמדברים על האלונקה, אנחנו באמת מתחת לאלונקה, ומגיע לנו את טיפת הכבוד שלא יורידו לי את ימי המחלה שלי, שאולי אצטרך בהמשך."