ממשלת צרפת הציגה בשבוע שעבר את התכנית הכלכלית ליציאה מהמשבר, ״צרפת מתניעה מחדש״. במסגרת התוכנית שמתוקצבת ב-100 מיליארד אירו, תגייס הממשלה 160 אלף עובדים נוספים למגזר הציבורי. ראש הממשלה הצרפתי, ז׳אן קסטקס, אמר עם הצגת התכנית ש״בראש סדר העדיפויות של צרפת עומדת התעסוקה״.
מטרת התכנית היא פיתוח של תשתיות ושל שוק העבודה הצרפתי. אחרי תכנית אפריל שעסקה בלהשאיר את הראש של המשק מעל המים, צרפת עוסקת כעת בפיתוח ובצמיחה. אחת הכלכלות הגדולות בעולם, שצפויה לרדת ב-11% בתוצר שלה עד סוף השנה, מתכננת לחזור לרמת התוצר שלפני המשבר עד סוף השנה הבאה. היא תעשה זאת עם ההשקעות הגדולות ביותר שנעשו בתשתיות מאז מלחמת העולם השנייה. בלי קיצוצים ובלי העלאת מיסים.
התכנית לשנתיים הקרובות נגזרת מתכנית ארוכת טווח עד סוף 2030. בדומה לגרמניה, שתשקיע 130 מיליארד אירו בהאצת המשק והוצאתו מהמיתון, גם התכנית הצרפתית מתמקדת בפיתוח תשתיות של אנרגיה מתחדשת. מבחינה כלכלית, התכנית הצרפתית מסמנת את הכיוון אליו ילכו רוב הכלכלות המפותחות בעתיד הקרוב: יותר מעורבות ממשלתית, חיזוק המגזר הציבורי, השקעה נרחבת בתשתיות והגדלת הגרעון.
כך נראה ״המודל הצרפתי״
1. הגדלת המגזר הציבורי ב-3% תוך שנתיים
התכנית "צרפת מתניעה מחדש" מבוססת על הרחבה דרמטית של המגזר הציבורי. ראש הממשלה הצרפתי, ז'אן קסטקס, התחייב לגייס 160,000 עובדי מגזר ציבורי חדשים תוך שנתיים. מדובר בהגדלת המגזר הציבורי בכ-3%, על אף שהמערכת הציבורית בצרפת היא מהגדולות ביותר בעולם, כ-5.3 מיליון עובדים.
קסטקס הסביר את ההיגיון המנחה של התכנית: כדי להאיץ את יציאת המשק הצרפתי מהמשבר, הממשלה תיקח על עצמה את הנטל ותציע מספר גדול של משרות חדשות בשכר טוב, אליהם יקלטו מפוטרי הקורונה. העובדים ייקלטו לשירות הציבורי לטובת עבודות פיתוח והאצת המשק.
2. ההשקעה הנרחבת בתשתיות מאז מלחמת העולם ה-2
בצרפת הציגו תכנית של מענקים ודמי אבטלה כבר בחודש אפריל. התכנית הנוכחית נועדה להעביר את המשק הצרפתי לשלב הבא – תכנון היציאה מהמשבר. שתי השאלות הגדולות שנשאלות בהקשר הזה הן: כמה זמן ייקח למשק כדי לחזור לצמיחה גבוהה; ואיך יראה המשק ביום שאחרי המגיפה.
במסגרת התכנית תשקיע הממשלה כ-30 מיליארד אירו בתכניות האצה ופיתוח המשק, שכוללים צעדים רבים להפחתת רמת פליטות הפחמן במדינה. מדובר בתכנית פיתוח התשתיות הנרחבת ביותר מאז הבנייה מחדש שבוצעה לאחר מלחמת העולם השנייה.
בין היתר תשקיע ממשלת צרפת בשנתיים הקרובות: 9 מיליארד אירו בפיתוח תעשיית האנרגיה הירוקה; 4.7 מיליארד אירו בפיתוח רשת הרכבות; ו-6.7 מיליארד אירו בבנייה חסכונית באנרגיה. 36 מיליארד אירו יושקעו בשוק העבודה העתידי בצרפת, ומתוכם 6 מיליארד אירו בתכניות סיוע לצעירים, הכשרות מקצועיות, סבסוד לימודים והכוונה מקצועית.
לשם השוואה, התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל מכילה 5 מיליארד שקלים בלבד להאצת ופיתוח המשק. אם זה לא מספיק, על פי נתוני הביצוע של אוגוסט, האוצר מימש רק 31% מהתקציב המיועד.
3. מימון התכנית: בלי קיצוצים בכלל
התכנית הצרפתית עומדת על השקעות של כ-4% מהתוצר, לאורך שנתיים. היא תמומן ללא קיצוצים בכלל, אך ורק באמצעות גיוס חוב. הצרפתים מתכננים לקחת הלוואה של כ-40 מיליארד אירו מקרן החירום שהקים האיחוד האירופי, ובכך להראות שהחברות באיחוד עשויה להיות גם נכס ולא רק נטל על צרפת.
יחס החוב תוצר של צרפת צפוי לזנק ל-120% עד סוף השנה (בישראל הצפי של האוצר עומד 77-80%). שר האוצר הצרפתי, ז'אן קסטקס, הבטיח לציבור שהתכנית לא תביא לפגיעה בשכר, צעד שנוסה כבר במשבר הכלכלי בשנת 2010, והוכח כאסון. ״צעדים מהסוג הזה יהיו מנוגדים למטרה של חבילת הסיוע״, הדגיש ראש הממשלה הצרפתי עם הצגת התכנית לציבור, ״לא יהיו קיצוצם, ולא העלאות מיסים״.
4. איזון מחודש של המדינה והשוק
מבקרי התכנית הזהירו שהתכנית תעניק לממשלה שליטה גבוהה מידי על הקצאת ההשקעות בשוק, ושלמעשה מדובר בצעד שעשוי לקבוע מחדש את היחסים שבין הממשלה לשוק גם בשנים שאחרי המגפה. ראש הממשלה הצרפתי לא רואה בכך סכנה אלא הזדמנות: ״התכנית תייצר איזון חדש והכרחי״.
צרפת מצטרפת לגרמניה כמי שמובילות את הדרך במדיניות היציאה ממיתון הקורונה, באמצעות תכניות השקעה ממשלתיות מאסיביות. גם בצרפת וגם בגרמניה מדובר בפעימות ראשונות בלבד של תכניות שמתוכננות לעשור הקרוב.
