הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג העריכה היום (שישי) כי עלות הסגר תעמוד על כ-11-12 מיליארד שקלים. מדובר בירידה של כ-9 מיליארד שקלים מההערכה הקודמת שעמדה על כ-20 מיליארד שקלים. במחלקת המחקר של בנק ישראל לעומת זאת מעריכים את עלות הסגר ב-10 מיליארד שקלים.
משמעותו של מספר זה היא היקף הירידה המוערכת בתוצר בעקבות הסגר, או כמה פעילות כלכלית 'תמחק'. לשם הבהרה, אין מדובר בעלות לקופת המדינה.
לפי בנק ישראל משמעות המגבלות הנוכחיות כפי שאושרו הבוקר מביאות לאי-פעילות כלכלית של כשליש מהתוצר של המשק (32% במונחי תוצר) לעומת אי פעילות של כרבע מהתוצר בסגר הקודם במרץ-אפריל (מבוסס על ממוצע אי פעילות בחודש אפריל שעמד על 25%).
לפי משרד האוצר, התקנות שאושרו הבוקר ריככו משמעותית את ההגבלות שהוצגו בקבינט הקורונה ביום רביעי האחרון, ובכך הפחיתו את עלות הפגיעה בתוצר, כך שהעלות העדכנית של הסגר עומדת על כ-11-12 מיליארד שקל.
עלות זו משקפת את עלות הסגר, מיום החלתו לפני ראש השנה, כשהוגבלו עסקים מקבלי קהל ונסגרה מערכת החינוך, וכוללת את התקנות במתכונתן הנוכחית כפי שאושרו הבוקר עד תום סוכות.
כל הארכה של משך זמן הסגר לאחר תום סוכות, תחייב עדכון של עלות הפגיעה בתוצר.
חטיבת המחקר של בנק ישראל ערכה ניתוח ראשוני לעלות הסגר הנוכחי והשפעתו על הפעילות הכלכלית. לפי בנק ישראל עלות סגר בהיקף הנוכחי משמעה אובדן תוצר של כ-9 מיליארדי ש״ח לכל שבוע נוסף, אם יימשך הסגר אחרי סוכות.
בבנק ישראל מדגישים כי מדובר בהערכת העלות הישירה בלבד בתקופת הסגר ושאליו תתווספנה עלויות עקיפות ומתמשכות כתוצאה מהפגיעה בפעילות.