מספר דורשי העבודה בלשכות התעסוקה עמד בסוף ספטמבר על 944.5 אלף, עליה של 20.9% לעומת סוף אוגוסט, כך דיווח היום (ראשון) שירות התעסוקה. 62.7% מהרשומים החדשים בשירות התעסוקה הן נשים, ולראשונה, למעלה מחמישית מהם בני פחות מ-24. מספר הרשומים עקב חל"ת עלה ל-612.6 אלף, שהם 64.9% מכלל הרשומים בסוף ספטמבר.

במהלך ספטמבר נרשמו 205 אלף דורשי עבודה, 82.6% מהם נרשמו כמי שיצא לחל"ת. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז מרץ, בו נרשמו 850 אלף דורשי עבודה (מתוכם 88.7% נרשמו כיוצאים לחל"ת). שיעור המפוטרים מבין הנרשמים עמד בספטמבר על 10.2% (שהם 21 אלף איש) לעומת 7.4% באוגוסט.

במהלך ספטמבר חזרו לעבודה 25.3 אלף איש, לעומת 28.9 אלף באוגוסט. כך, בעוד שבחודשים יולי ואוגוסט מספר הנרשמים כדורשי עבודה היה פי 1.5 ופי 1.8 ממספר החוזרים לעבודה (בהתאמה), הרי שבעקבות הסגר היו על כל חוזר לעבודה 8.1 נרשמים כדורשי עבודה.

הכי נפגעו: עובדי המכירות והשירותים

בענפי המכירות והשירותים נפגעו 35.4% מהעובדים מהסגר הנוכחי, שיעור העובדים הגבוה מכל הענפים במשק. קבוצת עובדים נוספת שנפגעה באופן בולט בסגר השני היא מנהלים, עם שיעור ההרשמה החודשי הגבוה ביותר מתחילת המשבר, 9%. מבין החוזרים לעבודה בספטמבר, קבוצת העיסוק עם שיעור החזרה הגבוה ביותר היא בעלי העיסוק האקדמי, בתוכה 36.1% מהיוצאים לחל"ת חזרו לעבודה, ככל הנראה עקב חזרה של מורות ומורים לעבודה עם פתיחת שנת הלימודים.

בשירות התעסוקה הדגישו כי השיעור הגבוהה של נשים מבין הנרשמים בחודש ספטמבר, 62.7%, היה גבוה אף משיעורן בחודש מרץ שעמד על 57.1%. הסיבות לכך, העריכו, הן הפסקת פעילות מערכת החינוך הגורמת לכך שנשים רבות נשארות בבתים עם הילדים בהיעדר מסגרות, בעוד יותר גברים במשפחות שומרים על מקומות עבודתן. סיבה מוערכת נוספת היא הפגיעה בענף השירותים המתאפיין ברוב של עובדות. על פי שירות התעסוקה, חזרתן של נשים לעבודה תהיה ככל הנקרה קשורה בקצב הסרת המגבלות על המשק וייצובו ובייחוד בשיקום ענפי החינוך והשירותים.

נרשמים בלשכות התעסוקה בחודש ספטמבר (גרפיהק: אידאה)

שיעור הנרשמים בשלכות התעסוקה עד גיל 24 עמד על 20.5% – הנתון הגבוה ביותר מתחילת המשבר. שיעור הנרשמים עד גיל 34 עמד על 49.5%, לעומת 47% במרץ. ייתכן שההסבר לכמות הצעירים הגבוהה נעוץ במספר הגבוה של צעירים בתחומי המכירות והמסעדנות, המהווים כשמינית מהנרשמים בספטמבר. בקרב קבוצות הגיל המבוגרות (35+) עלה שיעור החזרה לעבודה מ-44.2% בחודש אוגוסט ל-53.2%, בעוד שאצל קבוצות הגיל הצעירות שיעור החזרה לעבודה ירד מ-55.8% ל-46.8%.

עם זאת, בשירות התעסוקה הדגישו כי הם מודאגים משיעור החזרה הנמוך לעבודה בקרב עובדים מבוגרים בני למעלה מ-55, דווקא בחודשים שבין הסגרים (16.5% במאי, 11.4% באוגוסט ו-13.8% בספטמבר). נתון זה מעלה לדבריהם את החשש שסיכוייהם של המבוגרים לחזור לעבודה לאחר הסגר הנוכחי נמוכים יותר.

במהלך ספטמבר חלו עליות בשיעור דורשי עבודה בכל הערים המרכזיות. באילת קפץ בסוף ספטמבר שיעור האבטלה מפחות 25% ל-39.3%. בבית"ר עילית נרשמו 40.5% דורשי עבודה, במודיעין עלית 35.5%, בבני ברק 31.8%, בנצרת 30.1% ובאום אל פאחם 29.7%. בירושלים נרשמו 27% אחוזי אבטלה, בתל אביב 21.4% ובחיפה 19.4%.

האתגר: החזרת מספר גדול של דורשי עבודה לאחר הסגר

"השנה העברית התחילה בגל שני למשבר התעסוקתי, וגם החורף שלפנינו עלול להיות קשה" מסר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. לדבריו, ההתמודדות עם השלכות המשבר על שוק העבודה צפויות ללוות אותנו עוד שנים. "חשוב לשים לב לקבוצות ולמקומות שנפגעים במיוחד: עובדי הענפים שנסגרו לפני חודשים רבים וטרם נפתחו, מבוגרים המתקשים יותר לחזור לעבודה, נשים וצעירים הסובלים מתנודתיות גבוהה. כל אלה מחייבים התייחסות מתאימה שתסייע בשילובם בעבודה איכותית, במקביל להגדלת הגמישות התעסוקתית אשר הכרחית בתקופות של אי-ודאות".

מנכ"ל שי​רות התעסוקה רמי גראור. (צילום: שלומי אמסלם/לע"מ)

בדו"ח דופק שוק התעסוקה, ציין השירות כי הניסיון מראה שעם פתיחת הסגר דורשי ודורשות העבודה מתחילים לחזור לעבודתם, ומרביתם צפויים לחזור במהירות. עם זאת, עלו שיישארו בחוץ עלולים לדבריהם להיקלע לשהות ממושכת מחוץ לשוק העבודה.

לפיכך, המלצת שירות התעסוקה היא לפעול לכך שקצב החזרה לעבודה של דורשי עבודה מתקופת הסגר השני ישובו לעבודתם בקצב מהיר יותר ממה שהיה לאחר הסגר הראשון, אז 55.2% מהנרשמים בשירות התעסוקה שבו לעבודתם בתוך חודש וחצי מפתיחתו. "גם אם לוקחים בחשבון שלא כל המשק יוכל לחזור לעבודה בקצב מהיר, כל עיכוב מעבר לכך עלול להרחיק אנשים נוספים משוק העבודה ולכן יש צורך בנקיטת צעדים אסרטיביים להשבתם לעבודה".

במקביל, הדגישו כי המשימה הבוערת ביותר שיש לשים בראש סדר העדיפויות, היא השבתם של מאות אלפי דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה עוד מתקופת הסגר הראשון, לשוק העבודה. "אותם אנשים נמצאים מחוץ לשוק העבודה למעלה מ-7 חודשים עלולים להיקלע לקושי להשתלב בעבודה עם סיום תקופת האבטלה – רבים מהם עלולים להיכנס לתוך מעגל קצבאות ארוך טווח" הזהירו.

לפיכך, קרא גראור למדינה לאמץ מודלים לעידוד תעסוקה ולשימור עובדים דוגמת המודל הגרמני או הקנדי, אשר יוכלו להועיל לדבריו למשק שבו מספר המשרות מצומצם יחסית ומספר דורשי העבודה גבוה. לצד זאת, הדגיש כי נדרש תכנון ארוך טווח לסיוע לכל דורשי העבודה שלא יצליחו לחזור לעבודה בתום הסגר הנוכחי, כאתגר לאומי עם השקעה ניכרת בעידוד תעסוקה, והצבת יעדים להעלאת רמת המיומנויות של כוח העבודה.