שני מהלכים של הממשלה מהשבוע האחרון יאפשרו מעט אוויר לנשימה למורי הדרך, שנותרו ללא כל אפשרות לעבוד מתחילת הסגר השני לפני שבעה שבועות. משרד התיירות הודיע שיקצה 10 מיליון שקלים לרשות הטבע והגנים, שתשכור את מורי הדרך להדרכות באתרי הרשות, בגנים הלאומיים ובסיורים בערים. בנוסף, אישר קבינט הקורונה למורי הדרך להדריך בתשלום קבוצות בנות עד 19 איש. בקרב מורי הדרך מברכים על היוזמה, אבל מסבירים כי עד שלא ייפתח ענף התיירות בכללותו, עתידו של המקצוע לא ברור.

"עד לפני שבוע היה פה מצב היה פה אבסורדי. קבוצת של עשרים חברים יכלה לצאת לשטח, אבל מורה דרך לא היה יכול להדריך אותם בתשלום", אומר ל'דבר' יוני שפירא, יו"ר "מורשת דרך", אגודת מורי הדרך בתיירות הנכנסת.

יוני שפירא, יו"ר 'מורשת דרך', התאחדות מורי הדרך בתיירות הנכנסת (צילום: אלבום פרטי)

"התכנית הנוכחית תיתן לקבוצות יותר ביטחון, כי מורה הדרך יהיה זה שממונה ואחראי על שמירת הכללים, והכי חשוב, זה מאפשר לכל מורה דרך לחזור לעבודה, במידה שהוא מצליח לארגן את הקבוצה". מסביר שפירא אבל ממהר גם להסתייג: "זו עדיין לא תיירות".

מה הכוונה?
"כלכלת תיירות לא מבוססת על משפחה או קבוצה גרעינית שנוסעת לצימר בסוף שבוע או למלון באילת ונשארת בחדר. כלכלת תיירות זה הפעלות ואטרקציות, מסעדות, קייאקים, ג'יפים, ביקורים באתרים כאלה ואחרים ועוד. כלומר, כלכלה תיירותית מבוססת על פעילויות שעדיין אסורות".

מורי הדרך הם קצה הקרחון של ענף התיירות הנכנסת, שלפי שפירא הכניס 32 מיליארד שקלים לקופת המדינה בשנת 2019. בטרם הקורונה הוא היה הענף השישי בגודלו במשק, וסיפק תעסוקה למאות אלפי ישראלים.

שפירא מודאג מאוד מעתיד מורי הדרך והענף בכלל. "מאות מורי דרך כבר עזבו את המקצוע", הוא אומר בצער, "אנחנו מפוכחים ומבינים שזה גם פתרון שאנחנו חייבים לקחת אותו בחשבון. אנשים צריכים להתפרנס".

אחד הכיוונים לפתרון, שכרגע תקוע, הוא מתווה במסגרתו 250 מורי דרך יעברו תהליך של קבלת תעודת הוראה כדי שיוכלו להשתלב במערכת החינוך בשנה הבאה. "מאז שהעברנו את זה למשרד החינוך ולמועצות המקומיות, הדברים לא זזים", אומר שפירא.

"משום מה התכניות לעתיד הן סוד מדינה"

הדבר שהכי חסר לענף, אומר שפירא, הוא ודאות. "אנחנו דורשים את המידע עכשיו גם לתכנית שמתוכננות לעוד שלושה חודשים. אנחנו רוצים תכניות סדורות וודאות. משום מה התכניות לעתיד הן סוד מדינה, שזה אבסורד. בעולם יש סטנדרט של מתן תכניות מראש, והסוכנים והתיירים בחו"ל רוצים מתווה להתכונן אליו".

בעיה נוספת עליה מתריע שפירא היא היעדר התייעצות של אנשי משרד התיירות עם אנשי השטח. "משום מה רק בישראל התוכניות לא יורדות לשטח, לא חוזרות עם הערות של בעלי המקצוע ולא מקודמות. לא ניתן לבנות מתווים יעילים בלי לשתף את אנשי המקצוע ואנשי השטח. אם עושים את הכל ברמת הפקידים, שלא נמצאים בשטח, ההחלטות האלה לא יצליחו להתממש בצורה מיטבית. זו טעות עקרונית, התנהלות לא נכונה של פקידות ממשלתית".

שפירא מציין כי מעבר לתמיכה הכלכלית במורי הדרך, ההשקעה בענף התיירות נדרשת גם כדי להכין אותו ליום שאחרי המגפה: "אנחנו מצפים לאיזו עלייה בתיירות אחרי שתיגמר הקורונה, דווקא בגלל שזו ארץ הקודש ואנשים ירצו לבוא להגיד תודה לאל, כל אחד בדתו, שהם ניצלו. חבל שהתשתיות לא יהיו מוכנות ולא יספיקו."

"הכל על זמן שאול"

עבדו מתא (60) מורה דרך מוכר מעכו ואב לשניים, מרוצה מהאפשרות להדריך קבוצות, אך מודאג מאוד. "אני שמח מאוד שלמישהו נפל האסימון, כי זה באמת היה אידיוטי", הוא אומר ל'דבר'. עם זאת, הוא חושש שיתקשה לאסוף קבוצות תחת המתווה החדש. "אנשים מתחילים עכשיו לטלפן ולהתעניין בקבוצות, אבל הכל על מין זמן שאול. אנשים מאוד מבולבלים. יש הרבה ביטולים כי ההנחיות משתנות כל הזמן, ועכשיו גם התחיל החורף ועונת התיירות נגמרה".

מתא אומר שרבים מחבריו כבר עשו הסבה מקצועית, ושגם הוא שוקל זאת בחיוב. "יש לי רישיון למשאית, ואני חושב על הסבת מקצוע כל יום, חושב להרחיב גם לרישיון למלגזה. אני לא יודע עד מתי אני אחזיק ככה. יש לי משפחה, התחייבויות. הבת שלי לומדת באוניברסיטה, מעונות לחודש זה 2,400 שקל".

עבדו מתא (צילום: אלבום פרטי)

על תקצוב ההדרכות ברשות הטבע והגנים אומר מתא שמדובר בתכנית עם פוטנציאל, אך אינו יודע מה יהיו תנאי העבודה בה והאם יאפשרו לו לקחת בה חלק. "יש פה גם גלגל הצלה של העבודה ברשות, אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. בשעות, בשכר, איפה יהיה אפשר לעבוד ואם יהיו הסעות. אני גר בעכו, אם יהיה אפשר לעבוד רק במקום רחוק או שההכשרה תהיה רק במרכז ולא יהיו הסעות, אני לא אוכל לעבוד".

"אנחנו מוכנים לשתף פעולה, אבל שלא יעשו מאתנו עבדים, שישמרו על הכבוד שלנו", אומר מתא. לדבריו, בחודש שעבר הציעו למורי הדרך עבודות בניקיון בשמורות, בשכר של 29 שקלים לשעה ועוד 50 שקלים כלכלה ונסיעות ליום. "הייתי צריך לצאת מהבית בשש בבוקר כדי להגיע בתשע לאיזה חור בגולן, לא היו הסעות, זה היה ביזיון".

מורה הדרך מתא עבדו בהדרכת תיירים (צילום: אלבום פרטי)

מורה הדרך מתא עבדו בהדרכת תיירים (צילום: אלבום פרטי)

מתא מציין בעייה נוספת: 'מורה דרך' אינו בדיוק מקצוע אחד. "אנחנו תחת מטרייה אחת של מורי דרך, אבל כל אחד מתמחה במשהו אחר לגמרי. יש כאלה שמתמחים בגיאולוגיה, יש כאלה שבארכיאולוגיה, יש מומחים לתקופת הצלבנים או לתקופה העות'מאנית, ויש מומחים לאמנות ולאדריכלות, ויש מורי דרך שמומחים בערים מסוימות או באזורים ממש ספציפיים". לכן קשה למצוא פתרון אחד לכולם.

מה צריך לקרות עכשיו לדעתך כדי להציל את הענף?
"צו השעה זה מה שמכתיב. אני צריך להתאים את עצמי כדי לפחות להשאיר את הראש מעל המים. מה שאפשר אני אעשה. בגלל שאין החלטה, חצי שנה לא עבדתי. אני מעדיף שיכשירו אותנו ויאפשרו לנו לעבוד בתחום של המקצוע שלנו. רשות העתיקות ושמורות הטבע זה קרוב ללבנו, אבל אפשר גם בבתי הספר, בבתי מלון ועוד. והתנאים בעיניי צריכים להיות מספיק מכבדים".

"אני עכשיו מובטל, יושב בבית, כמו 5,000 משפחות של מורי דרך. זה פוגע במשפחה שלי, בכבוד שלי. יש לי מזל שאשתי עוד עובדת, אז יש לנו ממה לחיות, אבל הבת שלי צריכה לעבוד כדי לעזור בפרנסה של הבית. אותי זה מאוד מביך".