מערכת הבחירות בארה"ב עוד לא הסתיימה, אבל כלי התקשורת בארה"ב כבר החלו להתייחס למגמה המסתמנת: למרות נצחונו של המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, בהתאם לתחזיות, הסקרים טעו שוב, ובגדול. ד"ר אמנון כוורי, ראש ההתמחות הפוליטית בבית ספר לאודר בינתחומי בהרצליה, שהתראיין ל'דבר' גם לפני הבחירות, מסביר מה, בשלב זה, כבר אפשר להבין על התעשייה שאמורה לספק לנו תמונה ברורה של המציאות בה אנחנו חיים.
מה מסתמן ביחס לסקרים הפעם? הם עמדו במבחן?
"אני בדרך כלל מגן על הסקרים, אבל הפעם זה יהיה קשה. יש בעיה, אולי יותר גדולה משהייתה בבחירות 2016. אנחנו נוטים להיות סלחנים לסקרים כשהם טועים בהערכות שלהם אבל צודקים בתוצאה סופית, ולכעוס כשהם טועים בתוצאה הסופית גם אם הם צודקים יחסית במספרים. בבחירות 2016 הם טעו בתוצאה, אבל בהערכות לא טעו מאד. הם נתנו להילרי יתרון, אבל רוב הטעויות היו בטווח הטעות הנורמלית.
ומה קרה הפעם?
"הפעם התוצאה הסופית, נצחון לביידן, דומה בהרבה מדינות למה שצפו הסקרים, אבל הפערים מאד מאד מאד גדולים.
"בוויסקונסין ביידן ניצח בפחות מאחוז, אחרי שהסקרים נתנו לו שבעה או שמונה אחוזי יתרון. גם במישיגן התמונה דומה. בפנסילבניה הפער ירד מ-5% לפחות מאחוז. זה פערים מאד גדולים. מדינות שאמרו שהיו תחרותיות – טקסס לדוגמה, לא היו תחרויות וטראמפ ניצח בגדול. בפלורידה טראמפ ניצח בצורה משכנעת אחרי שכמעט כל הסקרים נתנו אותה לביידן. אבל מבחינת הסקרים, וויסקונסין זה טעות יותר גדולה מפלורידה, למרות שחזו בה נכון את התוצאה הסופית.
יש לזה כבר הסברים?
זה עוד מוקדם מאד, אני עוד לא שמעתי טיעונים משכנעים כרגע. סקרי בחירות אפשר לבדוק ברזולוציה גבוהה. אתה יכול לבדוק מה חשבת שיקרה ומה קרה בפועל, משהו שאי אפשר לעשות עם סקרים אחרים. לא לאדם עצמו, אבל כן לציבור שהוא מייצג מבחינתך.
"יש גם תנאי בסיס שאמור היו לעזור: החלפת נשיא בין שתי קדנציות בארה"ב זה סנסציה, בפעמים הספורות שזה קרה – רוזוולט, רייגן, קלינטון – זה מהפכות, זה אירועים קלאסיים. אם למרות זאת חזו לביידן ניצחון גדול, כנראה שהיו להם ראיות חזקות לכך. גם הפולריזציה גברה בארבע שנים האחרונות".
זה דווקא אמור לעזור בלחזות את התוצאה.
"נכון, במצב של עליה בקיטוב אתה אמור לדעת בקלות יותר את התוצאה. יש פחות קולות מתנדנדים או מחליטים ברגע האחרון. ולמרות ההתאמות שעשו אחרי מערכת הבחירות האחרונה, נראה שבהרבה מקומות פספסו שוב".
אז מה יכולות להיות הסיבות?
"יכול להיות שיש אוכלוסיות מסוימות שלא יודעים לסקור. בישראל נניח קשה מאד לסקור ערבים וחרדים, אבל לפחות בסקרי בחירות, יודעם פחות או יתר להשלים את זה. יכול להיות שיש אוכלוסיות שלמות שלא מצליחים לסקור בצורה איכותית בארה"ב, והם לא מצליחים להשלים אותם. כמו שאמרתי בשיחתנו הקודמת, הסוקר צריך להעריך מה כל אוכלוסייה תצביע, כמה מהם יצביעו ומה משקלם באוכלוסייה. איפשהו בהערכה הזאת נעשתה טעות".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל הסקרים העריכו את טראמפ בחסר.
"נכון. כשיש טעות דגימה היא אמורה להיות פעם לכאן ופעם לכאן, אבל פה נראה שהכיוון היה ברור. יכול להיות שזה חלק ממערכות הבחירות הספציפית, אולי חלק מבעיה רחבה יותר".
בהקשר הזה, נראה שסוקרים רפובליקנים שחזו מירוץ צמוד צדקו יותר.
"עוד מוקדם להגיד את זה, אבל חשוב להבהיר: זה לא שסוקר דמוקרטי או רפובליקני מטה את התוצאות לכיוון מסוים במכוון כדי לשנות את התוצאה. אבל כן, יש החלטות שמקבלים כשמנסים להבין את המציאות, והם מבוססות גם על תפיסת עולם. לא סתם סקרים נמצאים במדעי החברה. זה לא מתמטיקה, זה הבנה של החברה, והבנת החברה מושפעת מתפיסת העולם שלנו. ויכול להיות מצב שסוקרים עם תפיסה דמוקרטים לא מבינים אוכלוסיית מסוימות".
כלומר אולי הייתה אי הבנה שיטתית?
"הבעיה היא לא בחלק הסטטיסטי של הסקר בהכרח, אלא באיך אתה מבין את החברה האמריקנית. סוקר מנסה להבין איך אנשים מקבלים החלטות, מה הם מעדיפים ולמה. גם בישראל אומרים על הסוקרים שהם לא מבינים את העוצמה של התמיכה בנתניהו.
"יוצר הקולנוע מייקל מור, שהוא בעצמו מהמיד ווסט, עשה סרט סביב הבחירות הקודמות שם הוא אמר: 'כל הסוקרים לא מבינים את עוצמת הכעס שיש על אובמה והדמוקרטים. המצביעים רוצים להטיל פצצה ולא אכפת להם אם קוראים לה טראמפ' . והוא הבין את זה כשהוא ראיין את האנשים האלה, והסוקרים לא העריכו את זה נכון".
אז יכול להיות שהסוקרים העריכו בחסר סנטימנט ציבורי מסוים?
"טראמפ הלך על קמפיין נגטיבי. אם לא אני יגנבו לכם את המדינה. יכול להיות שצריך להבין את המשמעות של דבר כזה, שפונה לתחושות עמוקות של אנשים. עומרי שרון פעם אמר לי: 'אתם אנשים מדעי המדינה לא מבינים כמה פוליטיקה זה דבר אמוציונלי'".
הפעם אי אפשר לומר שהמצביעים רק רצו להטיל פצצה ולא ידעו במה הם בוחרים.
"הם הבינו לגמרי מה הם עושים. 72 מיליון איש הצביעו לטראמפ, אף מנהיג בעולם חוץ מביידן לא מקבל מספר כזה בבחירות חופשיות. לטראמפ יש תמיכה אדירה, צריך להבין את זה, זה דבר שהדמוקרטים יצטרכו להתמודד אתו".
אתה חושב שתעשיית הסקרים תכנס למשבר?
"הסקרים ימשיכו בכל מקרה, אין מה לעשות, פשוט כי זה צורך אמתי שלנו, וצורך אמתי של מטות הבוחרים. תנסה לדמיין מערכת בחירות בלי סקרים. אנחנו חייבים סקרים. אבל תצטרך להיות פה בדיקה ממעמיקה של הבעיות".
