מצבם הנפשי של 1.7 מיליון איש החמיר במהלך תקופת הקורונה, למעלה משני מיליון סבלו מלחץ וחרדה. 21% מהאוכלוסייה חווים בדידות. כך על פי  סקר 'החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה' שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש נובמבר.

עוד עולה מהסקר כי מצבם הכלכלי של 42% מבני 21 ומעלה החמיר במהלך המשבר. כמחצית מהאוכלוסייה (47%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם: 52% מהערבים, 32% מבני 65 ומעלה. אצל 42% מהמשיבים לסקר חלה החמרה במצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה; בקרב הערבים השיעור גבוה יותר – 57%.

תזונה ורווחה כלכלית 

15% מהמשתתפים בסקר, המייצגים כ-860 אלף איש, השיבו כי הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים. שיעור זה נמוך מהשיעור שנצפה ביולי (21%), ודומה לשיעור שנצפה במאי (14%).

12% מדווחים כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון, תרופות וכד'. ב-70% מהמקרים המסייעים  הם בעיקר בני משפחה, 8.5% נעזרו ברשויות הרווחה או הרשות המקומית; 27% נעזרים בגורמים אחרים כולל שכנים או ארגון התנדבותי.

בקרב 42%, המייצגים כ-2.37 מיליון איש, חלה החמרה במצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם בעקבות משבר הקורונה. נתון זה גבוה יותר בקרב ערבים (57%) מאשר בקרב מיהודים (39%). בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 21%, לעומת 47% מהאוכלוסייה הצעירה יותר.

17% מדווחים כי הם או בני ביתם נכנסו לחובות או לקחו הלוואות, כששיעור הערבים (33%) בקרב הנכנסים לחובות גבוה משיעור היהודים (13%).

תעסוקה 

28% מציינים כי הייתה להם עבודה שהופסקה בעקבות משבר הקורונה. מרביתם (60%) הוצאו לחל"ת; 16% – פוטרו; 13% הפסיקו לעבוד עקב סגירת עסק (באופן קבוע או זמני).  59% מאלו שהופסקה עבודתם מעריכים כי יחזרו למקום עבודתם הקודם. 6.5% מדווחים כי עברו הכשרה מקצועית במהלך משבר הקורונה, 34% מוכנים לעבור הכשרה כלשהי במהלך החודשים הקרובים.

מצב בריאותי ונפשי 

כשני שלישים (65%) מבני 21 ומעלה, מעריכים שמצב בריאותם כיום טוב מאוד; 25% – טוב; 10% – לא כל כך טוב או בכלל לא טוב. 29% מבני 65 ומעלה מעריכים את מצב בריאותם באופן שלילי ('לא כל כך טוב' או 'בכלל לא טוב'), כמעט פי 5 מהאחוז בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (6.0%).

מצבם הבריאותי של 10% מבני 21 ומעלה, 'החמיר' או 'החמיר מאוד' בתקופת המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, השיעור גבוה יותר – 14%.

הנדגמים נשאלו גם על מצבם הנפשי. 44% מעריכים כי מצבם הנפשי כיום הוא טוב מאוד; 37% – טוב; 15% – לא כל כך טוב; 3.5% – בכלל לא טוב. כרבע (26%) מבני 65 ומעלה, כ-289 אלף איש, מעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי ('לא כל כך טוב' או 'בכלל לא טוב').

39% מהנשים מעריכות שמצבן הנפשי טוב מאוד, בדומה לשיעור שנצפה ביולי (40%) לאחר החמרה לעומת חודש מאי (49%).

מצבם הנפשי של 30% מבני 21 ומעלה, כ-1.7 מיליון איש, החמיר (או 'החמיר מאוד') במהלך המשבר. שיעורם עלה מ-20% במאי, ל-26% ביולי ול-30% בנובמבר.

הנדגמים בסקר דיווחו גם על המצב הרגשי של ילדיהם בתקופת המשבר. 61% מוסרים כי לא חל שינוי במצבם הרגשי של ילדיהם. שליש (33%) מדווחים כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר לעומת 24% ביולי.

בנוסף לשאלה הכללית על המצב הנפשי, הנדגמים נשאלו גם על תחושות של לחץ וחרדה, דיכאון ובדידות. על פי תוצאות הסקר, תחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 37% מהאוכלוסייה – כ-2.07 מיליון איש (11% 'במידה רבה' ו-26% 'במידה מסוימת'). תחושת דיכאון מלווה 19% מהאוכלוסייה (לעומת 21% ביולי); תחושת בדידות מלווה 21% מהאוכלוסייה (19% ביולי). בקרב בני 65 ומעלה: 31% חשים לחץ וחרדה, 16% חשים דיכאון, 25% חשים בדידות. בדומה למגמה שנצפתה ביולי, גם בגל הנוכחי תחושות אלה מלוות נשים יותר מגברים: 44% מהנשים ו-29% מהגברים מדווחים על לחץ וחרדה.

אמון במוסדות המדינה ובמערכת הבריאות 

ממצאי הסקר מראים כי 47% מהציבור 'נותנים אמון בממשלה בהתמודדותה עם המשבר', נתון דומה לזה חודש יולי.  21% מהאוכלוסייה נותנים 'אמון רב' בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, נתון זה גבוה יותר בקרב ערבים (35%) מאשר בקרב יהודים (18%).

72% נותנים אמון בהתמודדותה של הרשות המקומית עם משבר הקורונה, לעומת 69% ביולי, ו-77% במאי. 78% נותנים אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים.  67% נותנים אמון במשרד הבריאות, 33% 'לא כל כך' או 'בכלל לא' נותנים בו אמון. בנוגע למשרד האוצר, 51% מהנשאלים השיבו כי הם נותנים בו אמון; ו-66% נותנים אמון במשטרת ישראל ובהתמודדותה עם המשבר.