סין רשמה לעצמה הישג גדול עם חתימת הסכם הסחר עם 15 מדינות באזור מזרח אסיה. ד"ר אייל פרופר, לשעבר הקונסול הכללי בשנגחאי, וראש תחום מחקר סין במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS), מסביר על המשמעות הכלכליות והפוליטיות של ההסכם. פרופר היה בסין בפרוץ משבר הקורונה, עד לחודש אפריל והוציא בעבר ספר על סין: "פנדה או דרקון? ניהול מדיניות החוץ הסינית בעידן של רפורמות".
נתחיל מהרקע המידי יותר להסכם. מה המצב בסין בימים אלו?
"המיתוס שהייתה להם תכנית מגירה שהם הפעילו לא ממש נכון, הם פשוט התארגנו מהר מאד. הם הבינו שהיעד המרכז שלהם הוא להחזיר את הייצור לתפקד, ועבדו באופן מאד ממוקד. כבר במרץ כשעוד הייתי שם הם כבר התחילו ממש באופן מסודר לפתוח מפעלים.
"היום הם עברו לשלב שאחרי המשבר, אבל הם לא חזרו למצב הקודם. הכניסה והיציאה מסין מאד מוגבלות, גם לאזרחים סינים. הכלכלה דופקת והמפעלים עובדים, אבל הייצור נפגע. החיים עצמם חזרו למסלולם, המסעדות עובדות, אבל בנוהל קורונה".
מה האתגר הגדול ביותר שאיתו הממשל מתמודד בהקשר של הקורונה?
"הממשל מאד לא רצה שיווצר מצב של חוסר תעסוקה רחב. כל שנה מסיימים של בין 10 ל-13 מילון סטודנטים ונכנסים לשוק העבודה. אנחנו מסתכלים על הייצוא הסיני לעולם וחושבים על יחסי החוץ שלהם, אבל הם עסוקים בלחשוב איך ליצור מקומות עבודה לכולם".
ונוצר משבר אבטלה רחב?
"יש כמות לא קטנה של סטודנטים שסיימו בשנה הזאת ועדיין לא מצאו עבודה. אי אפשר לגמרי לסמוך על הנתונים של הממשלה, אבל יש רמה מסוימת של אבטלה גבוהה יותר מהשנים שלפני הקורונה. יש לא מעט מפעלים שרמת הייצוא שלהם פחת, וזה קשור בביקושים נמוכים בעולם. הם מתקשים להחזיר את מצבת העובדים שהייתה להם. מבחינת הממשל הסיני, הם צריכים לעסוק בדרכים להחזיר את הנתונים שהיה להם ב-2019".
מאיזור הלואו טק של העולם למעצמה טכנולוגית
ההסכם החדש הוא צעד לשינוי מפת הסחר בעולם. איך סין רואה את עצמה בסדר העולמי?
"האזור האסטרטגי החשוב לסין הוא מזרח אסיה. שם חשוב להם להגביר את הנוכחות הכלכלית, להרחיב את המסחר ולחזק את היחסים הדיפלומטיים. סין לא באה לשנות את העולם. להם יש מטרות פנימיות. הם צריכים תעסוקה לאנשים. הם מחפשים לעשות את זה בדרכי שלום. יש סכסוכים בטיבט וטיוואן לדוגמה, אבל מבחינתם זה חלק מ'סין האחת'.
"מה שכן יש זה מתיחויות שנוגעות לצורך הסיני במשאבים, וזה נושא שגורם לחיכוך רב. זה פיל ענק מול מדינות קטנות. לפעמים הפיל הזה עושה צעד קטן בשביל עצמו וגורם למדינות הקטנות לרעוד."
על ההסכם עצמו אומר ד"ר פרופר כי "מדובר בהסכם מפורט מאד, מעל 1,000 עמודים שמחולק לעשרות פרקים. הוא מאגד בתוכו הרבה הסכמים ביליטרליים קודמים במערכת אחת, הוא הרבה יותר ממסגרת".
מה המטרות של סין ביחס להסכם?
"הרבה חברות סיניות מאד גדלו בעשרים שנה האחרונות, ושכר העובדים הולך ועולה. חלק מהחברות הסיניות כבר התחילו להעביר מפעלים לחברות פחות מפותחות כמו לאוס וקמבודיה. ההסכם הזה פותח להם את האפשרות לבטל מכסים ולייצר במקומות אחרים, שבהם העבודה זולה יותר. סביר שנראה הרבה מהלואו טק עובר למדינות העניות יותר מסביב לסין בשנים הקרובות. עם חלק מהמדינות שיתוף הפעולה הפוך, להיעזר בהן כדי לפתח את המגזר הטכנולוגי.
"לא יהיה מעבר של כל התעשייה הסינית למדינות הסובבות את סין, כי אין אפשרות כזאת. אנחנו מדברים על מדינה שמחולקת לפרובינציות שיכולות להגיע ל-90 מיליון איש. המעבר לשם יהיה הדרגתי בכל אופן, צריך לבנות את התשתיות לייצור תעשייתי כזה. בסין המגמה בעתיד תהיה גידול במעמד הביניים וברמת ההשכלה, ומעבר להתבססות גבוהה יותר על עבודות מהסוג הזה".
יכול להיות שסין תפסיק להיות היצרנית הזולה של העולם?
"כל התכניות שלהם נוגעות למעבר מלואו טק לתעשייה עתירת ידע. זה קורה כי מעמד הביניים מאד גדל בשני העשורים האחרונים, ורמת ההשכלה גדלה. סין רוצה לעלות שלב, מאזור התעשייה הזול של העולם ליצרנית מתקדמת, כלכלה שתתמוך במעמד ביניים גדל."
"יחד עם זה, הפערים מאד גדלים בסין בשנים האחרונות. אם יש בעיה שיכולה להיות אקוטית בעתיד הנראה לעין זה בעיית הפערים בסין. הם טוענים שנשארו לא יותר מכמה עשרות מיליונים מתחת לקו העוני, אבל קו עוני עומד על 1000 יואן בשנה, זה משהו כמו חמישים שקלים בחודש. זה עשרות מיליוני אנשים שחיים במצב כזה. כאן ניצבת בעיה של פערים שהולכים ומעמיקים. יש פער גדול בין העירונים לכפרים, שם הרבה אנשים חיים בלי שום דבר.
יש להסכם השלכות גיאופוליטיות במזרח אסיה?
"מבחינת סין ההסכם הרבה יותר משמעותי מהמשמעויות הכלכליות שלה. בתקופה שבה ארה"ב דוחפת לסנקציות ולהתנתקות מסין, סין למעשה חותמת על הסכם עם כל השכנות ועם אוסטרליה וניו-זילנד. גם ליפן וקוריאה הדרומית יש מתיחות עם סין, אבל מלכתחילה רמת המסחר שלהם עם סין גובהה מאד, היא עומדת על מאות מיליארדי דולרים בשנה. כל המדינות האלו חתמו עם סין על הסכם שירחיבו את שיתוף הפעולה הכלכלי, ויש לזה משמעות פוליטית מאד משמעותית.
האם ההסכם הוא קריאת תיגר על מקומה של ארה"ב כמעצמת העל היחידה?"
הנקודה הגדולה היא שארה"ב יצאה מהמשחק בזה שהדבר הראשון שטראמפ עשה כנשיא זה לצאת מהTPP. זה היה הסכם שהיה אמור לאתגר את סין וליצור שותפות כלכלית עם המדינות הגדולות באסיה בלי סין. עכשיו ארה"ב מקבלת את זה מהכיוון השני, כשסין חותמת על הסכם כמעט זהה עם אותן המדינות.
"בהסכם הזה אסיה מתרחקת ממצב של יצירת גוש מנוגד לארה"ב, מצב של מלחמה קרה. שימו לב כמה מהמדינות שחתומות על ההסכם הזה הן בעצם מדינות ידידות של ארה"ב. ההסכם הזה מנוגד לרוח הגושים. אוסטרליה למשל היא חלק ברור מהגוש האמריקאי, ויש לה מתיחויות גדולות עם סין. ובכל זאת היא חתומה על ההסכם הזה.
בארה"ב נכנסו לעידן חדש עם ביידן, הוא היה חלק מה-TPP. הוא מבין שזאת הייתה הזדמנות לייצר הסדר כלכלי מיוחד עם מדינות שחברו עכשיו לסין. יכול להיות שמה שהממשל החדש ינסה לעשות הוא לחתום על הסכם מקביל עם אותן המדינות".
