"סגר לילי זאת הנחיה לא מידתית וגורפת שלא מתמודדת עם הבעיה האמיתית, שזה הסברה ואכיפה של איסור ההתקהלויות" – כך אומר ל'דבר' פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, על החלטת קבינט הקורונה להטיל הגבלות תנועה בשעות הערב והלילה החל ממחר (רביעי) למשך חודש.
לדברי דוידוביץ', "אין שום סיבה שאדם לא יוכל לצאת לריצה בלילה. הבעיה היא ההתקהלויות, ועל זה צריך לדבר עם הציבור. צריך לעשות הסברה איך להפחית התקהלויות. כל פעם זה חוזר על עצמו שלא מצליחים לטפל בשורש הבעיה, ועושים צעדים גורפים כאלה".
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, ביקר את הטלת הסגר ואת המטה לביטחון לאומי, שלדבריו דחף להטלתו. "המל"ל מזיק שוב ושוב לביטחון הלאומי הבריאותי כאשר הוא מתעקש לדחוף לצעדים/מעשים שמזיקים לבריאות, לחברה ולכלכלה וגם למאבק בקורונה בניגוד להמלצות המקצועיות, להיגיון ולמחשבה".
פרופ' ערן סגל, מומחה למדעי המחשב במכון ויצמן, ציין כי "לפי איכוני טלפונים, פחות מ-10% מכלל המגעים קורים בלילה, אז הירידה המקסימלית ב-R תהיה 0.1. עוד לא ראיתי ניתוח אחד שמראה שלסגר לילי תהיה יעילות גבוהה."
לפני כחודש אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין בראיון לגלי צה"ל כי אינו פוסל הטלת סגר לילי, אולם "עוד לא ברור מה תהיה התועלת של הצעד הזה".
"עוצר לילי אינו צעד פסול ביסודו, אבל יש דיון מקצועי כרגע מה התועלת הצפויה ממנו, בהתחשב בעובדה שבינתיים חלק גדול מהדברים שבימים כתיקונם מתרחשים בערב, כמו מסעדות, ברים, מועדונים, אירועי תרבות, בלאו הכי סגורים. אבל זה יכול לעזור מול כל מיני אירועים שאנחנו לא תמיד מצליחים לאכוף כמו חתונות, מסיבות פרטיזניות וכל מיני דברים כאלה".
אדלשטיין הוסיף כי הוא עצמו חושב שבסגר לילי יכולה להיות תועלת, אך "זה תלוי באלף ואחד פרטים". בין היתר התייחס לסוגיה מאיזה שעה יחול סגר לילי, ואמר כי "על ההצעות להתחיל אותו ב-11 וב-12 בלילה אני אומר כבר עכשיו, לא תודה". שאלה נוספת היא מה יהיו היוצאים מן הכלל בסגר כזה. "חלק מהדברים זה מחויב מציאות, השאלה אם אנחנו נעשה עוצר לילה כל כך מחורר עד שאור השמש כבר יזרח בו".
