"הכותרות הבוקר במרוקו שונות מאוד מהכותרות בישראל" אומרת ל'דבר' ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי, מומחית למרוקו ומרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. "בית המלוכה המרוקאי מדגיש את ההכרה האמריקאית בריבונות מרוקו ב'סהרה המרוקאית' כפי שהם קוראים לסהרה המערבית וממעיט להתייחס להפשרת היחסים עם ישראל".
מהי הסהרה המערבית?
"סהרה המערבית היא טריטוריה הגדולה בערך פי 12 ממדינת ישראל וחיים בה כחצי מיליון תושבים, שכיום מרביתם מרוקאים. בסוף המאה ה-19 האזור, שהיה מיושב מאד בדלילות, הפך למושבה ספרדית בשם 'סהרה הספרדית'. זו הצטרפה לעוד שטחים במרוקו בהם שלטו הספרדים, כמו סאוטה ומליליה, ומ-1912 גם כל אזור הרי הריף שבצפון מרוקו. סהרה הספרדית נשלטה בידי ספרד עד 1975.
כשספרד יצאה מסהרה המערבית היא חולקה בין מאוריטניה לבין מרוקו שטענה כי השטח שייך לה מתוקף זכויותיה ההיסטוריות. עם זאת ילידי סהרה המערבית, המכונים "סהראווים", דרשו עצמאות, והארגון שהקימו, 'חזית הפוליסריו', החל במרד מזוין להשגת מטרתם. לאחר מספר שנים מאוריטניה ויתרה על חלקה בחבל הארץ לטובת מרוקו ומאז נאבקים על השליטה בו מרוקו וחזית הפוליסריו שזכתה בהכרה בינלאומית כמייצגת את הסהראווים. ב-1991 הושגה הפסקת אש בתיווך בינלאומי וסוכם שייערך משאל-עם בו יצביעו תושבי האזור לאיזו ארץ ברצונם להשתייך, משאל שלא נערך עד היום. שני שליש מהסהרה המערבית, בהם מצויים משאבים טבעיים, יישובים, וקו החוף של האוקינוס האטלנטי נשארו בשליטת מרוקו, ושליש מהשטח – המדברי יותר – בידי הפוליסריו. בין שני האזורים מרוקו הקימה חומת הפרדה שנועדה למנוע פשיטות לשטח בשליטתה".
מאז נערכה לחימה בין חזית הפוליסריו שזכתה בהכרה בינלאומית כמייצגת את הסהראווים, לבין ממשלת מרוקו. ב-1991 הושגה הפסקת אש בתיווך בינלאומי. שני שליש מסהרה המערבית בהם מצויים משאבים טבעיים, יישובים, וקו החוף של האוקינוס האטלנטי נשארים בשליטת מרוקו. שליש מהשטח – המדברי יותר – תחת שלטון הפוליסריו. מרוקו הבטיחה לפוליסריו כי ייערך משאל עם לעצמאות, מה שלא מומש, והקימה חומת הפרדה נגד פשיטות לשטח בשליטתה".
"מבחינתם, הישראלים יוצאי מרוקו הם קודם כל מרוקאים"
ואיך כל זה קשור אלינו?
"כשבוחנים את יחסי מרוקו וישראל יש להפנות תשומת לב למספר דברים: דבר ראשון – ייחסו של בית המלוכה ליהודים. ליהודים היסטוריה ארוכה מאד במרוקו, ובאופן מסורתי הם זכו לחסותו של המלך. יהודי מרוקו נחשבו חלק בלתי נפרד מן החברה, הכלכלה, תפישות החיים והתרבות המרוקאית. כשכמעט כל 250,000 יהודי מרוקו היגרו מארצם בשנות ה-40-60, רובם הגדול הגיע לישראל. הדבר יצר מצב שבישראל חיה כיום התפוצה השנייה בגודלה של מרוקאים (מוסלמים או יהודים, בני הדורות הראשון עד השלישי להגירה) שהגרו מארצם (רק הדיאספורה המרוקאית המוסלמית בצרפת גדולה ממנה). גם לאחר ההגירה ממרוקו, בית המלוכה המרוקאי עדיין התייחס ליהודים יוצאי מרוקו בישראל כאל מרוקאים, ובאמצע שנות השבעים המלך חסן השני אף קרא להם לחזור לארצם. באופן הדדי, גם לרבים מהיהודים יוצאי מרוקו בארץ ובעולם יחס מיוחד למולדתם הישנה ולבית המלוכה שלה.
לדוגמה, כשהפנתרים השחורים נאבקו בממשלת ישראל בשנות השבעים הם פנו למלך מרוקו וביקשו ממנו עזרה. מכיוון שבישראל מספר כה גדול של יוצאי מרוקו, תולדות היחסים בין שתי המדינות היו ונשארו קשורים בפועל ובשיח, למקומם ההיסטורי של היהודים בחברה ובתרבות המרוקאית, ובקשריהם המיוחדים והמתמשכים עם בית המלוכה".
ומה הדבר השני?
"זהו, הדבר השני שמשמעותי מאוד ביחסי מרוקו-ישראל, באופן מעט עקיף יותר אך חשוב לא פחות, הוא העימות בסהרה המערבית. מרוקו מחפשת תמיכה בתביעותיה על חבל ארץ זה ונאבקת במי שתומך בפועל בפוליסריו. לאורך השנים, אלגי'ריה תמכה בפוליסריו, ולכן נחשבה כאויב על-ידי המרוקאים. בשנים האחרונות איראן וחיזבאללה תמכו אף הם בארגון הסהרווי, וכתגובה מרוקו ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן.
התפישה במרוקו היא שהדרך לתמיכה אמריקאית עוברת גם דרך העניין היהודי. כלומר, אם מרוקו תאמץ את יהודיה – דבר שהיא עושה בכל מקרה – יהודייה יסייעו לה לחזק את הקשר עם אמריקה. במילים אחרות, הצעד האחרון של מרוקו מתייחס יותר ליהודים מאשר לישראל.
אז למה היחסים היו קרים מאז שנת 2000?
"מרוקו היא מדינה מוסלמית כבר מגל ההתפשטות הראשון של האיסלם במאה השמינית. שושלת המלוכה המרוקאית נחשבת כצאצאי הנביא, ולמלך מרוקו גם סמכות דתית אסלאמית. בתוקף זה מרוקו רואה את עצמה כמובילה בעולם המוסלמי. היא מחויבת גם לפלסטינים ומאז 1979 מלך מרוקו הוא גם יו"ר ועדת אל-קודס הדואגת למקומות הקדושים למוסלמים בירושלים. בית המלוכה המרוקאי לא יכול, אם כך, לזנוח את הפלסטינים ואת ירושלים".
"בד בבד, למרוקו כאמור קשר מיוחד עם היהודים, ומעבר לכך הייתה שחקן מרכזי בעריכת הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערביות במחצית השנייה של המאה ה-20, ואף היא עצמה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל בשנות ה-90. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נותקו בתגובה ליחסה של ישראל לפלסטינים באינתיפאדה השנייה".
למה למרוקו להסתבך בפיסת המדבר הזו? מה כבר חשוב לה בסהרה המערבית?
"כאן אנחנו נכנסים לשאלה של מה זה מרוקו. כיצד נוצרה הישות הזו, ומה מלכד את השבטים החיים בה משכבר הימים. בית המלוכה המרוקאי הוא השלטון החזק והוותיק ביותר במגרב. השושלת של בית המלוכה היא מהוותיקות בעולם.
הכתר עובר מאב לבן כבר מאז שנת 1666 ויש לבית המלוכה הזה זיכרון אימפריאלי כי בשיאה מרוקו הגיעה עד סודאן והסהאל בדרום, ועד חופי האוקיאנוס האטלנטי במערב. במהלך תקופה זו גם ארע ששבטים שחיו באזור הסהרה המערבית ראו עצמם ככפופים לבית המלוכה המרוקאי, והאחרון ראה את האזור כחלק מן האימפריה שלו – 'האימפריה השריפית'.
התקופה שמרוקו הייתה תחת כיבוש צרפתי וספרדי קצרה בהרבה מאשר אצל שכנותיה; 44 שנים בלבד, וגם זה פרוטקטורט ששמר על בית המלוכה ועל מוסדות השלטון המרוקאים ולא חתר תחתם, ולכן התפישה האימפריאלית נמשכה ברצף, דרך התקופה הקולוניאלית ועד ימינו לא נדיר שמדינות עם עבר אימפריאלי – כמו למשל רוסיה או טורקיה – ממשיכות להפגין בשיח שלהן זכרונות ושאיפות אימפריאליים. מרוקו במובן הזה איננה שונה, ויש לה כמה סיבות טובות לטעון שסהרה המערבית נקטפה ממנה בידי האירופאים שלא כדין".
אם כך אז המלך באמת יכול להציג הישג
"במרוקו חוגגים את ההכרה האמריקאית שמגיע שבועות ספורים לאחר שאיחוד האמירויות הכריזה על הקמת קונסוליה במערב סהרה ובכך הייתה הראשונה להכיר בריבונות המרוקאית בסהרה המערבית. המלך בהחלט הביא הישג גדול, והפשרת היחסים עם ישראל נותרת בשוליים של זה. מבחינת ממשל טראמפ זה הכל חלק מעסקת המאה שלו, אבל עוד לא ברור מה יעשה הנשיא הנבחר ג'ו ביידן ולכן במרוקו מתייחסים לכל הסיפור הזה בזהירות".
