גמר הגביע בכדורסל כיסאות גלגלים יתקיים הערב (שני ב-19:00, שידור בספורט 5 פלוס) ויפגיש את איל"ן ספיבק רמת גן ותותחני צה"ל תל אביב. המשחק יהיה סיום לעונת 2019-20 שנקטעה בחודש מרץ. הליגה תצא לדרך ב-22 בדצמבר.

ליאור דרור, מאמן-שחקן איל"ן רמת גן, מספר בראיון ל'דבר' על השבתת הענף בתקופת הקורונה והחזרה לאחר 8 חודשים למשחק תחרותי: "זה היה הזוי. אני חושב שבדקות הראשונות כולם יהיו בהלם. עבר המון זמן בלי אף משחק, החבר'ה הצעירים הולכים להתרגש מאוד".

אילן רמת גן מול בית הלוחם חיפה, גמר פלייאוף כדורסל בכיסאות גלגלים (צילום: חן גלילי, הועד הפראלימפי)

איך היו האימונים בקורונה?
"הקורונה השפיעה על כולם וגם לנו היא עשתה בלגן. עשינו את כל המאמצים במועדון. בסגר הראשון עשינו אימונים בזום. הרמנו בקבוקי מים ואקונומיקה וניסינו לשמור על כולם בריאים. לאחר היציאה מהסגר קבלנו אישור לאימונים ללא מגע. בחודשים הראשונים התאמנו בלי מגע. לאחר מכן חזרנו לאימונים רגילים. לא הפסקנו לעבוד, יש חבר'ה שניצלו את התקופה והשתפרו מאוד".

"רוצים לסיים בטעם טוב את השנה"

את עונת 2019-20 רמת גן פתחה בצורה נהדרת, היא הייתה בצמרת הליגה ובאירופה השיגה שני ניצחונות חשובים על קלן הגרמנית וגראן קנריה הספרדית והעפילה לטורניר היורוליג 2. "לפני הקורונה הייתה לנו תחילת עונה מדהימה, בסיבוב המוקדמות של אירופה ניצחנו קבוצות עם שחקנים מקצוענים שלא היינו אמורים לנצח. העפלנו לשלב הבא והכל נגדע" אומר דרור. "אנחנו רוצים לסיים בטעם טוב את השנה, לפחות עם הגביע, שנצא עם משהו מתוק".

ליאור דרור במדי איל"ן ספיבק רמת גן בליגת האלופות בכדורסל כיסאות גלגלים (באדיבות הוועד הפראלימפי)

גמר הגביע יפגיש את שתי הקבוצות, בהן משחקים מיטב השחקנים בישראל. ברמת גן משחקים לצד דרור, שחקני הנבחרת עשהאל שבו ושי ברביבאי ומהצד השני, בתותחני תל אביב, משחקים אלון דור-און, כפיר ניימרק ופלג זלצמן.

"ניסיתי, התאהבתי ואחר כך הצטרפתי"

דרור (46), שיחק כדורסל מגיל 6 במחלקת הנוער של הפועל הרצליה. בגיל 14 הוא נפצע בתאונת דרכים ונאלץ לעבור קטיעה של רגלו. דרור חיפש איך להמשיך לשחק כדורסל וכך הגיע למועדון ספיבק רמת גן. "מהכיסאות לא כל כך התלהבתי, לקח לי כמה חודשים עד שחזרתי, ניסיתי, התאהבתי ואחר כך הצטרפתי".

"כשנפצעתי בתור ילד, הענף היה בתחילת הירידה שלו. היו הרבה יותר שחקנים מהיום והרבה יותר קבוצות" מספר דרור. "מאז הוא החל לרדת, החבר'ה שאז הובילו התבגרו, לא הגיעו מספיק חדשים ולאט לאט הענף ירד".

נבחרת העתודה הישראלית בכדורסל כסאות גלגלים מול האמריקאים (צילום: קרן איזקסון).

לישראל יש היסטוריה מצוינת בכדורסל כסאות גלגלים, בשנות השבעים והשמונים הייתה הנבחרת הישראלית מהטובות בענף. ישראל  ניצחה בשני גמרים אולימפיים (1968, 1976) והפסידה בשניים (1984,1980).

הנבחרת הייתה גם פעמיים אלופת העולם (1984,1968), ופעמיים הסגנית (1976,1972), וכמובן שלטה באותם שנים גם באירופה, עם שלוש אליפויות רצופות (1981-1978) עד שהפסידה במשחק הגמר לצרפת ב-1982. בשנים אחר כך דעכה הנבחרת.

"הענף מתחיל להתרומם חזרה למקומו הטבעי"

בעשר השנים האחרונות ענף הכדורסל בכיסאות גלגלים חווה בפריחה מחודשת, דרך עבודה יסודית בגילאים הצעירים, החל הענף להתרומם חזרה למקומו הטבעי. לדעתו של דרור, הוא צריך לעבור אתגרים לא פשוטים "זה לוקח הרבה זמן לבנות דבר כזה. זאת משימה לא קלה".

"צריך הרבה שחקנים, זה לא כמו כדורסל בעמידה שיש לך פריסה בכל הארץ. אנחנו מהבחינה הזאת יותר מוגבלים, אין יותר מדי מרכזים שמתעסקים בזה. לכן זה יותר קשה. להביא ילד מכפר סבא שיבוא להתאמן ארבע פעמים בשבוע ברמת גן, אין הרבה הורים שאחרי יום עבודה יהיו מוכנים לעשות את הנסיעות האלו".

תופעה חשובה שמתרחשת בענף בשנים האחרונות, היא היציאה של שחקנים לקבוצות באירופה ובליגת המכללות בארה"ב. עשהאל שבו חזר העונה לרמת גן, לאחר שנתיים במדי המבורג מהליגה הגרמנית ועמית ויגודה הצטרף הקיץ לקבוצת ארלינגטון-טקסס היוקרתית מליגת המכללות האמריקאית.

עשהאל שבו במדי המבורג (BG Baskets Hamburg)

דרור מאמין שאת הפירות של העבודה הקשה ניתן יהיה לקצור בעשור הקרוב עם העפלה מחודשת למשחקים הפראלימפים בפריז 2024. "יש לנו נבחרת לא רעה, אני מקווה שנוכל להיות בין ה-6 הטובות באירופה. אני מקווה שבפריז ננסה להתמודד על העלייה ואם לא, אז לאולימפיאדה שלאחר מכן. אני חושב שאנו נראה את התוצאות בעוד כמה שנים".