חדשות טובות מבנק ישראל הגיעו אחרי חודשים של תחזיות קודרות: אם מבצע החיסונים יימשך במהירות וביעילות, הנתונים הכלכליים של ישראל יזנקו. אלא שבתוך התחזית משתקף גם הפספוס הגדול: השיתוק הפוליטי והמנהיגותי של ישראל, יקשה על תרגום ניצחון החיסונים לניצחון כלכלי.
החיסון המהיר שווה למשק 34 מיליארד שקלים
ישראל ממשיכה להוביל בגדול על פני שאר מדינות העולם במהירות החיסון, ואם לא יהיו שיבושים, היא צפויה להיות אחת המדינות הראשונות בהן יוכלו החיים לחזור לשגרה. תחזית בנק ישראל מחולקת לשני תרחישים – בתרחיש המהיר התחסנות עד מאי השנה, ובתרחיש האיטי עד יוני שנה הבאה. בבנק ישראל ציינו כי כרגע נראה כי פנינו לתרחיש המהיר, אך הפער ביניהם יכול ללמד אותנו על המשמעות הכלכלית הגדולה שיש לחיסונים על הכלכלה.
בתרחיש המהיר כאמור הצמיחה תגיע ל-6.3% לעומת 3.5% באיטי – כ-35 מיליארד שקלים פער של פעילות כלכלית שהמשק "ירוויח". מבחינת קופת המדינה, הפער בגרעון בין שני התרחישים עומד על 3% – כ-36.9 מיליארד שקלים. שיעור האבטלה עומד בתרחיש המהיר על 9.6% ובאיטי על 12.5%, הבדל של למעלה ממאה אלף מובטלים. בקיצור – החיסון המהיר שווה למשק הישראלי הרבה.
את השמחה על ה"נס הכלכלי" של החיסונים הורסים במידה רבה דבריו של נגיד הבנק אמיר ירון אתמול בסמוך לפרסום החלטת הריבית והדו"ח. "היעדר תקציב מדינה מסודר לשנת 2021 והצורך להסתמך על תקציב המשכי שבבסיסו נבנה עוד ב-2018, מקשים מאוד על היכולת של הממשלה להפעיל מאיצי צמיחה ולנקוט בצעדים שיכינו את המשק לתקופה שאחרי המשבר" אמר ירון. ישראל תצא מהמשבר בלי מנועי צמיחה.
אחרי המשבר הבריאותי יתגלו ממדי המשבר הכלכלי חברתי, שכרגע 'מורדם' על ידי מנגנון החל"ת. למאות אלפים שנפלו משוק העבודה לא יהיה לאן לחזור, ולמדינה אין תכנית לתימרוץ המשק מלבד התקווה שעצם העובדה שאנשים יחזרו לצרוך כרגיל יעשה את העבודה.
מבלימה לעוד קצת בלימה
במקביל להחלטת הריבית אישרה אתמול הממשלה סיוע כלכלי נוסף – מענקים והטבות לעסקים שנפגעו והארכת הפטור מארנונה. הסיוע משמעותי (למרות שהוא מתבסס על קיצוץ במענקים בהמשך השנה), אבל הכותרת "מבלימה לצמיחה" שהצמיד לה שר האוצר ישראל כ"ץ מטעה וחסרת יסוד. התכנית שהציג שר האוצר היא הרחבה, לא גדולה במיוחד, של הצעדים הקיימים, או במילים אחרות – המשך הבלימה. איפה בדיוק מסתתר המעבר לצמיחה?
התשובה העצובה היא שאין ולא יהיה כזה. היעדר תקציב מדינה לשנה הקרובה מונע את האפשרות לייצר מנועי צמיחה לפחות עד אמצע השנה הבאה.
הבעיה איננה רק פוליטית אלא גם מנהיגותית. שר האוצר עצמו אמר כי אין כוונה שהממשלה תבצע השקעות כדי להאיץ את יציאת המשק מהמשבר. גם אם היה מוגש תקציב כנראה שהוא לא היה כולל תכנית האצה.
