משרד הבריאות מדווח על 4 מקרים של הווראינט הדרום אפריקאי לנגיף קורונה. זו הפעם הראשונה בה נמצאו עדויות לקיומה של הווריאנט בישראל. הווריאנט חשוד כמדבק יותר, וככל הנראה לא גורם לתחלואה קשה יותר. עם זאת ממצאים ראשונים מעלים אפשרות כי הוא עמיד יותר מפני החיסונים מהנגיף.
המקרים זוהו מתוך 15 דגימות שהגיעו לריצוף מהיר, במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות ומייצגים 2 שרשראות הדבקה – אחת של אדם שחזר מדרום אפריקה ואחת של משפחה שנדבקה מחוזר. האיתור היה בעקבות מבצע יזום שהוביל משרד הבריאות, עם פיקוד העורף, במטרה לאתר מוקדם את המוטציה ולמנוע התפשטות שלה בקהילה.
במשרד הבריאות מדגישים כי הווריאנטים השונים גורמים להדבקה יותר מהירה אך ככל הנראה, לא גורמים לתחלואה יותר קשה.
הווריאנט הדרום אפריקאי של נגיף הקורונה חולק כמה מוטציות עם הווריאנט הבריטי שמשנות את מבנה חלבון ה"ספייק" – החלק בנגיף שמאפשר לו להיכנס לתאי האדם, וזה שמזוהה על ידי מערכת החיסון. כל החיסונים שפותחו עד כה מתמקדים בחלבון זה, ולכן מוטציות בו מעוררות חשש שישפיעו על יעילות החיסון.
על אחת המוטציות המשותפות בין הווריאנט הבריטי לווריאנט הדרום אפריקאי, מוטציית "N501Y", חברת פייזר פרסמה לפני יומיים מידע שמעיד על כך שהחיסון שלהם עמיד בפניה. אבל לווריאנט הדרום אפריקאי יש גם מוטציות שאין לווריאנט הבריטי, ביניהם מוטצית "E484K". על יעילות החיסונים נגד המוטציה הזאת עוד אין מידע, אך יש סיבה לחשוש. פרופ' פרנסיס בלוקס מאוניברסיטת קולג' לונדון אמר ל-BBC אתמול כי "יש ראיות שאת נגיפים בעלי מוטציית E484K, נוגדנים נגד הנגיף הרגיל פחות מזהים, וזה עלול לתרגם לירידה ביעילות החיסון".
