"אנחנו נמצאים היום בחוסר ודאות מטורף", אומר ל'דבר' מנכ"ל בית החולים לניאדו בנתניה, נדב חן. "סןף החודש מתקרב, ואין לנו כסף לשלם לספקים, ולחלק מבתי החולים אין גם כסף למשכורות". לניאדו הוא אחד משבעת בתי החולים הציבוריים, שנקלעו למשבר תקציבי חריף בעקבות הקורונה ואפליה בתקצוב שהם מקבלים מהמדינה – שערי צדק והדסה בירושלים, מעייני הישועה בבני ברק, ושלושת בתי החולים בנצרת.
החל מאתמול (ראשון) הפסיקו שישה מתוך בתי החולים הללו לקבל חולים מאמבולנסים במקרים שאינם דחופים (כולם מלבד הדסה). גם הפעילות האלקטיבית צומצמה. בלניאדו בוטלו 50 אחוז מהניתוחים הלא-דחופים ו-35 אחוז מהתורים במרפאות. המשא ומתן עם האוצר נמשך, בינתיים ללא תוצאות.
"עכשיו זה לא הזמן להרעיב בתי חולים, בתוך המלחמה מול הנגיף", אומר חן, "עם 1.2 מיליארד ש"ח ניתן לגמור את הסיפור לשנה הקרובה. אני מקווה שגם היום נפגוש את נציגי משרד האוצר, ואני מאוד מאוד מקווה שנגיע להסכמה. "
איפה עומד המשא ומתן של בתי החולים הציבוריים עם משרד האוצר?
"האוצר עדיין מציעים פתרונות מאוד חלקיים. עכשיו הם מדברים על לכסות את שלושת החודשים הקרובים. אנחנו לא רוצים להצטרך לחזור אליהם עוד שלושה חודשים להתחנן לתקצוב. אנחנו דורשים פתרון לשנת 2021 לפחות, מכיוון שאנחנו צריכים ודאות תקציבית בשביל לנהל את בתי החולים שלנו באופן ראוי. הם אומרים, 'זו שנת בחירות', אבל אתמול בערב ראש הממשלה הציג תכנית כלכלית לכל השנה. אז גם אנחנו צריכים תקציב לשנה. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר שר האוצר או ראש הממשלה יתערבו ויסגרו את הסיפור הזה."
אתה ומנהלי בתי החולים טוענים לאפליה בתקצוב שלכם, איך זה מתבטא?
"אין היום שוויון תקציבי בין כל בתי החולים. כל בתי החולים מתוקצבים בשוטף באופן גרעוני, כי משרד הבריאות דורש מבתי החולים לתת הנחות של 18% לפחות לקופות החולים. אלא שבסוף השנה בתי החולים הממשלתיים מקבלים תקצוב כדי לכסות על הגרעון, ואנחנו לא.
"בסופו של דבר, כל המטופלים, בין אם הם מטופלים אצלי בלניאדו, בשיבא, ברמב"ם או בהדסה, מכוסים על ידי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. כולם משלמים ביטוח לאומי וחברים בקופת חולים, ומגיע לכולם את אותו השירות, לא משנה לאיזה בית חולים הם הולכים."
איזו שינוי אתם דורשים?
"המימון הממשלתי צריך להתחלק שווה בשווה ביחס לשירות, לא משנה ביחס לאיזו פרמטרים מחליטים לממן. בעיני הפתרון הכי טוב יהיה לממן את פעולתנו במחיר הוגן, ולהפסיק להכריח אותנו לתת הנחות לקופות החולים. אם אקבל מחיר הוגן לפעולה אני אוכל לנהל את התקציב שלי כראוי, וכבר לא אהיה בגרעון."
"אבל אם רוצים לתקצב באופן גרעוני, אז לפחות שהתקצוב יהיה שווה בשווה בין כל בתי החולים. זה לא משנה איך יחליטו לחלק את המימון, כל עוד זה יהיה בשוויון. נגיד מסתכלים על 16 אלף מיטות האשפוז שקיימות כיום בארץ, ומחלקים את המימון שווה בשווה לפי מספר מיטות. לא יכול להיות שבתי החולים הממשלתיים יקבלו יותר מימון לכל מיטה מאיתנו. אם רוצים לחשב מימון ממשלתי שונה בין מיטה במחלקה פנימית למיטה במחלקה אונקולוגית, גם עם זה אין בעיה, רק שיקבעו מבחני תמיכה שקופים וברורים ושוויוניים לכולם. אם אומרים שרוצים לממן אחוז מסוים מתקציב בית החולים, אז שיקבעו אחוז אחיד לכל בתי החולים"
"אם מתעקשים על תקציב גרעוני לבתי החולים, אז לפחות שיהיה שווה בין כל בתי החולים, ושנקבל את המימון בתחילת השנה כדי שנדע איפה אנחנו עומדים. כך נוכל להתנהל, נדע מה הציפיות ומה התקציב. נוכל לפתח שירותים ולפתוח מרפאות."