הזינוק בשער הדולר בעקבות תכנית הרכישות שהכריז בנק ישראל מתחיל להישחק, אבל הלחצים להחלשת הדולר והתחזקות השקל עלולים בקרוב להחריף. תכניות ההרחבה התקציבית והמוניטרית הגדולות בארצות הברית מזרימות טריליוני דולרים למחזור, ונראה שבאירופה כבר שוקלים פעולות יזומות להפחתת שער האירו. במקרה זה בנק ישראל עלול למצוא את עצמו נגרר למלחמת מטבעות בחסות משבר הקורונה, ותעשיות הייצוא בישראל עלולות לספוג מכה קשה.

בשנת 2020, ובעיקר מאז שהחלה ההרחבה המוניטרית בעקבות משבר הקורונה, האירו התחזק ב-9% מול הדולר האמריקאי, הגידול הגבוה ביותר מזה ארבע שנים. כריסטין לגארד, נגידת הבנק המרכזי של אירופה, אמרה בשבוע שעבר שהבנק "צופה בהתפתחויות בשוק המט"ח", ורמזה שהבנק עשוי לשקול התערבות מכוונת בשוק כדי להביא לפיחות באירו, כדי לסייע לענף הייצוא המשמעותי באיחוד.

מצב זה עלול "להסלים" למלחמת מטבעות, בה מדינות שונות פועלות בניסיון להפחית את המטבע המקומי מול הדולר, ומול מטבעות אחרים, כדי למנוע פגיעה ביכולת הייצוא שלהם ולמנוע אי יציבות בשוקי ההון.

מרתה נדלר, סמנכ"לית ומנהלת השקעות ראשית באי.בי.אי ניהול תיקים, מסבירה כי הפיחות הוא כרגע תופעת לוואי של משבר הקורונה, ועוד לא ברור האם זה ילך לכיוון של צעדים מכוונים. "כל הבנקים המרכזיים מבצעים עכשיו הרחבה, אבל הם עושים זאת כדי לשמור על שקט בשוקים. האם כדי להחליש את היורו הם יעשו את זה? אני לא יודעת אם זה המניע המרכזי כרגע. הם רוצים לייצב את השווקים. האם המטרה היא להחליש את הדולר? קשה לומר את זה כרגע. בנקודה הזאת המטרה היא לחזק את כוח העמידה של הכלכלות האלה. היחלשות האירו זה תוצר לוואי. יכול להיות שהם ילכו בכיוון הזה, אבל כרגע זה לא המטרה".

ואיך תרחיש של מלחמת מטבעות ישפיע על ישראל?
"בנק ישראל זה לא ה-ECB (הבנק המרכזי באירופה). אם המגמה בעולם היא היחלשות של הדולר, אנחנו נקבל את זה כהשפעת על כזאת. במצב כזה יכול להיות שבנק ישראל יתערב כדי לבלום תנועות חדות, או כדי לא לאפשר לדולר לרדת מתחת לרף כשלהו, אבל אנחנו ניגרר לתוך ההשפעה הזאת, לא נוכל להוביל אותה".

ההתערבות האחרונה הייתה אפקטיבית

"תכנית הרכישות של בנק ישראל- זה צעד לא קטן" אומרת נדלר, "מה גם שהבנק רמז שזה המינימום של התכנית, ואם יהיה צורך יהיו צעדים נוספים. ראינו צעדים כאלו בעבר, שהיו אפקטיביים, ב-2008 בהתחלה הכריזו על תכנית ראשונה של 10 מיליארד דולר, ואחר כך כשהמומנטום הלך ודעך אז הם הגיבה בתכנית יותר אגרסיבית, ורכשו 100 מיליון דולר ביום, משהו כמו 20 מיליארד דולר. אז ראינו תופעות דומות, ותגובות אפקטיביות מצד הבנק.

"אבל מה שקובע באמת לאורך זמן את שער הדולר הוא מה קורה עם הדולר בעולם. אם הדולר יחלש ביחס למטבעות בעולם זה ישפיע גם על הדולר-שקל. מדינות היום מדפיסות כסף- תכניות ההרחבה האלה בכל העולם, ארה"ב ואירופה, זה משפיע. הדולר נחלש בגלל תכניות ההרחבה בארה"ב שהפד מבצע. אם הדולר ייחלש בעולם חזק, בגלל שימשיכו לשפוך כסף, ההשפעה של בנק ישראל תהיה מוגבלת".

"אם המוסדיים יאמינו בבנק ישראל הם יקנו פחות"

סוגיה נוספת שעלתה לאחרונה לכותרות בעקבות ההשפעה שלה על שער הדולר היא השקעות המוסדיים בחו"ל. לפני כשבועיים פרסם בנק ישראל תיבה מתוך דו"ח היציבות הפיננסית שעוסקת בהשפעת ההשקעות הזרות על שער החליפין בישראל לכיוון ייסוף השקל. בנק ישראל הזכיר שהמוסדיים לא מחויבים לרכוש את ההגנות בהיקפים בהם הם רוכשים כיום, ורמז שמדובר באחריות המוסדיים עצמם.

"המוסדיים יצאו בשנים האחרונות יותר ויותר לחו"ל" אומרת נדלר, "אבל הם לא רוצים להחזיק ביתרות מט"ח גדולות, אז הם מגדרים את ההשקעות האלה אם הם מרגישים שבנק ישראל רציני בצעדים שלו והוא יעשה הכול כדי למנוע מהשקל לעבור איזה רף תחתון כלשהו, אז הפעילות הזאת של המוסדיים יכולה קצת להוריד הילוך. ככה, יכולים להיות שתי השפעות שמזיזות את הדולר כלפי מעלה".

אז יש עניין פסיכולוגי של ביטחון באפקטיביות של בנק ישראל?
"כדי לא למצוא את עצמם חשופים למט"ח באופן מסוכן הם מגדרים את חלק מהמט"ח. הם חותמים על חוזים עתידיים. הם מוכרים בשוטף דולרים ומוכרים שקלים לצורך הגידור הזה, אז הם מחזקים את מגמת התיסוף. במידה ובנק ישראל רציני לגבי המגמה הזו, והמוסדיים מרגישים בטוחים בזה, הם יכולים לבחור לגדר פחות.

"צריך לזכור שהמהלך הזה של הגידור עולה כסף, זה לא חינם. זה עולה היום 0.7% לשנה. אם מישהו יודע שזה לא אמור לזוז יותר מדי הוא יכול לחסוך 0.7% לשנה, זה משמעותי. זה יכול לחזק את ההשפעה של קניית הדולרים של בנק ישראל.​"