"אנחנו רואים גל תחלואה שמסרב לרדת כנראה הסיבה לכך היא אותה מוטציה שמשתוללת", אמר היום שר הבריאות יולי אדלשטיין בתדרוך לעיתונאים בבית החולים ברזילי. לדבריו, "הצלחנו לבלום את העלייה בתחלואה אבל אנחנו לא רואים את אותה ירידה שהיינו רגילים לראות אחרי שבועיים של סגר בפעמים הקודמות. יש בלימה יש אפילו טיפה התחלה של ירידה אבל אין אותה צניחה אותה נפילה שהתרגלנו לראות".
שר הבריאות הזהיר כי "בבתי החולים המצב מאוד קשה, מצב שעוד לא היה כמותו מאז פרוץ המשבר. יותר מ-1,100 חולים קשה במחלקות הקורונה, מתוכם גם מאות חולים במצב קריטי, מונשמים או נמצאים בטיפול נוסף זה או אחר. בלי ירידה משמעותית במספר הזה, בלי ירידה משמעותית במספר המאומתים היומי שבהכרח מביא גם עוד חולים מאושפזים, אנחנו לא נוכל להפסיק את הסגר."
אדלשטיין אמר שהארכת הסגר הכרחית. "לדעתי אנחנו צריכים פרק זמן לא ארוך להמשיך את הסגר את המגבלות. אני מבין לגמרי את הקושי של הציבור, כולנו עייפים, כולנו רוצים להחזיר את הילדים לבית הספר, לעשות דברים פשוטים, לקנות משהו, ללכת להסתפר. אבל לצאת במצב הנוכחי של התחלואה מהסגר זו פשוט הפקרות. זה להביא אותנו למצב תחלואה שלא נוכל לעמוד בו, זה לבוא בעוד שבועיים שלושה לאותם בעלי עסקים לומר להם ועכשיו תסגרו פעם נוספת, דבר שימוטט אותם. זה פשוט חוסר אחריות."
אדלשטיין אמר: "אנחנו עושים כל מאמץ לא לתת למוטציות נוספות להיכנס לישראל. כפי שראיתם גם סגרנו את שדה התעופה רק מקרים מיוחדים, מקרים הומינטריים, יכולים לחזור לארץ, וטוב שכך עשינו ונמשיך ככל שיידרש".
אדלשטיין התייחס למחלוקת הפוליטית על המשך הסגר: "אמרו לי לפני כמה ימים כשנודע שמשרד הבריאות יבקש הארכה של הסגר בלפחות כמה ימים אמרו לי 'לא יתנו לך, השותפות הקואליציוניות לא יתנו לך'. אני לא מבקש תפקיד. הארכת הסגר היא לא בשבילי. לא יהיה יותר משחק שאנחנו מסירים כמה הגבלות ובעצם שום דבר לא נשאר, שום דבר לא מוגבל".
"האחריות היא של כולנו ולכן גם בממשלה וגם בכנסת יצטרכו לבחור – או המשך הסגר או פתיחה מלאה".
אדלשטיין אמר כי עקב הווריאנט הבריטי, "הסגר פחות יעיל ממה שהיינו חולמים אבל בלעדיו היינו מקריסים את בתי החולים".
אדלשטיין התייחס להמלצות לפתיחת גני ילדים: "לצערי הרב הניסיון שלנו מלמד שהסגר נשמר בצורה אופטימלית כשהכל סגור. כשהוא חלקי הוא פשוט לא קיים. הראייה לכך היא אותם שבועיים מיותרים שניסינו עם תחלואה נמוכה יותר לעצור את זה באמצעים שהם פחות מסגר וראה שזה פשוט לא עובד. האנגלים אומרים שהמוטציה הבריטית תוקפת בגילים צעירים יותר, גם אם זו תחלואה א-סימפטומטית. ועדיין הייתי אומר בצורה חד משמעית שזה לא הזמן לשום פתיחה."
אדלשטיין התייחס לביקורת על השארת נתב"ג פתוח ללא בדיקות, שהובילה להגעת המוטציה הבריטית לישראל: "משרד הבריאות תמיד היה שמח לא לראות את התנועה המיותרת בעת הזו בשדה התעופה. לא תמיד זה היה ניתן. אני מקווה שהסגירה תימשך עוד פרק זמן לוודא שלא נכנסו אלינו מוטציות נוספות. אני רק מזכיר שהפעולה של בידוד המגיעים מהמדינות הרלבנטיות במלוניות נעשתה למחרת ההודעה על הווריאציה הבריטית.
פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, אמר בתדריך כי מקדם ההדבקה (R) ירד במהלך הסגר מ-1.4 ל-0.9 (R נמוך ל-1 מעיד על ירידת המגפה), אך הפסיק לרדת, בעוד בסגר השני הוא ירד לעד 0.65. ההערכה של אש היא שהאטת קצב הירידה נובעת מהווריאנט הבריטי שקצב התפשטותו מהיר יותר. הוא ציין שבמערכת הבריאות הבריטית סבורים כי הווריאנט גורם גם לתחלואה קשה יותר.
לדברי פרופ' אש, "אנחנו צריכים לראות שהמגמה הזו נמשכת, כאשר בעיניי זו נקודת מפתח לגבי היכולת שלנו להחליט לגבי סיום הסגר. כל עוד אנחנו לא רואים ירידה ברורה ומספר החולים הקשה לא יורד משמעותית בבתי החולים אנחנו לא יכולים לפתוח שוב את הפעילות שתגביר בוודאי את ההדבקה ומכך את העומס הקשה שבבתי החולים".
על קביעת יעדים ליציאה מהסגר אמר אש כי בגלל המגמות המורכבות שנוצרות עקב המוטציה והשפעת החיסונים, מוקדם לקבוע יעדים ו"אנחנו רוצים לראות מגמה ברורה של ירידה". לדבריו, כשמספר החולים הקשים עולה על 500, התמותה עולה. מעל המספר הזה הטיפול בכל חולה הוא קשה יותר ומכאן הצורך להוריד את העומס על בתי החולים.
מנכ"ל המשרד פרופ' חזי לוי התייחס לחשש מהפעלת יום הבחירות עם חולי קורונה רבים: "אנחנו נמצאים בוועדה יחד עם ועדת הבחירות המרכזית. אנחנו נמצאים במאזן בין זכותו של האזרח להצביע שהיא זכות חשובה לבין היכולת לעשות את זה בביתו. אין כל דרך במדינת ישראל להצביע מהבית. לא באמצעות הצבעה מרחוק, לא באמצעים דיגיטליים ולא באמצעות שליחת מכתבים". לדבריו, "אנחנו מעצבים דרך שאנשים יוכלו להגיע לקלפיות עם אנשי קלפי ממוגנים בשיטה של 'הצבע וסע'. אנחנו עובדים על זה ומקווים שנוכל לתת לאנשים את הזכות להצביע."
ראשת שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה בתדריך שריצוף גנטי מדגמי של בדיקות בקופת חולים לאומית העלה כי הווריאנט הבריטי נמצא בכ-70% מהבדיקות בישראל. קצב ההתפשטות המהיר שלו הוא סיבה לדאגה.
אלרעי-פרייס ציינה נתון אופטימי ביחס לחיסונים: מבין מאות אלפי האנשים שקיבלו תעודת מתחסן, כלומר שחלף שבוע מאז שקיבלו את המנה השנייה של החסון, אובחנו כחולים בקורונה רק 317 מתחסנים, שיעור של 0.04% בלבד. מתוכם אושפזו רק 16". עם זאת כדי להבין את משמעות הנתון הזה, נדרשת השוואה לקבוצת ביקורת של אנשים שלא התחסנו. אלרעי פרייס ציינה גם שמבין המאושפזים כרגע במצב קריטי, רובם לא חוסנו כלל או חוסנו חלקית, ולכן לצד המאמץ להורדת התחלואה מתבצע מאמץ למיצוי מבצע החיסונים.
"אני קוראת לכל מי שחוסן במנה הראשונה שיגיע למנה השנייה", אמרה אלרעי פרייס, "אנשים מרגישים קצת לא טוב יום יומיים, אבל המנה השנייה זה מה שמגן".
