ישראלים מיישובים בדירוג כלכלי-חברתי נמוך חולים יותר בסכרת, ועוברים פחות בדיקות מצילות חיים לגילוי מוקדם של סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן צוואר הרחם – כך עולה מדו"ח מדדי איכות ברפואת הקהילה שפורסם הבוקר (רביעי), ומתייחס לשנת 2019. חלק מהמחלות מגבירות את הסיכון לתחלואה גבוהה בקורונה.

הדו"ח מתפרסם מדי שנה בהזמנת משרד הבריאות, ומופק בשיתוף פעולה בין ארבע קופות החולים למכון הלאומי לחקר שירותי בריאות. הוא כולל עשרות מדדים קבועים שמעידים על איכות הרפואה הקהילתית בישראל, תוך פילוח לארבע קבוצות סוציו-אקונומיות לפי יישובים.

לפי הדו"ח, שיעור ההימצאות של סכרת גבוה יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר, גם בקבוצת הגיל הצעיר וגם בקבוצת הגיל המבוגר יותר: 1.9% מהגברים בני 18-44 ברבעון הסוציואקונומי הנמוך חולי סכרת, לעומת 1% מהגברים בני 18-44 ברבען הסוציואקונומי הגבוה ביותר. בקרב נשים, 1.5% מהנשים בנות 18-44 ברבעון הסוציואקונומי הנמוך חולות סכרת, לעומת 0.7% מהנשים ברבעון הסוציו-אקונומי הגבוה יותר. בקרב בני 45 ומעלה הפערים הסוציואקונומיים נשמרים: 24.9% מהגברים ו25.4% מהנשים מעל גיל 45 ברמה הסוציואקונומית הנמוכה הם חולי סכרת, לעומת רק 16.8% מהגברים ו-11.2% מהנשים בגילים אלה ברמה הסוציו-אקונומית הגבוהה.

שיעור ביצוע הממוגרפיה לבדיקת סרטן השד בקרב נשים בנות 50-74 עלה במקצת בתוך שלוש שנים, מ-69.7% ב-2015 ל-72.1% ב-2019. העלייה בבדיקה מצילת החיים ניכרה בקרב כל הקבוצות הסוציו-אקונומיות, אך הפערים ביניהן התרחבו: ב-2019, 67.8% מהנשים בקבוצה הסוציואקונומית הנמוכה ביותר עברו בדיקה לסרטן השד, לעומת 75.2% בקבוצת הסוציואקונומית הגבוהה ביותר. ב-2015, 66.5% מהנשים בקבוצה הסוציואקונומית הנמוכה עברו את הבדיקה, לעומת 71.2% מהנשים בקבוצה הגבוהה.

שיעור המבוטחים בגילאי 50-74 שעברו בדיקות לגילוי סרטן מעי הגס עלה בקרב כלל האוכלוסייה, מ-64.6% ב-2015 ל-66.3% ב-2019, אבל גם במדד הזה התגלו פערים סוציואקונומיים: 60% מחברי הקבוצה הסוציואקונומי הנמוכה לעומת 70.8% מחברי הקבוצה הסוציואקונומית הגבוהה עברו את הבדיקה.

גם בבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם התגלה פער. שיעור הנשים שלא עברו בדיקת סקר לגילוי סרטן צוואר הרחם בחמש השנים האחרונות היה 53.4% בקרב הקבוצה הסוציואקונומית הנמוכה, לעומת 20.2% בקרב הקבוצה הסוציואקונומית הגבוהה.

פרופ' רונית קלדרון מרגלית מהאוניברסיטה העברית, מנהלת התכנית, אמרה ל'דבר': "תכנית המדדים באה לטפל ולכוון אור למקומות מסוימים במערכת הבריאות כדי לשפר את איכות הטיפול. יש דברים שמאוד השתפרו מאז שהתחלנו למדוד אותם לפני 18 שנה. אחד ההישגים הכי גדולים של התכנית הוא שיפור בבדיקות סקר לסרטן המעי הגס. העלייה בבדיקות הסקר הוביל לירידה בהופעת סרטן המעי גס. השנה התחלנו לבדוק כמה מהמטופלים שקיבלו תוצאה חיובית לדם סמוי בצואה, עשו קולונוסקופיה תוך חצי שנה. אנחנו רואים ש-65% מהאנשים עושים קולונוסקופיה אחרי חצי שנה – 35% לא. אנחנו מתכוונים לכוון אור על הנתון הזה."

פרופ' רונית קלדרון מרגלית (צילום: יח"צ)

קלדרון אומרת כי "הטיפול אחרי אשפוז, אחרי שבר בצוואר הירך, ובדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם, כולם משתפרים, אבל הם עדיין נמוכים מדי".

קלדרון מציינת כי "יש הרבה פערים סוציואקונומיים במדדי הבריאות. בהשמנה, בעישון. חלק זה הרופא, והרבה זה לא הרופא. אנחנו רואים צמצום של פערים בטיפול אחרי שבר צוואר הירך, צמצום פערים בשימוש יתר בבנזוס, צמצום פערים בסכרת. עבור 2021 אנחנו רוצים להתחיל לאסוף נתונים בפיזור גאוגרפי, לא רק סוציואקונומי."

עם זאת, לדבריה "בסך הכל קופות החולים בישראל הן מעולות. הבעיה המרכזית של הקורונה היא לא מערכת הבריאות, היא זה שאנשים פשוט נמנעו להגיע למרפאות, ויכול להיות שהמדדים יירדו."