"המקרה של גיימסטופ חושף מתחים ערכיים שמלווים את העולם הפיננסי כל הזמן", מסבירה גלית אילון, פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, החוקרת את ההיבטים החברתיים של שוק ההון. למרות שמדובר באירוע חריג, אילון מזהה בו ממדים של המשכיות ביחס למאפיינים חברתיים, ערכיים ונפשיים של הסחר בשוק ההון, בייחוד בעבור משקיעים עצמאיים.

"במשחק הזה עושים כסף, בין השאר, מתוך משחקי חוסר אמון – מהמרים בעצם על החמדנות והחזירות של אנשים אחרים, ובמקרה של גיימסטופ גם מצליחים בכך, לפחות זמנית. צפות הרבה שאלות: למשל, האם השוק הוא עולם של הימורים או מנגנון של צדק? ואיזה מין צדק? האם הצדק הזה מתבטא בכך שהסוחרים הקטנים מצליחים לנצח את הכרישים הגדולים והמתוחכמים? ואם כן, איך זה מסתדר עם זה שערך המנייה מרקיע שחקים בלי שום קשר למה שקורה בחברה עצמה?

חוסר האמון מוטמע בשיטה?
"במחקר שערכתי על הפופולריזציה של המסחר הפיננסי בארץ בלטה מאוד ההשתרשות העמוקה של תרבות של חשד שמתבטאת בתחושה שאין על מי לסמוך ואין למי להאמין – לא לפוליטיקאים ולא לפקידי הממשל, לא למעסיקים ולא לנותני שירותים; שהפרט הוא מאוד בודד במערכה הכלכלית, ולכן שהוא צריך לדאוג לעתידו בעצמו.

"הרבה אנשים מפרשים את הכניסה לשוק ההון כביטוי לאחריות ולעצמאות כלכלית, זה מסר שעובר בהמון ערוצים, ישירות או בעיקיפין, ואנשים אכן נכנסים פנימה.

הפגנת "לכבוש מחדש את וול סטריט" על רקע המחלוקת סביב מניית גיימסטופ, ניו יורק, 31 בינואר 2021 (צילום: mparski/Sipa USA)

"החשד, אגב, מופנה לא רק כלפי דמויות כלכליות מחוץ לשוק ההון אלא גם כלפי אלה שבתוכו. יש חשד כלפי יועצים פיננסים, וחשד כלפי בנקאים, וחשד כלפי השחקנים הפיננסיים הגדולים, וחשד כלפי הברוקרים, למעשה כלפי כל הדמויות הכלכליות מסביב.

"העניין הוא שסוחרים רבים מאמינים שהם יכולים איכשהו לתרגם את חוסר האמון הזה לרווחים: הם חושבים שאם הם יצליחו לזהות את המהלכים של מי שהם מכנים 'הכרישים', אם הם יצליחו לעלות בזמן על המגמה שיוצר 'הכסף הגדול', הם ירוויחו כסף. במידה רבה, זה בדיוק מה שקרה עם גיימסטופ. הנה קבוצה של סוחרים עצמאיים שמצליחה להתחכם על המתחכמים, לזהות את המהלכים של 'הכסף הגדול' ולנצח אותם במגרש שלהם".

פרופסור גלית אילון (צילום: אלבום פרטי)

את מדברת על חוסר אמון ותופעות של ניכור, אבל בקרב משקיעי גיימסטופ רואים דווקא הרבה מאד זעם מוסרי. איך זה מסתדר?
"זעם מוסרי הוא לב ליבה של תרבות החשד. מדובר על ייאוש מוסרי לגבי הטבע הכלכלי של אנשים שמאושרר כל הזמן על ידי זעם שמופנה לדמויות הבולטות של העולם הכלכלי, אלה שמצויות במעלה ההיררכיות של סטטוס והשפעה, אלה שעומדות בקדמת הבמה התרבותית. חברת השוק נשענת על ייאוש מוסרי לגבי טבע האדם הכלכלי, על חוסר אמונה מהותית באפשרות לבנות כלכלה אחרת.

"יש לזה הרבה סיבות היסטוריות מורכבות. אבל העניין המרכזי הוא שלא מדובר על סתירה בכלל. הזעם המוסרי הוא אינהרנטי לתרבות השוק – הן ברמה של התרבות הכלכלית הרחבה והן ברמה האישית. החיים הכלכליים המודרניים מורכבים מרצף של דרמות מוסריות, של מעברים מהתפכחות אחת לאחרת, והמסר שחוזר שוב ושוב הוא שאי אפשר לצפות לשום דבר מאף דמות בולטת, ואולי אפילו מאף שחקן כלכלי באשר הוא.

"המסחר הפיננסי מציע כביכול תשובה לזעם המוסרי הזה – אי אפשר לצפות לשום דבר מאף אחד, אז לפחות נלמד את הצעדים הפיננסיים של השחקנים הגדולים, את צורת החשיבה שלהם, נשקיע בהתאם, ונדאג לעתידנו".

את אומרת בעצם שאין מקום לאמפתיה בבורסה. יכול להתפתח מניע שאינו אנוכי למסחר בבורסה? יש מגמה מתחזקה של השקעות לפי ESG (שיקולים חברתיים וסביבתיים). גם משתמשי גיימסטופ מייחסים משמעות ערכית להשקעה שלהם.
"זו שאלה טובה. יש באמת נסיונות כאלה. אבל השאלה כאן נוגעת לאדם הפרטי, למשקיע העצמאי. אנשים שאני ראיינתי דיברו לא פעם על כך שבהתחלה הם ניסו להימנע מלהשקיע בחברות שהעשייה שלהן נראית להם לא מוסרית, אבל בסופו של דבר הם צריכים לשרוד. כשמדברים על מסחר קצר טווח אז לעיתים הסוחר אפילו לא יודע באיזו חברה הוא סוחר – מכירים רק את ראשי התיבות של שם המנייה.

"האם משקיעי גיימסטופ הם זן אחר? האם יש כאן התפתחות של תרבות השקעות אחרת? אני לא יודעת. לפי הדיווחים שקראתי על כך בעיתונות יש ללא ספק מאמץ להתנסח בצורה כזאת. אבל הדרמה הזאת עוד לא הגיעה לסיומה. העיבוד הקולקטיבי של משמעות האירוע הזה עוד בעיצומו".

"מוסר השוק עובד במעין הפוך על הפוך"

הרבה מהגולשים מתייחסים למשבר הכלכלי הגדול של 2008 בתור נקודת שבר באמון שלהם בשיטה. איך המשבר הזה נתפס בשוק ההון? השוק השתנה בעקבות המשבר?
"המשבר של 2008 ממחיש את אחד המאפיינים המדהימים ביותר של העולם הפיננסי: המשברים והסקנדלים של העולם הזה נמצאים בקדמת הבמה התרבותית, הם בבחינת סנסציות. אי אפשר להגיד שאלה ארועים קטנים שמישהו ניסה לטאטא מתחת לשטיח. ועם זאת, לא זו בלבד שהמשברים האלה לא מצליחים לערער את האמונה בשוק, לערער את האמונה ביעילות שלו, בהכרחיות שלו, בצדק שלו, התחושה שלי ושל חוקרים אחרים היא שהאמונה הזאת אפילו מתחזקת.

"הזאב מוול סטריט" (Mary Cybulski/ באדיבות Yes)

"ברמה התרבותית, מוסר השוק כל הזמן עובד במעין הפוך על הפוך. איכשהו, המשברים והסקנדלים האלה הופכים לחגיגת נצחון של הגיון השוק: בסופו של דבר התפיסה שהתקבעה היא שהנפילה של 2008 היתה דרכו של השוק 'לחשוף' אי צדק או שחיתות, 'להעניש' על שחיתות ועל היבריס. נכון, צריך אולי לחוקק חוקים חדשים שיבטיחו שהשחיתויות שהשוק כביכול חשף לא יקרו שוב, אבל בסך הכל לא נראה שמעמדו של השוק התערער. גם עכשיו, המלחמה שמתנהלת כביכול נגד השחקנים הגדולים בשוק, נגד הזאבים של וולסטריט, מתנהלת בעצם דרך השוק: אין כאן ממש פירוק של הגיון השוק, אבל יש כאן איזושהי הצפה של מתחים ערכיים הקשורים בו".

"אם תכשל זה אשמתך"

ד"ר איילון עסקה בשנים האחרונות, בין היתר, במחקר אתנוגרפי, שכלל תצפיות וראיונות על ועם שחקנים עצמאים בשוק ההון.

המקרה של גיימסטופ הוא חלק ממגמה רחבה של כניסת עצמאים לשוק?
"אין נתונים מסודרים, אבל יש אינדיקציות שונות ברחבי העולם שמעידות על מגמה כזאת. הדיגיטליזציה של השווקים בעצם מאפשרת לסחור מהמחשב הביתי ומהנייד, ויש תעשיה שלמה שמציעה פלטפורמות מסחר, לימודי מסחר, שירותי יעוץ, פורומים למסחר וכן הלאה. בנוסף לכל זה קיימות תנודות עמוקות מאוד בתרבות הכלכלית שמושכות לשם, וזה בולט גם בארץ".

זה לא האידיאל של שוק ההון, "פיננסיזיציה" של היחידים? כולם שחקנים בבורסה?
"אכן. אבל האידיאל הזה, עם כל הקונוטציות הדמוקרטיות והעממיות שלו, הוא אידיאל מורכב ורווי מתחים. למשל, הרעיון הזה שכלכלת השוק מאפשרת לכל אחד להיכנס לבורסה, לשחק במשחק של 'הגדולים' בוול סטריט, הוא יפה, אם, כמובן, שמים בצד את השאלות, האם המשחק הזה הוא אכן משחק טוב? והאם יש פה באמת הזדמנות שווה?

"יש התעסקות חברתית, ציבורית, משפטית בלתי פוסקת בשאלות האלה. לא שמים את השאלות האלה בצד. אבל ההתעסקות הציבורית בשאלות האלה מסיטה את תשומת הלב מעוד שאלות: ה'זכות' כביכול להעיז ולשחק את המשחק הפיננסי בעצם גם מגדירה סוג של 'חובה': היא מטילה את האחריות על גורלך הכלכלי בידיך. היא מעודדת אותך להיכנס לשוק ובה-בעת אומרת לך שאם תיפול, רק אתה אחראי על הנפילה שלך. האשמה היא עליך.

"נפלת כי לא השקעת נכון, כי לא ניהלת סיכונים נכון, כי לא היית מתוחכם מספיק, כי היית תמים ופתי, כי לא ניסית מספיק, כי לא היית חזק מספיק, כי לא היית סבלני מספיק. תשקיע בלא-נודע הפיננסי והדבר היחיד שכן נודע הוא שמה שלא יהיה, בסוף אתה תהיה אחראי".​