המאבק בתוכנית להקמת טורבינות רוח בעמק חרוד נמשך. כמה עשרות אנשים מתייצבים בכל יום שישי בכניסה לקיבוץ עין חרוד איחוד ומפגינים נגד מיזם הטורבינות שמתוכנן לקום על האדמות החקלאיות של עין חרוד, גבע וכפר יחזקאל. בין המפגינים נמצאים  גם כמה מחברי הקיבוץ שמצאו עצמם מפגינים נגד המיזם שמקדם הקיבוץ שלהם.

המפגינים חוששים מההשלכות הסביבתיות של טורבינות הענק בגובה 200 מטרים. הם מדברים על הפגיעה בנוף, בציפורים הנודדות ובבריאות ואיכות החיים של השכנים. דווקא התושבים שהטורבינות מתוכננות לקום בסמוך לבתיהם לא ייהנו מהרווחים שתיצור הרוח לחברה היזמית ולשלושת היישובים.

"אני מעדיף סכסוך עם היזם, מאשר סכסוך עם השכנים שלי בעמק"

הלל דן (42), חבר קיבוץ עין חרוד איחוד, החליטו להפגין נגד החלטת הקיבוץ בו הוא חבר וזה לא היה לו קל. "אני דור שלישי בקיבוץ. סבתא שלי חיה כאן, ההורים שלי גם, יש לי ילדים בקיבוץ", הוא אומר ל'דבר'. "אני משלם מחירים על העמדות שלי בקיבוץ. אבל האפשרות שהקיבוץ שלי יקים טורבינות רוח פסולה בעיני".

דן מסביר כי לו ולחבריו בקיבוץ לקח זמן להבין את המשמעות של הקמת הטורבינות. "החוזה עם היזמים נחתם לפני 5 שנים, זה עבר אז לידי. אמרו שנקבל 1.2 מליון שקל בכל שנה. לא הבנתי אז שזה יהרוס את הטבע ויפגע בשכנים שלי. באותו זמן הייתי חבר מזכירות ולא התנגדתי. לא ידעתי את הגודל של הטורבינות ושאר הפרטים".

"מבחינתי זו פקודה בלתי חוקית בעליל. אני אתנגד בכל כוחי. יצטרכו לדרוס אותי, אני בגופי אעצור את זה", הוא אומר. "המזכירות של הקיבוץ תומכת בהקמת הטורבינות, והאיום בתביעה מול גבע מפחיד גם את חברי עין חרוד. אני מעדיף סכסוך עם היזם, מאשר סכסוך עם השכנים שלי בעמק".

ליאור אלוני מזכירות קיבוץ גבע (צילום: ארז רביב)

האיום בתביעה מול קבוצת גבע, עליו מדבר דן, הוא איום של החברה היזמית 'בלו סקיי' בתביעה על סך 52 מליון שקלים נגד קבוצת גבע שחבריה הפכו את החלטת הועד והצביעו באסיפת הקיבוץ נגד הקמת המיזם על אדמות הקיבוץ. בעין חרוד איחוד שמעו על גבע והבינו את המסר.

ליאור אלוני, חבר מזכירות גבע שמפגין גם הוא נגד הטורבינות, אומר כי "בינתיים לא הוגשה תביעה. אנחנו הולכים לגישור ואני בטוח שיש פה קטע של למען יראו ויראו. האיום הוא תביעה בגובה של 52 מליון ש"ח ואת זה הם יודעים שלא יקבלו. כשהייתה הצבעה, 81% מהחברים בגבע הצביעו נגד, וזה למרות האיום בתביעה".

לעומת קבוצת גבע, שם הקיבוץ רק משכיר את הקרקע, בעין חרוד איחוד החליט הקיבוץ גם להשקיע במיזם הטורבינות. דן טוען כי קיבוצו ישקיע 8 מיליון שקלים במיזם. להערכתו ייקח שש שנים עד שהקיבוץ יתחיל לראות רווחים על ההשקעה. "חלק מהחברים בעד כי זה אחלה כסף. בערך חצי מהחברים מתנגדים, אבל פוחדים לבוא מול הנהגת הקיבוץ מול הכוחניים".

"להפרת הסכם עסקי יש משמעויות כספיות כבדות"

מזכיר קיבוץ עין חרוד איחוד, עמיר פיין, מאשר בשיחה עם "דבר" כי הסכומים שנקב בהם דן הם "פחות או יותר" נכונים, אך לא מקבל את הטענה שההסכם נחתם לפני חמש שנים בלי שהחברים הבינו אותו. "עין חרוד החליטה בהחלטה ציבורית לפי הכללים שהיו תקפים אז, אחרי שהסבירו לחברים שהגיעו לישיבה. החברים החליטו לאשר את הפרויקט הזה. לא הסתירו מאף אחד מהחברים מידע".

"הויכוח על הפגיעה בבריאות ובבעלי חיים היה קיים גם לפני 5-6 שנים. נדמה לי שאז כבר היו טורבינות במעלה גלבוע. החברים החליטו שהם רוצים את הפרויקט". הוא אומר "ב-2016 רצו להגדיל את הפרויקט, להוסיף ל-3 הטורבינות שאושרו, עוד 2. עוד פעם הגיעו לאסיפה כללית ועוד פעם הסבירו את הפרויקט ועוד פעם אמרו שאנחנו כבר למעשה, בעקבות האישור משנה קודמת ושוב האסיפה החליטה לאשר את הפרויקט".

פיין לא מתרגש מההתנגדות בתוך הקיבוץ. "יש 2-3 חברים מהקיבוץ שמפגינים. אמנם הוגשה פה מין עצומה לדיון באסיפה על הפרויקט הזה, וגם נקיים דיון כזה. על העצומה חתומים 50 חברים, אבל בוודאות לא כל ה-50 בעד להפר את ההסכם הזה. להפרת הסכם עסקי יש משמעויות כספיות כבדות. יש משמעויות לאמינות שלנו".

השפעות הטורבינות ואיתן המחאה חורגות מגבולות קיבוץ עין חרוד

עשרה ק"מ בלבד מנחל האסי שהפך לסמל לפילוג וניכור, עומדים ביחד יהודים, ערבים, קיבוצניקים מושבניקים הפכו שותפים למאבק על נוף העמק המאיים להשתנות. הטורבינות מיועדות לייצר חשמל, בדרך הן מייצרות חלוקה מחדש של תושבי העמק לתומכי התוכנית ומתנגדיה.

יצחק רגב (73), חבר קיבוץ יזרעאל, מתייצב בהפגנות נגד הטורבינות בקביעות כל יום שישי. "אני מתנגד לטורבינות רוח בגלל הפגיעה בעמק ובגלל ההשפעה הבריאותית. מאוד חשוב לי לחזק את המתנגדים מתוך הקיבוץ, באופן דמוקרטי. אני לא הייתי מסכים לפגוע בשכנים שלי. אני חושב על הדור הבא, אני מקווה שעין חרוד וגבע יודיעו שהם לא מוכנים להקים טורבינות".

תושב נאעורה ריאד זועבי מימין (צילום: ארז רביב)

ריאד זועבי (72) מהיישוב נאעורה אומר: "כל חיי גדלתי באזור. אבא שלי זכרונו לברכה ידע שתקום מדינה וזועבי לא נטשו, יהודים מהעמק לא נתנו להם לנטוש. עד היום היחסים מיוחדים, גבע, עין חרוד. זועבי זו דוגמא לשכנות – עד היום הזה תמיד הייתה הבנה.

"הפרויקט סינוור את העיניים של אנשים בשביל כסף". אומר זועבי "מפלצת מוות לילדינו שיאלצו לחיות עם זה. היא הורגת ציפורים ועושה רעש. זה דבר מיותר לעשות את זה בעמק. הרבה אנשים באים באביב לאזור גבעת המורה, בואו נשמור על הנקיון הזה".

פיין לא מתרשם מהביקורת שמגיעה משכניו בעמק. "מה שקרה עכשיו, זה שבעקבות החלטת ועדת הערר הארצית, שדחתה את ערעורים וסללה את הדרך קדימה התגברו ההתנגדויות. הם מנסים לשבת לנו על המצפון. 'אנחנו חברים שלכם', הם אומרים. 'יש מרקם חיים משותף בעמק היפה והנקי שלנו ואתם בשביל בצע כסף רוצים להרוס את הכל ואת החברות שלנו, את הקשרים הטובים'".

אורי השילוני ממושב מולדת וממובילי המחאה נגד הטורבינות מגיב לטענה כי התוכניות אושרו במוסדות התכנון: "האישור במוסדות התכנון הוא לא סוף פסוק", הוא אומר. "התכנית הזו אושרה בלי שיתוף ציבור מול הכפרים נעאורה וסולם. ההליך הזה לא היה תקין".

כל אחד רוצה לראות איך הוא מביא רווחים לעסק שלו. גם הקיבוץ

פיין דוחה את הטענות נגד התוכנית ומציג גישה כלכלית מפתיעה: "כל קיבוץ צריך לראות איך הוא עושה, במסגרת החוק, כמה שיותר עבור החברים שלו". ומסביר כי היזמים של התוכנית עברו את כל ועדות התכנון וקיבלו את האישורים הדרושים.

"יש גורמים סביבתיים שאחראים על המכלול הסביבתי. המועצה האזורית תומכת בפרויקט ומאשרת את זה, והועדה המקומית אישרה את הפרויקט, המחוזית אישרה, והירוקים בתוך המחוזית, בעד הפרויקט, בניגוד לחוות טורבינות אחרות, שאליהן הם התנגדו. כאן, הם בעד התכנית".

אורי השילוני ממושב מולדת ממובילי המאבק נגד הטורבינות (צילום: ארז רביב)​

בשונה ממה שאומר פיין, במועצה עצמה לא מקבלים את האמירה שהם "תומכים בפרויקט". אבל קשה לחלוק על העובדה כי המועצה בחרה שלא להתנגד לקידומו בועדות. כדי להרגיע את החששות, המועצה חתמה הסכם עם היזמים, על ניטור פעילות הטורבינות. עם זאת הערבות שדרשה המועצה עומדת על 50,000 שקלים בלבד, ספק אם סכום כזה ירתיע ייזם בפרויקט שהושקעו בו עשרות מליוני שקלים.

בסופו של דבר, הגישה של פיין כנראה משקפת את שינוי האוריינטציה ההיסטורית של הקיבוצים, מהתיישבות חלוצית חקלאית להסתכלות עסקית. "בעולם העסקי היא כשיש לך הזדמנות רווחית, טובה, בטוחה, אתה לוקח אותה. כשנותנים לך, קח. אתה לא יכול להגיד 'אני לא רוצה לקחת', אני אחכה להזדמנות הבאה. עין חרוד מנסה לפתוח עסקים חדשים וכל אחד רוצה לראות איך הוא מביא רווחים לעסק שלו. כל אדם. גם הקיבוץ".