ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם כפר באישומיפ נגדו. זמן קצר אחר כך עזב את אולם בית המשפט. גם שאר הנאשמים ב'תיקי האלפים': מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס, בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ' ורעייתו איריס, כפרו באישומים.
עורכי דינו של ראש הממשלה טענו כי יש לדחות את שלב ההוכחות בשלושה או ארבעה חודשים משום ש"יש סוגיית צווי החיפוש, סוגיית אישורי היועץ ועוד סוגיות שלא נסגרו". הדיון הסתיים ללא הלטה בנושא.
רון בנימיני, מראשון לציון, שהגיע להפגין מחוץ לבית המשפט בירושלים: "היציאה מהסגר היא חרפה בחסות הממשלה והעומד בראשה. כשיש לחצים משפטיים אין בעיה להביא לעוד אלפי קורבנות למגפה" הרכב השופטים, הכולל את השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, השופט משה ברעם והשופט עודד שחם נכנס אל האולם. הדיון מתחיל. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן פנתה לעורכי דינו של ראש הממשלה נתניהו ושאלה אם יש להם מה להוסיף לתשובה שהגישו לכתב האישום, שאותה הגדירה "ארוכה ומפורטת". נתניהו השיב בקולו: "אני מאשר את התשובה בכתב שהוגשה לכתב האישום". גם הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס אישרו בקולם את התשובה שהגישו לכתב האישום. עורך דינו של ראש הממשלה: "הדיון שאנחנו נמצאים בו הוא דיון קונסיטוציוני מייסודו משום שאנו דנים בהפרה מפורשת של הוראה של חוק יסוד סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה קובע הוראה פשוטה מנדטורית – לא תפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהחלטת היועמ"ש לממשלה. חובה שמוטלת על היועץ המשפטי לאשר פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה. "בית המשפט מודע לתהליך ההחלטות של היועץ. בכל שלב ושלב בבדיקה התקבלו היקף החלטות ומצב ההחלטות, והשאלה אם יש מקום לחקירה. האופציה הפשוטה היא שבתיק 1000 אין אישור של היועץ המשפטי לממשלה. אין אישור לחקור את תיק 1000. "לגבי תיק 4000, יש סעיף שלא התייחס לחקירה שנעשתה באופן עצמאי על ידי הרשות לניירות ערך שחקרה את תיק 4000 במשך חודשים מבלי לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה". השופטת פרידמן-פלדמן לעו"ד בעז בן-צור: "אדוני הגיש בקשה של 37 עמודים, כולל פסיקה מפורטת. אדוני יתמקד". בן-צור: "הסוגיה הזו היא סוגיה רצינית. אני מבקש לתת לי לסיים את הטיעון כי יש בה טענה מהותית". פרידמן-פלדמן ענתה: "אני מבינה שהטענה מהותית אבל אורך הרוח מוגבל". עו"ד בן-צור טוען כי אין שום מסמך שבו נכתב כי היועץ המשפטי לממשלה מאשר פתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה. השופט משה בר-עם: "אין מחלוקת שלא ניתן אישור כזה. אדוני מתעלם מזה שיש מזכר חתום על ידי היועץ שאומר 'אני אישרתי'". בן-צור: "אני לא מתעלם. אני מוחה על הפער בין המזכר לבין המסמכים שנמסרו לנו. המילה ראש ממשלה לא מופיעה במה שנמסר לנו". ראש ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לעו"ד בן צור: "אדוני, הכול כתוב. אני מחזיקה את המסמך ויכולה לדקלם. יש לאדוני עשר דקות לסיים", אמרה לו. לבקשתו, הוקצבה לו רבע שעה לסיים את דבריו. השופטת פרידמן-פלדמן לעו"ד בן ארי: "האישור בתיק 4000 ניתן הרבה אחרי שהחקירה החלה. אמרתם שהוא יכול לתת אישור בעל פה, אבל אנחנו מסתכלים על הפרוטוקולים ולא רואים". בן ארי: "יש שיח שלם על כל פעולה. אולי השורה התחתונה היא לא מספיק ברורה, אבל אפשר להבין שניתן אישור כזה". השופט בר-עם: "אם במזכר היועץ מפנה לפרוטוקולים והתיעוד לא משקף את מה שהוא אומר, כמו שנטען, אז מה המשמעות של האמירה?" השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לבן ארי: "אני לא שומעת תשובה חד משמעית. האם כל מה שיש בפרוטוקולים זה כל האישורים, או שיש אישורים שלא תועדו בשום מקום?". בן ארי: "באופן עקרוני האישורים נמצאים בפרוטוקולים". השופטת: "ואם זה לא נמצא, מה המשמעות?". בן ארי:"מה שאנחנו צריכים להציג זו הסכמה לפתיחה בחקירה. כאשר היועמ"ש מדבר על עשרות ישיבות, הוא מדבר על הסכמה לפתיחה בחקירה ועל ליווי שוטף של החקירות הללו מרגע שנפתחו…על זה שזה לא כתוב בצורה מיטבית אני מסכימה איתכם". בית המשפט הקצה לעורכי הדין 15 דקות לטעון. הפרקליטות צירפה לכתב האישום רשימה עם 315 אירועים הקשורים בסיקור, לנתניהו מיוחסת מעורבות אישית ב-150 מהם. עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה:"הודענו על כל קבוצות העדים. בקבוצה הראשונה, שכוללת עדים גדולים כמו העד (אילן) ישועה, (ניר)חפץ, זה ייקח לא שבוע ולא שבועיים, בלשון המעטה. לגבי קבוצות העדים הנוספות, אכן לא אמרנו מה הסדר כי אנחנו מחכים למועדים קונקרטיים. רובם לא עדים גדולים מלבד (שלמה) פילבר". התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, אמרה כי ייתכן שתבקש להתחיל דווקא בתיק 1000, והוסיפה כי בית המשפט יעודכן בנושא בהמשך. משפטו של ראש הממשלה אמור להיפתח בתיק 4000, והעד הראשון בו אמור להיות מנכ"ל אתר וואלה לשעבר אילן ישועה. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בתגובה: "לולא הקורונה כבר מזמן מזמן היינו בתוך הליך שמיעת העדויות. חשבנו להיות היום במקום אחר". עו"ד בעז בן צור, הצטרף לבקשה לדחות את שלב ההוכחות במשפטו בשלושה עד ארבעה חודשים. "התיק לא בשל לדיון", טען, "יש סוגיית צווי החיפוש, סוגיית אישורי היועץ ועוד סוגיות שלא נסגרו. אנחנו לא יכולים להכין חקירות נגדיות כשיש כל כך הרבה סוגיות פתוחות. אי אפשר ככה". השופטת פרידמן-פלדמן: "כתב האישום הוגש כבר לפני שנה. ידעתם שהתיק הזה אמור להתנהל כבר לפני חודשים". התובעת בתיק 4000, יהודית תירוש, התנגדה לבקשה: "בפעם הקודמת הם ביקשו הוכחות בחודש מרץ". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "תודה רבה לכולם, אנחנו נשקול את הכול""כשיש לחצים משפטיים אין בעיה להביא לעוד אלפי קורבנות למגפה"
החל הדיון בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה אישר את התשובה שהוגשה בשמו לבית המשפט
עו"ד בעז בן צור ביקש לדון באישור של היועץ המשפטי לפתיחת החקירות נגד נתניהו
עו"ד בן צור: "בתיק 1000 אין אישור של היועץ המשפטי לממשלה. אין אישור לחקור את תיק 1000"
באישור השופטים: ראש הממשלה עזב את אולם בית המשפט
השופטת פרידמן-פלדמן לעו"ד בעז בן-צור: "אדוני יתמקד"
השופט משה בר-עם: "אדוני מתעלם מזה שיש מזכר חתום על ידי היועץ שאומר 'אני אישרתי'"
בית המשפט הקצה לעו"ד בן צור 15 דקות נוספות
התובעת: "כל האישורים קיימים, היועץ מאשר את הדברים"
השופטת פרידמן-פלדמן לתביעה: "האישור בתיק 4000 ניתן הרבה אחרי שהחקירה החלה"
עו"ד בן ארי: כאשר היועמ"ש מדבר על עשרות ישיבות, הוא מדבר על הסכמה לפתיחה בחקירה
סנגוריו של נתניהו החלו לטעון בעניין סיקור ראש הממשלה ומשפחתו באתר וואלה
החל הדיון בסדר הבאת העדים
עורך דינו של אלוביץ': תיק 4000 אינו בשל לפתיחת שלב ההוכחות, בשל התנהלות הפרקליטות
עו"ד בן צור: "התיק לא בשל לדיון"; השופטת פרידמן-פלדמן: "ידעתם שהתיק הזה אמור להתנהל כבר לפני חודשים"
הסתיים הדיון, לא התקבלה החלטה על מועד שלב ההוכחות
כתב האישום נגד נתניהו הוא הראשון בישראל שהוגש נגד ראש ממשלה מכהן. הוא הוגש בנובמבר 2019 ליו"ר הכנסת, מכיוון שנתניהו הוא חבר כנסת, ועומדת לו האפשרות לבקש חסינות. לאחר שניסה לקדם הקמת ועדת כנסת שתדון בבקשת חסינותו, החליט נתניהו בינואר 2020 כי אינו מעוניין בחסינות וכתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון הראשון במשפט נערך במאי בפני הרכב שופטים בראשות רבקה פרידמן-פלדמן, ולצדה עודד שחם ומשה בר-עם.
הדיונים שנערכו מאז עסקו בדרישות פרקליטי נתניהו לבטל את כתב האישום ואף לתקן אותו. השופטים קיבלו חלק מהבקשות, והפרקליטות הגישה כתב אישום מתוקן, המתאר בצורה מדויקת יותר את הפעולות שביצע לכאורה נתניהו כדי ליצור לעצמו סיקור אוהד באתר וואלה, המוגדרות בכתב האישום כשוחד.
דיון המענה לכתב האישום נקבע בתחילה לינואר, אך השופטים החליטו לדחות אותו עקב הסגר ומצב התחלואה הגבוה. נתניהו או עורכי דינו יגיבו לכתב האישום, וכך גם הנאשמים האחרים – מוזס ובני הזוג אלוביץ'. לאחר מכן יקבעו השופטים מועד לדיוני ההוכחות במשפט, שיכללו חקירות עדים ודיון בראיות.
האשמה: שוחד, מרמה והפרת אמונים
כתב האישום נגד נתניהו מתחלק לשלושה תיקים. בחמור שבהם, המכונה 'תיק 4,000', הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים יחד עם בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', שהחזיקו בקבוצת בזק ובמסגרתה גם באתר החדשות 'וואלה'. לפי כתב האישום, נתניהו קידם במסגרת כהונתו כשר התקשורת אינטרסים שונים של קבוצת בזק, ביניהם היתר לאיחוד החברות בזק ויס, בתמורה לכאורה לסיקור חיובי שלו ושל בני משפחתו באתר וואלה.
בתיק המכונה 'תיק 2,000' מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים יחד עם מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. לפי כתב האישום, השניים קיימו סדרת פגישות בשנת 2014 במהלכן הציע מוזס לנתניהו שוחד בדמות סיקור חיובי בידיעות אחרונות, בתמורה לכך שנתניהו יקדם את חקיקת 'חוק ישראל היום' שיאסור על הפצת עיתונים בחינם, שהעברתו היתה פוגעת כלכלית במתחרה המרכזי של מוזס. בסופו של דבר ה'עיסקה' לא יצאה לפועל, אך עצם הפגישות והדיון בהצעה זו הוביל להאשמתו של נתניהו במרמה והפרת אמונים, ושל מוזס בשוחד.
בתיק המכונה 'תיק 1,000' מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, בעקבות מערכת היחסים שלו עם אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. לפי כתב האישום, במשך מספר שנים קיבלו נתניהו ורעייתו טובות הנאה שונות ממילצ'ן, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניה בכמויות גדולות. למרות זאת, נתניהו פעל במסגרת תפקידיו כראש הממשלה וכשר התקשורת לקידום עניינים שונים הקשורים הקשורים למילצ'ן, ביניהן פעולה מול גורמי ממשל בארה"ב כדי שיקבל אשרת כניסה לארצות הברית, וקידום חוק להארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן. נתניהו מואשם גם כי בשנת 2014, בהיותו שר התקשורת, הנחה את מנכ"ל המשרד דאז שלמה פילבר לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.