כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשו היום (חמישי) נגד גלית צרפתי. צרפתי מואשמת בחטיפה ממשמורת והפרת הוראה חוקית, לאחר שהחביאה את בנה בן ה-5 וסירבה להעביר אותו למשמורת אביו בניגוד להחלטת בית המשפט. את צרפתי מייצג בהליך הפלילי עו"ד בן מעוז.

צרפתי (44) נמצאת במעצר מאז יום שישי שעבר, לאחר שהסתתרה עם בנה בן ה-5 למשך שבועיים ונתפסה בקריות. צרפתי נמלטה עם הילד לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת קבע שהמשמורת עליו תעבור לאביו, בעוד היא טוענת שהאב פגע, לכאורה, בילד, טענה שנשללה על ידי בית המשפט.

על פי כתב האישום, אף שבית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור של צרפתי, יום לפני שהייתה צריכה להעביר את בנה למשמורת אביו, היא עזבה את דירת אימה באשקלון, ועברה בין כמה דירות מסתור במהלך השבועיים שבהם היא הסתתרה. היא נמצאה לבסוף בדירה בקרית אתא, שם נעצרה על ידי המשטרה.  

בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת קבע שצרפתי יצרה 'ניכור הורי' כלפי האב, כלומר הסיתה, לכאורה, את הילד נגד אביו. במקרים כאלה פוסקים בתי המשפט על העברת משמורת.

עו"ד רות מכנס, המייצגת את צרפתי, טוענת כי הבדיקה בעניין הפגיעה בילד לא מוצתה, ודורשת להתייחס לממצאים וחוות דעת שנפסלו על ידי בית המשפט. "האם לא יכלה לעמוד מנגד", אומרת עו"ד מכנס ל'דבר', "לכן בהתאם לחובתה כאם להגן על בנה, הסתתרה עמו למשך שבועיים, עד שנתפסה על ידי המשטרה, ולצערנו, על לא עוול בכפה, הושמה במעצר". 

אילוסטרציה. "האם הושמה במעצר על לא עוול בכפה" (צילום: Shutterstock)

משפחתה של צרפתי אמרה: "אנו דורשים להחזיר את גלית הביתה, לקבל תמיכה של המשפחה לה היא זקוקה, ומבקשים לפתוח חקירה מחודשת שתתנהל כפי שצריך, על ידי חוקרים המוסמכים לעבוד עם ילדים". 

עו"ד מכנס מציינת כי הפרקליטות טרם הכריעה בערר שהגישה האם על סגירת תיק התלונה נגד האב במשטרה, בגין מקרה הפגיעה האחרון לכאורה. לדבריה, "אי-בדיקת החשד ומסירתו לאב היא כשל של המערכת להגן על הקטין, ותסב לו נזק רב".

השופטת שללה את הטענות לפגיעה מצד האב

בפסק הדין שעסק במשמורת על הילד שללה השופטת פאני גילת כהן באופן חד משמעי את הטענות לפגיעה בילד מצד האב, וקבעה שהתנהלות האם היא שמזיקה לילד:
"בהינתן עמדתם הברורה של כלל גורמי המקצוע והטיפול, וודאי משקלן המצטבר של חוות דעתם והמלצותיהם, שוכנעתי בבירור שהקטין לא נפגע מינית על ידי אביו, ושדווקא האם בהתנהלותה פוגעת בקטין, מעמידה אותו בסיכון רגשי והתפתחותי חמור, ובכך גורמת לו נזק שעלול להיות בלתי הפיך".

השופטת הוסיפה: "חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה להוכיח טענותיה ולשנות דרכיה, היא לא עשתה כן, והגדילה לעשות עת נטשה את הטיפול הפסיכולוגי שאליו הופנתה ושהתחייבה לו בעודו באיבו, תוך שהיא ממשיכה לפעול על פי דפוסי הפעולה שהיא התחייבה לנטוש, ולנכר את הקטין כלפי האב באופן משולח רסן ותוך הפרה מתמשכת של החלטות שיפוטיות".

השופטת כתבה עוד כי "שוכנעתי שהאב, להבדיל ממנה, מבין את חשיבות הקשר של הקטין עם שני הוריו, ויעודד אותו לקיום קשר רציף ומיטיב עם האם. הרי שבמצב דברים זה, יכולותיו ההוריות שלו עולות על אלו של האם". 

עו"ד מכנס טוענת שבתיק הסתמכו על חוות דעת של אנשים שאינם מוסמכים לקבוע אם היו פגיעות ומאיזה סוג. לטענתה, "הראיות לא נבדקו לעומק. אין לרווחה כישורים. עד כה לא מונו מומחים שאנחנו ביקשנו שימונו לבדיקת הטענות". 

התיאוריה הבעייתית שהפכה למקובלת 

תיאוריית הניכור ההורי שהגה הפסיכיאטר האמריקני ריצ'רד גרדנר בשנות ה-80 הפכה למקובלת בשיח המשפטי בסכסוכי גירושים, על אף שלא עוגנה בחוק או במחקר האקדמי. 

על פי התיאוריה, כשילד שהוריו התגרשו אינו מעוניין בקשר עם אחד מההורים, האשם בדבר הוא ההורה השני, המוגדר כ"הורה מנכר". בשנים האחרונות משתמשים אבות רבים במושג זה בתביעות שנוגעות למשמורת והפחתת מזונות, תוך האשמת האם בהסתה נגדם שיוצרת את הניכור.