המודל הגרמני, מענקים, מיסוי עושר, חיזוק המגזר הציבורי ותכנית השקעות ליציאה מהמשבר: מפלגת מרצ המתנדנדת סביב אחוז החסימה מציגה את המצע הכלכלי הפרוגרסיבי ביותר, ולמעשה היחידה שמציעה פתרונות לא שמרניים למשבר נכון לעכשיו. בהתאם למפת הגושים קשה לדמיין תסריט בו מגיעה המפלגה לעמדה כלכלית מובילה, כך שהמבחן הגדול של המפלגה יהיה האופן בו תבחר ליישם צעדים אלה בתנאים הפוליטיים שיווצרו.
מרצ היא המפלגה היחידה שקוראת בבירור להרחבה תקציבית לאחר משבר הקורונה, גם במחיר של עלייה ביחס חוב התוצר. "ההתעקשות של משרד האוצר לשמור על חוב ממשלתי נמוך, בניגוד לדעתם של בכירי הכלכלנים בעולם, כבר גרמה לשיעורי אבטלה גבוהים ולפגיעה כוללת במשק" נכתב במצע, שבו מועברת ביקרות על העדפת האוצר לבסס חלק גדול מהסיוע למשק על הלוואות במקום על מענקים. במקום מדיניות שמטרתה לשמור על שיעור יחס חוב תוצר נמוך, מציעים במרצ לבצע הרחבה תקציבית באמצעות הגדלת החוב כדי לממן סיוע ישיר למשק בדמות מענקים לעסקים ומשקי בית, אבל לא מציינים את גודל החבילה התקציבית המוצעת.
במצע כן מציעים לממן חלק מהוצאות משבר הקורונה דרך הטלת "מס מיליארדרים", על הון צבור בשיעור שנתי של 1%-3%. על פי ההצעה המס יוטל על הון צבור, ולא על הכנסות הון, אבל לא צויין מהו רף ההון שממנו יתחיל להיגבות המס. מעבר להתנגדות הפוליטית שתעורר, הצעה זו צפויה להיות קשה ליישום בגלל מיעוט המידע שיש לגבי הון צבור בישראל.
ביחס למשבר האבטלה, במרצ ממליצים לזנוח את ההישענות על מודל החל"ת, ולאמץ מודל של סבסוד עבודה בין המדינה למעסיקים, בדומה למודל הגרמני. "מודל החל"ת תימרץ מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת וכך פגע בפעילות העסקית עד כדי סגירת עסקים גם כשלא היה בכך הכרח" כותבים במרצ. על פי התכנית שלהם, יש לעבור ממודל שמבוסס על דמי אבטלה שמפצים עובדים על תקופת היעדר העבודה, למודל של דמי תעסוקה, שמפצים מעסקים על העסקת עובדים. למעשה, מדובר ביישום של המודל דומה למודל הגרמני, שבמסגרתו מפצה המדינה מעסיקים על חלק משכר העובדים, ומאפשרת העסקה בהיקף גמיש מבלי לפגוע בשכר העובדים.
במרצ גם קוראים לעבור למודל מענקי קורונה אוניברסליים, במקום המענקים אליהם מוצמדים תנאים מורכבים שמגבילים את מיצויים. נכתב גם שיש להגדיל את היקף המענקים, אבל גם כאן חסר מידה רבה של פירוט: לא ברור איזה גובה של מענקים אוניברסליים מציעה המפלגה, וכמה מהם יחולקו. "יש להגדיל את סכומי הסיוע לאזרחים שאיבדו את פרנסתם, ולסייע בדיור, מניעת פינויים בדירות והליכי הוצאה לפועל" אך לא מציינים באיזה היקף נכון להגדיל את הסיוע.
גם ביחס למגזר הציבורי מרצ יוצאת דופן בשיח הפוליטי בישראל. מרצ היא המפלגה היחידה שיוצאת במפורש נגד קיצוצים תקציביים בחסות משבר הקורונה. המצע של מרצ יוצא נגד הקריאה לקצץ במגזר הציבורי בתגובה למשבר הקורונה. במקום קיצוצים, טוענים במרצ, הממשלה צריכה לנצל את המשבר דווקא כדי לחזק את השירותים הציבוריים ולהשקיע משאבים ב"ביצור החזית החברתית מול הקורונה"- אם כי המצע לא מפרט את גודל ההרחבה התקציבית שנדרשת ליישום התכנית.
במרצ מציעים להגדיל את שכר עובדי המגזר הציבורי שנמצאים בחזית המאבק בקורונה, ולנצל את המערכת הציבורית כדי לספק עבודה חיונית למובטלים על ידי גיוס עובדים למערך תחקור אפדימיולוגי. עוד מוצע להוסיף תקנים נוספים לאחיות ולעובדות הסוציאליות ולשפר את שכרן כדי למשוך עובדות חדשות למקצועות הקריטיות להתמודדות עם משבר הקורונה.
לגבי היציאה ממשבר הקורונה, מציעים במרצ לנצל את המשבר כדי לבצע תכנית השקעות, בעיקר בתשתיות, במטרה לתמרץ את המשק ולמנוע משבר אבטלה. עם זאת, גם כאן, הפרטים רופפים למדי. "יש להשקיע בחיזוק מערך התחבורה הציבורית, במיוחד בהקמת תשתיות של תחבורה בת קיימא. פרויקטים אלה יתמודדו עם צרכים ואתגרים של המשק הישראלי אשר התקיימו גם טרם משבר הקורונה, אולם כעת בזמן המשבר הם יהוו גם אפיק תעסוקתי בטווח הקצר והבינוני למאות אלפי מובטלים שחלקם עלולים שלא לחזור לעבודה".
