החלטת קבינט הקורונה להרחיב את הכניסה לישראל מנתב"ג מעלה את הסבירות לכניסת וריאנטים מגוונים לנגיף הקורונה לארץ. בשבועות האחרונים עולים לסדר היום עוד ועוד וריאנטים – הדרום אפריקאי, הברזילאי, הניו יורקי ועוד. חלק מהם עלולים להיות מדבקים יותר, להוביל לתחלואה קשה יותר, או להיות עמידים יותר לחיסונים לקורונה. איך הם ישפיעו על המגפה וההתמודדות איתה מכאן ואילך, ומה אפשר לעשות?

נגיף הקורונה עובר מוטציות בכל שתי הדבקות, ומייצר וריאציות שונות ורבות של עצמו בתדירות גבוהה. מתוך מיליוני הווריאנטים שנוצרו, ארגון הבריאות העולמי מסמן וריאנטים שדורשים תשומת לב ומחקר. הארגון מגדיר שני סוגים של וריאנטים: "וריאנט מעניין" – וריאנט שמצוי ביותר משרשרת הדבקה אחת, או גורם להדבקה קהילתית (כלומר, הדבקה שבה מקור ההדבקה של האדם שנדבק אינו ידוע), ו"וריאנט מדאיג" – וריאנט שמיוחסת לו הדבקה מוגברת, שינוי באופי התחלואה, או ירידה ביעילות הטיפול כנגד המחלה.

הווריאנטים המדאיגים

נכון לכתיבת שורות אלו, ארגון הבריאות העולמי מבצע מעקב אחרי שלושה "וריאנטים מדאיגים":

• B.1.1.7, או הווריאנט הבריטי, המצוי היום ב-106 מדינות. הווריאנט הזה הפך להיות הדומיננטי בישראל, וגורם היום ל90% מההדבקות בארץ. לפי מחקרים, הוא גורם להדבקה מוגברת ותחלואה קשה יותר ביחס לווריאנטים הדומיננטיים שקדמו לו.
• B.1.351, או הווריאנט הדרום אפריקאי, המצוי היום ב56 מדינות. הווריאנט מזוהה עם ירידה ביעילות החיסונים הקיימים. לפי משרד הבריאות, כ-1% מההדבקות בארץ היום נגרמות על ידו.
• P.1, או הווריאנט הברזילאי. וריאנט זה מצוי היום ב-29 מדינות, וראיות ראשוניות מצביעות על כך שהוא גורם בקלות רבה יותר להדבקה שנייה בקורונה מאשר וריאנטים אחרים. לפי משרד הבריאות, הווריאנט הזה לא אותר בישראל.

לכל הווריאציות המדאיגות יש מוטציות בחלבון ה'ספייק', החלבון שבאמצעותו הנגיף נכנס לתאי הגוף, ובאמצעותו המערכת החיסונית מזהה את הנגיף.

הווריאנטים ה'מעניינים'

בנוסף ל'וריאנטים המדאיגים' הרשמיים, וריאנטים שונים מרחבי העולם מאותרים כל הזמן ומתווספים לרשימת ה'וריאנטים המעניינים'. בין היתר, התפרסם השבוע מחקר שמתאר שבעה וריאנטים שאותרו לראשונה בארה"ב ומתפשטים שם, כולם עם אותה המוטציה בחלבון הספייק. משרד הבריאות הודיע אתמול כי אחד הוריאנטים האלה, B.1.526 או 'הווריאנט הניו יורקי' אותר בישראל אתמול לראשונה. בנוסף הודיע המשרד על איתור 'וריאנט מעניין' נוסף בישראל, B.1.525, שמקורו באפריקה, ושחולק מוטציות עם הווריאנט הברזילאי והווריאנט הדרום אפריקאי.

מודרנה: נפתח חיסונים מותאמים לווריאנטים החדשים

כתגובה לירידה ביעילות החיסון נגד הווריאנט הדרום אפריקאי, הודיעה בשבוע שעבר חברת מודרנה כי שלחה למכון הבריאות הלאומי האמריקאי עדכון של חיסון הקורונה שפיתחה, המתמקד בווריאנט זה. "אנחנו מנצלים את גמישותה של פלטפורמת ה-mRNA כדי לבצע בדיקות מעבדתיות מהירות של עדכונים ממוקדים נגד וריאנטים חדשים", הודיע מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל. "מודרנה מתחייבת לייצר את כל העדכונים שצריך לחיסון שלנו, עד שתיגמר המגפה."

"חוזרים מחו"ל צריכים לנקוט בזהירות יתר"

פרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית אומר ל'דבר' שניטור הווריאנטים הכרחי, ודורש השקעת משאבים, לצד החמרת הגבלות על החוזרים מחו"ל. "יש סכנה שהווריאנטים יהיו מסוכנים יותר, או שהחיסון יהיה פחות יעיל. יש גם סיכוי שווריאנט חדש יקום בארץ."

חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור (צילום: האוניברסיטה העברית)

"צריך שחוזרים מחו"ל ינקטו בזהירות יתר", אומר לוין, לשעבר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. האיגוד ממליץ על בידוד בית של 5 ימים לכל החוזרים מחו"ל, כולל מחוסנים ומחלימים, וכן עריכת בדיקות קורונה בנתב"ג וחמישה ימים לאחר הנחיתה לכלל הנכנסים לישראל.

פרופ' לוין מצביע על הצעדים הנדרשים במעקב אחרי וריאנטים חדשים: "צריך לבצע ריצוף גנטי בכל מקרה התפרצות, כי מקרים אלה יכולים להעיד על וריאנט מדבק יותר. גם בכל מקרה של מחוסן או מחלים שנדבק צריך לבצע ריצוף, כי זה יכול להעיד על וריאנט עמיד יותר למערכת החיסון. בנוסף, צריך יחידה אפידמיולוגית מקצועית בנתב"ג שעוקבת אחרי המצב בעולם, נותנת מענה לנוסעים, ועוזרת לתת מענה לציבור ולמקבלי ההחלטות."