יום חמישי בבוקר. כבר מריחים את סוף השבוע, והחנויות שסביב בניין שירות התעסוקה בחולון, בסוף שדרות ירושלים, גדושות בקונים. בניין שירות התעסוקה משתלב בנוף הזה, בפתחו משתרך תור כאילו היה חנות בגדים בקניון שזה עתה נפתח אחרי סגר ממושך. כל הממתינים בתור מחכים להיכנס לפגישה שאליה הוזמנו עם מתאם השמה, בלשכה שנפתחה במיוחד למטרה זו.

בפנים, אולם ההמתנה כמעט ריק. שתי שורות של ספסלי ישיבה מרוחקות זו מזו; והכסאות, המשולטים לישיבה בריחוק חברתי, אחד כן, שניים לא, מיותמים. החדר מצוחצח. אווירה של קופת חולים. שקט. חלונות מחדירים אור יום לשמונה תאי הקבלה הקטנים בהם ממתינים מתאמי ההשמה; השומר מכניס אליהם את דורשי העבודה, אחד אחד על פי התור.

אחד כן, שניים לא, אווירה של קופת חולים בלשכת התעסוקה (צילום: הדס יום טוב)

שרית, מנהלת הלשכה: "אנחנו בחזית המלחמה הזאת"

"כל האנשים כאן הם דורשי עבודה חדשים, מהשבועות האחרונים", אומרת ל'דבר' שרית אבולעפיה, מנהלת הלשכה. "יש פה דורשי עבודה שפוטרו או התפטרו, כלומר כאלה שאין להם מעסיק לחזור אליו; יש פה דורשי עבודה שזיהינו שהם בעלי פוטנציאל גבוה להשמה מחודשת; ויש כאן אנשים שביקשו להגיע". חוץ מכל אלה, זומנו הבוקר גם דורשי אבטחת הכנסה, המוכרים לשירות התעסוקה כבר תקופה; וכאלה שזו הפעם הראשונה שלהם כאן.

שרית אבולעפיה: "העובדים שלי כאן, התותחים האלה, מקשיבים, מכילים, מחפשים, לא נחים" (צילום: אורנה חגי)

אבולעפיה נכנסה לנהל את הלשכה בחולון בפברואר 2020, רגע לפני התפרצות הקורונה. השנה האחרונה הייתה, לדבריה, מאוד מאתגרת: "אנחנו עובדים כל היום, גם בחגים. אני מרגישה שאנחנו והביטוח הלאומי נמצאים ממש בחזית של המלחמה הזו. ואני רואה את העובדים שלי כאן, התותחים האלה, מקשיבים, מכילים, מחפשים, לא נחים, עושים הכל כדי לעזור לכל מי שצריך".

באחד מתאי הקבלה, צעירה שנראית כאילו רק עכשיו השתחררה מהצבא. היא בוכה. מספרת למתאמת שהיא עברה הרבה מאוד בחיים, והקורונה הפילה אותה סופית, שהיא לא יכולה יותר לעבוד במכירות, ובשום פנים ואופן היא לא יכולה לעשות קורס, אם זה דרך הזום.

לשכת התעסוקה: "אתה תלך להיות מוסכניק אם אתה רוצה" (צילום: הדס יום טוב)

אישה שנייה נכנסת עם תינוק בעגלה, מנסה לחשב איך להעמיד את העגלה כך שתוכל גם לשבת מול המתאם וגם לראות את התינוק. בתא שלישי, בחור מתווכח עם המתאם על איזה הכשרות מקצועיות יכולות להתאים לו. הוא מתעצבן. "לא נולדתי להיות מוסכניק", הוא אומר למתאם, "אתה תלך להיות מוסכניק אם אתה רוצה".

ליאור, מתאם השמה: "לפעמים אתה קצת פסיכולוג"

ליאור שושן, מתאם השמה ויועץ תעסוקתי בלשכה, מכיר את מגוון התגובות. "יש אלפי דורשי עבודה", הוא אומר, "חלקם בחרדה ממש קיומית ותעסוקתית. אנשים מנסים למצוא את עצמם, באים עם המון מטענים, ואנחנו צריכים להיות עבורם הכל מהכל. יש לנו המון עבודה. גם מנסים למצוא לאנשים פרנסה, גם מנסים לעזור להם לשפר את עצמם עם קורסים, וגם אוזן קשבת.

"לפעמים אתה קצת פסיכולוג", הוא מוסיף, "אנשים צריכים את השיחה הזו. אתמול, למשל, בא אלי מישהו בן 57, גרוש, נרקומן לשעבר, שעבר שיקום, עשה קורס חשמל ופוטר בעקבות המשבר. הוא הגיע והתחיל לבכות, לצעוק, לעשות בלאגן. הקשבתי לו, כי הוא רק היה צריך לפרוק את זה. אז אנחנו מקשיבים, שומעים, מנסים לעזור, ואם צריך, תמיד מציעים גם עזרה נפשית מקצועית".

אלה, מחפשת עבודה: "בחיים לא חשבתי שאגיע הנה"

כך עובר היום, מסיפור לסיפור, מקושי לקושי, אף אחד לא מחייך כאן. בחוץ התור כבר דליל, ומהלשכה יוצאת צעירה מטופחת. קוראים לה אלה. בת 28. את שם המשפחה היא לא מוכנה לחשוף כי עבורה, לבקר בלשכת התעסוקה זו פאדיחה. "כל החיים שלי אני עובדת", היא אומרת, "מגיל 16 אני אדם עצמאי, מממנת את הלימודים שלי לבד, ועכשיו יש אולי דמי אבטלה, אבל אני מעדיפה למצוא עבודה, כי אני מפחדת שביוני לא יהיה לי מקור הכנסה.

אני פה היום בפעם הראשונה בחיי, ביקשתי להגיע. מאוד קשה לי למצוא עבודה, ואני מרגישה שאני צריכה עזרה. בחיים לא חשבתי שאגיע למצב שאני בלשכה, מעניין איך החיים הפכפכים"

"כמעט כל הקורונה עבדתי", היא מספרת, "הייתי סוכנת מכירות של חנות יוקרתית לתכשיטים בהתאמה אישית. אבל כשהגיע הסגר השלישי, הבעלים של החנות נשבר. סגר את העסק. אני פה היום בפעם הראשונה בחיי, ביקשתי להגיע. מאוד קשה לי למצוא עבודה, ואני מרגישה שאני צריכה עזרה. בחיים לא חשבתי שאגיע למצב שאני בלשכה, מעניין איך החיים הפכפכים".

מתאם ההשמה הציע לה, לדבריה, כמה אפשרויות, אבל היא עדיין לא מצאה משהו שהיא מעוניינת בו: "הציעו לי דברים, גם בתחום המכירות, אבל דברים כמו מכירות טלפוניות, לידים וכאלה. אלה דברים הרבה יותר פחותים ממה שעשיתי בעבר, וכמובן בשכר מאוד נמוך, קצת יותר נמוך ממה שאני מקבלת בדמי האבטלה. אמרתי למתאם שאחשוב על זה, אבל נראה לי שאלך לכיוון אחר, כי אני לא רוצה לעשות טלפונים בשביל שכר מינימום. אמצא משהו, אני לא לחוצה, בסוף, מי שרוצה לעבוד עובד".​