בין המפלגות בישראל שוררת הסכמה על בעיותיה הרבות של מערכת הבריאות המורעבת, לצד חוסר הסכמה על המקורות התקציביים לפתרונות – כך עלה מכנס 'בוחרים בריאות' שערך המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות אתמול (שני) בהשתתפות נציגי המפלגות.

בפאנל שהנחה הפרשן הכלכלי של חדשות 13, מתן חודורוב, העלו נציגי הליכוד, יש עתיד, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, ש"ס, הציונות הדתית, העבודה, מרצ והרשימה המשותפת את תכניותיהם בנושא הבריאות.

את הליכוד ייצג שר הבריאות יולי אדלשטיין (הליכוד), שסיכם את  על ניהול מגפת הקורונה, והצהיר על רצונו להישאר בתפקיד לאחר הבחירות. "הייתי שמח להמשיך כשר בריאות כדי להתמודד עם מה שנחשף בתקופת הקורונה", אמר, "החשש הגדול שלי שיגידו שהוסיפו כבר עשרות מיליארדים במערכת הבריאות, ועכשיו צריך להשקיע במערכות אחרות. אני חושב שזאת תהיה טעות מרה. נחשפו צרכים אמיתיים".

"צריך להיאבק על החולים שהתקשורת שכחה"

כלל המשתתפים בפאנל ציינו את חוסר השוויון בין השירות בפריפריה ובמרכז, קשיי מערכת בריאות הנפש, המחסור בכוח אדם, והתורנויות הארוכות של רופאים מתמחים. על רקע תחזיות משרד האוצר לפיהן בשנים הקרובות יידרשו קיצוצים רוחביים בתקציב המדינה, אמרו נציגי כלל המפלגות שיש למנוע קיצוצים בתקציב מערכת הבריאות ואף להגדיל אותו.

פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית לשעבר, ומועמד ישראל ביתנו לשר הבריאות, הדגיש את הצורך בחיזוק כלכלי למערכת. "צריך להיאבק על החולים שהתקשורת שכחה, חולים עם מחלות לב שמחכים שנים לניתוח. צריך השקעה ורפורמה. אני לא יכול להתחבר לחלומות שאפשר לשפוך כספים אין סופיים, אבל צריך להשקיע הרבה יותר במערכת הבריאות".

"מי שחולה יותר גם עני יותר", הוסיף אידלמן, "גם מדינה ענייה תהיה חולה יותר וההיפך. מערכת הבריאות צריכה להיות מערכת מרכזית. להגדיל תקנים של רופאים, אחיות, מקצועות, ומזכירות. במחוז הדרום 25% מהרופאים פורשים בחמש השנים הקרובות. אנחנו יחד עם איטליה בשיא של מספר הרופאים מעל גיל 45, ומי שרוצה להקים מוסדות נוספים ללימוד רפואה לא מבין שההגבלה היא התמחויות".

אמילי מואטי (העבודה) ועופר כסיף (הרשימה המשותפת) התחייבו לעלייה קבועה של 2% בתקציב סל הבריאות, כדי להבטיח מימון טכנולוגיות חדשות לחולים שנזקקים לכך. כיום מחויבת הממשלה על פי חוק לעדכן את גודל הסל בהתאמה למדד יוקר הבריאות, והחלטת ממשלה מהעשור הקודם קובעת כי הוא יעודכן בהתאם לגודל האוכלוסייה. בשלוש השנים האחרונות התווספו לסל חצי מיליארד שקלים.

לקצץ בתקציב הביטחון, התייעלות, תיירות רפואית או להגדיל את הגרעון

אך מקורות המימון לשיפור מערכת הבריאות נמצאים במחלוקת. השרה אורית פרקש, (כחול לבן), הציעה לקצץ בתקציב הביטחון, המשרד שבראשו עומד יו"ר מפלגתה, בני גנץ. היא הוסיפה שאינה פוסלת שירותי רפואה פרטית על ידי המערכת הציבורית כמקור מימון: "אין בעיה שמערכת הבריאות תהנה על יכולתה למשוך רווחים על בסיס תיירים רפואיים, כל עוד זה לא פוגע באיכות הטיפול של מטופלים ישראלים".

אורנה ברביבאי (יש עתיד), בעברה ראשת אגף כח אדם בצה"ל (והאישה ששירתה בו בדרגה הבכירה ביותר עד כה), התנגדה לקיצוץ במערכת הביטחון. "אני יודעת שהשקט הביטחוני הוא תוצאה פעולות מערכת הביטחון, אי אפשר לקצוץ שם", אמרה. משה אבוטבול (ש"ס) אמר שהוא "מסכים שצריך לשקול קיצוץ בביטחון לטובת הבריאות", וגם במשרדים אחרים. עופר כסיף (הרשימה המשותפת) תמך: "תקציב הביטחון מנופח לא יעיל בזבזני ומיותר. אנחנו בעד קיצוץ מאסיבי במערכת הביטחון, במיוחד בכיבוש".

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הציעה "שוק פתוח, תחרות, התייעלות במגזר הציבורי, ומאבק בשוק השחור". ההצעה להתייעלות במגזר הציבורי גורסת ככל הנראה קיצוץ בשירותים חברתיים אחרים, כדי לחזק את מערכת הבריאות, שרובה הגדול גם הוא חלק מהמגזר הציבורי.

תמר זנדברג (מרצ) ואמילי מואטי (העבודה) אמרו שהגדלת התקציב צריכה להגיע מהעלאת מסים והגדלת הגירעון. זנדברג אמרה שחסרים 170 מיליון שקלים בשנה על מנת להשוואת רמת מערכת הבריאות בישראל לממוצע מדינות ה-OECD.

"בקורונה נחשף החוזק של השירותים החברתיים שלנו", אמרה זנדברג, "זה עולה כסף. הצעתנו היא להגדיל את הגרעון באופן קבוע ב-2% ולהעלות את יחס החוב-תוצר ל-80% (במקום יחס של 60% אליו המדינה מחויבת כיום – ד.א.). אנחנו לא מפחדים להעלות מיסים על עשירים."

ומה לגבי מס הבריאות, הנגבה מכל עובד? אורנה ברביבאי (יש עתיד) ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית) התחייבו שלא להעלות אותו. יתר הנציגים לא התייחסו לסוגיה. עופר כסיף (הרשימה המשותפת) התחייב להחזיר את המס המקביל, שנלווה למס הבריאות – תשלום שנגבה מהמעסיקים בנוסף למס מהעובדים למימון ביטוח הבריאות הממלכתי, ובוטל שלוש שנים לאחר החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1994.

מערכת בריאות ציבורית או רפואה פרטית

נציגי מפלגות העבודה, מרצ והרשימה המשותפת הדגישו את הצורך לשמור את מערכת הבריאות כמערכת ציבורית ולעצור את מגמות ההפרטה. "הקורונה חשפה את ייבוש המערכות", אמר עופר כסיף, "יש לנו תכנית לחיזוק המערכת הציבורית – לבטל את התאגידים ואת ההפרטה. ביטול השב"נים (הביטוחים המשלימים בקופות החולים), ביטול הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד".

פרופ' אידלמן חלק על כך: "אני מאמין שהרפואה הפרטית משלימה את הרפואה הציבורית. אם נהרוג היום את הרפואה הפרטית בלי לחזק את הציבורית, אנשים לא מבינים שהמערכת הציבורית תקרוס. חולים סובלים כי הם לא יכולים להיבדק. אין מקום לאידאולוגיה יש מקום לפרגמטיות ולצעדי חיזוק".

האם קופת חולים חמישית תציל את הפריפריה

כפתרון לפערים בשירותי הבריאות בין מרכז לפריפריה הציגה ח"כ הילה שי-וזאן (תקווה חדשה) את הצעת מפלגתה להגביר את התחרות בין קופות החולים באזורי הפריפריה, שכרגע מרבית התושבים בהם מבוטחים בכללית, על ידי הקמת קופת חולים נוספת. להצעה מצטרף גם תמריץ לקופות החולים הקיימות לפעול בפריפריה שי-וזאן לא ענתה לשאלתו של חודורוב מדוע להקים קופת חולים נוספת, כשתקציבים רבים כבר יוצאים על שיווק ותחרות בין הקופות הקיימות. היא אמרה שמפלגתה תחתור למנות שר בריאות מקצועי.

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הציעה להקים מערכת טיפול פסיכיאטרי בקהילה, בנוסף למערך האשפוז, כדי לתת מענה מיטיב ויעיל יותר. בנוסף היא הציעה להקים רשות אשפוז לאומית, שתוריד את אחריות על בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות – הצעה שנדונה מספר פעמים בשנים האחרונות ואף בדוח מבקר המדינה שעסק בכפל התפקידים של משרד הבריאות – מצד אחד רגולטור של מערכת הבריאות, ומצד שני גוף שמפעיל בעצמו מוסדות בריאות רבים.

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) התריעה על "היעדר תכנון בכל תחומי הבריאות, כולל משאבי אנוש" – תחום שהיא שולטת בו היטב. היא התחייבה לתקצוב ייעודי של לימודי רפואה.

ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) הציע להעלות את גיל פרישתם של הרופאים באופן וולונטרי, כדי להתמודד עם המחסור הצפוי ברופאים בשנים הקרובות. הוא הציג גם תכנית שיזם לקידום אשפוז ביתי, כדי להקל על בתי החולים. "צריך חשיבה מחוץ לקופסה, כי המדינה לא מצליחה לבנות בתי חולים", אמר, "כראש עיריית בית שמש ניסיתי וזה לא הלך מהר".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) הציג תכנית פעולה בתחום הרפואה המונעת, כולל חוק שיאסור עישון ברכב עם קטינים והגבלות על עישון מהחלון בבתים משותפים. כסיף התחייב גם לתכנית ייעודית לחיזוק בריאות האישה. 

ומי לא בא

שתי מפלגות לא שלחו נציגים לפאנל: יהדות התורה וימינה. יהדות התורה היא ככל הנראה המפלגה המשפיעה ביותר על מערכת הבריאות בעשור האחרון: ח"כ יעקב ליצמן ניהל את משרד הבריאות כסגן שר או כשר מ-2009 עד 2020, מלבד שנתיים בהן כיהנה בתפקיד יעל גרמן. לזכותו נזקפת הכללת טיפולי שיניים לילדים בסל הבריאות, הגדלת היצע מכשירי ה-MRI, התכנית הלאומית למדדי בריאות, סימון מוצרי מזון עתירי שומן, סוכר או נתרן, לצד ביקורת על הימנעותו מקידום חקיקה למניעת עישוןהיא אחזה בתיק הבריאות. ימינה מתגאה ב'תכנית סינגפור' שמציבה כדגל קיצוץ בהוצאות הממשלה.